2.2 מטר לאדם: כך נראים חייהם של מבקשי המקלט במתקני הכליאה

דוח של המוקד לפליטים ומהגרים בחן את תנאי כליאתם של 5,000 בני אדם, רובם מבקשי מקלט מסודאן ומאריתריאה. ממצאיו מצביעים על כך ששירותי הבריאות הם בגדר מותרות והצפיפות גדולה ממה שמתירות התקנות. שב"ס: "טענות שהופרכו בעבר"

(תנאי תזונה לקויים במתקן חולות, דצמבר 2015)

עוד בוואלה! NEWS

גפן פרימו: "הג'ודו היה אהבה ממבט ראשון"

לכתבה המלאה
ליקויים חמורים בתנאי הכליאה. מתקן חולות (צילום: ראובן קסטרו)

צפיפות, מזון לא מספיק והיעדר נגישות לייצוג משפטי - כך נראים חייהם של האזרחים הזרים המוחזקים בבתי הכלא בישראל, על פי דוח מעקב שמפרסם הבוקר (שני) המוקד לפליטים ולמהגרים. הדוח סוקר את ארבעת מתקני הכליאה בהם מוחזקים כ-5,000 מבקשי מקלט ומהגרים בכל רגע נתון: כלא "סהרונים" ומתקן "חולות", שניהם בחולות חלוצה שמדרום-מזרח לרצועת עזה, כלא "גבעון" ברמלה ומתקן "יהלו"ם" הסמוך לנתב"ג.

הדוח, שנכתב על ידי סאם קוטנר וסיגל רוזן, מבוסס על 72 ראיונות. הוא חושף ליקויים חמורים בתנאי הכליאה של העצורים - ברובם מבקשי מקלט מסודן ומאריתריאה, שאינם בני-הרחקה, וכן מהגרי עבודה או תיירים שנעצרו ללא אשרת שהייה בתוקף.

"חוקים המאפשרים מעצר מהגרים מתרבים ומחמירים בשנים האחרונות, ומסתמן שמעצר ממשיך להוות כלי מרכזי במדיניות ממשלת ישראל כלפי מבקשי מקלט ומהגרי עבודה המגיעים אליה. לפיכך, מן הראוי להבהיר לציבור ולארגונים לא ממשלתיים כיצד הממשלה שומרת על חוקים מקומיים ובינלאומיים בכל הנוגע לזכויותיהם ולתנאי כליאתם של מהגרים ומבקשי מקלט בישראל", נכתב בהקדמה לדוח.

לקריאה נוספת בוואלה! NEWS:
אושר סופית: שהות מבקשי המקלט במתקן חולות תוגבל לשנה בלבד
ביצים רקובות וירקות עם עובש: תלונות על מזון מקולקל במתקן חולות
משרד הפנים: אין סיבה שלא להחזיק אבות לילדים במתקן "חולות"

עשרה כלואים בחדר - פי שניים מהנדרש. כלא סהרונים (צילום: יותם רונן)

מהדוח עלה כי בכלא "סהרונים" מוחזקים עשרה כלואים בחדר, על אף שתכניות המתאר שלו העידו כי בכל חדר אמורים לשהות חמישה בני אדם בלבד. כתוצאה מכך, מרחב המחייה של כל אדם באגף המרכזי בכלא עומד כיום על 2.2 מטרים לאדם - מחצית מהנדרש על פי התקנות של שירות בתי הסוהר, ורבע מהנהוג במדינות מתקדמות אחרות. גם במתקן "חולות" שוהים עשרה אנשים בחדר, אך מרחב המחייה לאדם עומד בתקנות שב"ס והוא 4.6 מטרים לאדם. בשני המתקנים העידו המוחזקים שקיימת הקפדה על תפוסה מלאה של החדרים.

בכלא "גבעון", דיווחו הגברים כי שוהים בחדר שמונה עד 16 בני אדם, והנשים העידו כי בחדריהן מוחזקות שש עד 12 כלואות. ב"יהלו"ם" העצורים מוחזקים לעתים בחדרים פרטיים, אולם כשמספרם גדול נאלצות כמה משפחות לחלוק חדר אחד.

