ארגוני זכויות אדם ערערו היום (ראשון) לבית המשפט העליון נגד ההחלטה של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, אשר הכשירה הסדר שמאפשר לכלוא מבקשי מקלט שיסרבו לעזוב למדינה שלישית וזאת, ללא הגבלת זמן.
הערעור הוגש בשמם של שני מבקשי מקלט שצפויים להיכלא לזמן בלתי מוגבל בכלא "סהרונים", וכן בשם המוקד לפליטים ולמהגרים, האגודה לזכויות האזרח, רופאים לזכויות אדם, קו לעובד, א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט בישראל, ו-ARDC המרכז לקידום פליטים אפריקנים.
בערעור נטען כי המחוזי לא העניק משקל מספק לעדויות העדכניות הרבות שהוצגו בפניו, שמוכיחות את הפגיעה במבקשי המקלט הנותרים ללא מעמד חוקי או יכולת לשהות במדינה שלישית לאורך זמן. עוד ציינו הארגונים בערעור כי בית המשפט התעלם מהצהרת נציבות האו"ם לפליטים, שמצאה כי העוזבים חשופים למעצרים חוזרים ונשנים.
עוד בנושא
"זורים פחד": למה נדרשים מבקשי המקלט להגיע לשימוע דווקא בדרום?
השחרור מחולות נתן לי תקווה, אבל זה לא הפתרון האמיתי
תזונה לקויה והיגיינה ירודה: התנאים הקשים במתקן חולות
לגישתם, בית המשפט התעלם מהצעת הנציבות להקים מנגנון פיקוח אובייקטיבי על יישום ההסכם, נוכח העובדה שנחשפו שורה של כשלים במנגנון הביקורת מטעם המדינה. עוד הזכירו המערערים כי באופן חסר תקדים בעולם - ההסכמים עם מדינות שלישיות חסויים, וכך גם הליכי הבקרה עליהם.
בתוך כך, משרד הפנים פרסם היום תזכיר חוק למניעת הסתננות, כפי שהנחה אותו בג"ץ בפסיקתו האחרונה באוגוסט במסגרת ערעור ארגוני זכויות אדם נגד התיקון הקודם, שנפסל פעמיים בעבר. על פי התזכיר, מבקש מקלט יוחזק ב"חולות" לתקופה מרבית של שנה (כפי שקבע בג"ץ), ובמקרים מסוימים יהיה רשאי שר הפנים להאריך זאת בחצי שנה. מבקש מקלט חדש שהסתנן לישראל לאחר פרסום החוק ישהה ב"חולות" עד 18 חודשים.
שינוי מהותי שהוכנס בתזכיר החוק ולא עלה לדיון בבג"ץ, הוא לגבי אלה שפטורים משהייה ב"חולות". עד היום נכללו בהגדרה זו קטינים והורים לילדים. בתזכיר החוק הנוכחי מבקש משרד הפנים לצמצם את הקבוצה הזאת, ולהחריג ממנה את הגברים שלהם ילדים. בדברי ההסבר לחוק נכתב כי ההעדפה היא להותיר שיקול דעת בנושא זה לממונה ביקורת גבולות, אולם המשמעות בפועל היא מאסר לאבות לילדים. "נוכח העובדה כי הוראת השהייה תינתן למסתנן לאחר שמיעת טענותיו ובחינת מכלול הנסיבות בעניינו, הרי שממונה ביקורת הגבולות מוסמך לפעול על פי שיקול דעתו ועל פי ניסיונו. משכך, אין צורך להחריג אוכלוסייה זו בחקיקה ראשית".