רבים התלוננו כי המזון ב"חולות" בלתי אכיל. ביצים לא מבושלות בצלחת של כלוא במתקן (צילום: מערכת וואלה!, דיפולט)
אחד המרואיינים סיפר כי מאז הגיע ל"חולות" הוא הולך לישון רעב. אחרים התלוננו על מזון בלתי אכיל

בעוד שרק כרבע מהמרואיינים בבתי הכלא "סהרונים" ו"גבעון" התלוננו על כמות האוכל, ב"חולות" העידו רוב המרואיינים כי כמויות המזון אינן מספקות. זוהי תלונה שחוזרת שוב ושוב בדוחות המוקד ממועד פתיחתו של המתקן. אחד המרואיינים אף סיפר כי מאז שהגיע ל"חולות" הוא הולך לישון רעב, תחושה שנחסכה ממנו בכלא "סהרונים". בנוסף לכך, בשני המתקנים דווח כי אין תזונה חליפית המותאמת לסובלים ממחלות כמו סוכרת או צליאק, והועלו תלונות על איכות המזון, מחסור בוויטמינים ובחלבונים. ב"חולות" התקבלו יותר תלונות על היותו של המזון בלתי אכיל או בלתי מבושל ונראה שבעיה זו היא הגורמת לכלואים לחוש שכמות המזון מועטה יותר מאשר ב"סהרונים" וב"גבעון".

כלואים רבים העידו שאין ברשותם ביגוד מספק המותאם לעונת השנה, וכי קיים מחסור במוצרי היגיינה כמו שמפו, סבון ומשחת שיניים. כך, למשל, יותר ממחצית המרואיינים מ"סהרונים" סיפרו כי בקשתם לביגוד לא נענתה, או שקיבלו כמות לא מספקת, הכוללת חולצה אחת וזוג מכנסיים אחד בלבד. רובם המוחלט (83%) סיפרו כי קיבלו מוצרי היגיינה בכניסתם לכלא, אולם רבים דיווחו שאלה אזלו אחרי זמן קצר, ולכן הם נאלצו לרכוש מוצרים מכספם האישי.

ב"גבעון" העידו הנשים שעובדות בניקיון כי נעליהן התבלו ונקרעו והן לא קיבלו נעליים חדשות. ב"חולות" העידו רוב המרואיינים כי אפילו לא טרחו לבקש ביגוד נוסף על אף שהם זקוקים לו, היות ששמעו מחבריהם שאיש לא קיבל. בדומה לכלא "סהרונים", גם במתקן זה רוב המרואיינים (77%) דיווחו כי מוצרי ההיגיינה שקיבלו לא מספיקים והם נאלצים לקנות אותם בעצמם.

רק 20% מהעצורים זוכים לייצוג משפטי

גם בתחום הייצוג המשפטי והפיקוח על המתקנים עלו ליקוים. מבקשי מקלט ומהגרים לא זכאים לייצוג משפטי ממשלתי, למעט קטינים וקורבנות של סחר בבני אדם - גם כשמדובר בכלואים לתקופות ממושכות. הארגון היחיד שרשאי לבקר במתקני הכליאה הוא המוקד לפליטים ולמהגרים, אך הוא מצליח לספק עזרה משפטית רק ל-20% מהכלואים.

בעבר הורשו פעילי המוקד להיכנס בחופשיות לאגפי הכלא ב"סהרונים" וב"גבעון", לפגוש מספר רב של אנשים ולקיים פיקוח הדוק על התנאים במקום, אך בשנת 2008 הוגבלה הגישה לכלואים בכלא "סהרונים" וב-2012 הוגבלה גם ב"גבעון". כיום, הפעילים רשאים לפגוש רק עצורים שמוכרים להם בשמם ובמספרם, לאחר קבלת אישור מראש. לעתים, גם כאשר נקבע ומאושר ביקור מראש, מודיעים לפעילים שהגיעו למקום כי הוא לא יוכל להתקיים. במתקן "יהלו"ם" המצב קשה עוד יותר משום שהכניסה אליו אסורה, ולא ידוע על גוף המקיים בו פיקוח וביקורים באופן קבוע.

גישת פעילי זכויות אדם לכלואים הוגבלה ב-2012. כלא גבעון (צילום: הארץ, ניר קידר)
ב"יהלו"ם" לא ניתנים שירותי רפואה כלל. רוב העצורים, לרבות ילדים, גם לא פוגשים עובד סוציאלי או פסיכולוג במהלך המעצר

עוד עלה מהדוח כי שירותי בריאות אינם דבר מובן מאליו בחלק מהמתקנים. ב"סהרונים" ו"בגבעון" העידו חלק מהכלואים כי על אף שפנו לקבלת טיפול רפואי, לא זכו לו או שהוא לא עזר להם, ולא התקיים מעקב. רוב הכלואים בשני המתקנים כלל לא היו מודעים לקיומם של שירותי בריאות נפש או לאפשרות להיפגש עם עובדים סוציאליים.

ב"סהרונים" 13 מתוך 19 הכלואים שביקשו סיוע רפואי טענו שלא קיבלו כל טיפול או שהטיפול שקיבלו לא הביא מזור למכאוביהם, וכמחצית מהכלואים בכלא זה לא היו מודעים לכך שניתנים בו שירותים פסיכולוגיים. שישה מתוך 14 מרואיינים בכלא "גבעון" דיווחו כי נזקקו לטיפול רפואי במהלך תקופת כליאתם במתקן, ושלושה מהם דיווחו שהטיפול לא ריפא אותם. כלואה אחת דיווחה כי טרם מעצרה קיבלה אנטיביוטיקה, אך להמשך הטיפול זכתה רק שלושה חודשים מאוחר יותר, מה שהחמיר את מצבה. תשעה מתוך 14 איש לא היו מודעים לשירותים פסיכולוגיים שניתנים בכלא, ועשרה מהם לא ידעו על שירותי עובד סוציאלי.

ב"חולות", רובם המוחלט של הפונים למרפאה העידו כי הטיפול לא היה מספק, כי הם נדרשו להמתין עבורו זמן רב, או שלא סייע להם ואף החמיר את מצבם. עוד עלה כי במתקן זה אין מומחים לבריאות הנפש אלא עובדים סוציאליים בלבד, ומחצית מהפונים לקבלת טיפול העידו כי הוא לא סייע להקלת דיכאון או תחושות אחרות. אחרים העידו כי לא הצליחו למצוא את בעלי המקצוע בעת הצורך. ב"יהלו"ם" לא ניתנים שירותי רפואה כלל. רוב העצורים, לרבות ילדים, גם לא פוגשים עובד סוציאלי או פסיכולוג במהלך המעצר. במקרה של בעיה רפואית חמורה הכלואים נלקחים לבית החולים הקרוב.

הרופאים נעזרים בכלואים בתרגום

עוד נוגע הדוח בזכות בסיסית של אדם לתרגום. מכלל העדויות עלה כי שירותי התרגום, הניתנים בעת מגע עם נציגי שב"ס, משטרה, משרד הפנים, רופאים וכן בהתנהלות מול בית הדין לביקורת משמורת, לוקים בחסר משמעותי. ב"סהרונים", למשל, רק שלושה מתוך 26 מרואיינים העידו כי היה מתרגם בעת בדיקה רפואית. ב"חולות" העידו הרוב המוחלט כי מעולם לא היה מתרגם בעת ביקורם אצל הרופא. גם ב"סהרונים" וגם "בחולות" צוין כי רופאים נעזרים לעתים במוחזקים אחרים דוברי אנגלית או עברית, וכך מופרת צנעת הפרט והחיסיון הרפואי.

ליקוים נמצאו גם בעת המתנה לדיונים - כשמוחזק ממתין לדיון בבית הדין לביקורת משמורת, לפגישה עם עו"ד, לביקור של קרוב משפחה או לשימוע, הוא מובא ב"סהרונים" וב"גבעון" לאזור המתנה מחוץ לכלא. פרק זמן זה יכול להתארך עד שמונה שעות, שבמהלכן הוא ממתין במבנה לא מקורה דמוי כלוב, המכונה בפיהם "כלובה". כלל העצורים העידו כי בעת ההמתנה לא ניתן להם מזון, וכי אין מחסה מפני תנאי מזג האוויר הקיצוניים במדבר. עם זאת, במהלך 2015 התקצרו משמעותית מועדי ההמתנה ב"כלובה".

אזרחים זרים מחוץ למתקן "חולות" (צילום: ראובן קסטרו)

מחברי הדוח מדגישים כי "בעוד הנחיות האו"ם קובעות כי 'מעצר וכליאה הם אמצעי חריג, אשר יהיה מוצדק רק למטרה ראויה', נראה כי במסגרת המדיניות בישראל בעשור האחרון ננקט שימוש בכליאה ובמעצר באופן תדיר, החורג מהנחיה זו". על רקע זה קוראים מחברי הדוח לבחור בחלופות אחרות ולגבש מדיניות הגירה שלא מבוססת על כליאה כאמצעי מרכזי. כמו כן, כל עוד מדיניות הכליאה נמשכת, הם ממליצים לתקן את הליקויים שנמצאו בדוח על כדי למנוע את הפרתן של זכויות אדם בסיסיות.

משירות בתי הסוהר נמסר: "מדובר בדו"ח מגמתי ובמחזור טענות שעלו והופרכו בעבר. הדוח אינו משקף את המציאות במתקני הכליאה, ומעבר לכך אין בכוונתנו להתייחס לטענות המועלות בו".

(עדכון ראשון: 06:00)

לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

התרעות פיקוד העורף

    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully