המסר של בריטניה לישראל: ידידות קרובה - בתחומי הקו הירוק בלבד

(ראש ממשלת בריטניה קמרון: "הזדעזעתי מהמצב במזרח ירושלים הכבושה", השבוע)

ראש ממשלת בריטניה, דייוויד קמרון, מצא את עצמו השבוע במצב שהוא אינו רגיל אליו - סופג ביקורת ישירה וחזיתית מראש ממשלת ישראל. קמרון, מנהיג המפלגה השמרנית שמכהן בשלטון מאז 2010, נחשב לאחד מראשי הממשלה שהביעו את התמיכה הרבה ביותר בישראל בתולדות בריטניה. הוא מקפיד להדגיש את תמיכתו בהופעותיו הפומביות, ולפני שבוע וחצי ממשלתו אף יזמה מדיניות חדשה אשר תקשה על פעילותם בבריטניה של ארגונים המעודדים חרם על ישראל.

ואולם, כל זה לא נזקף לזכותו השבוע, כשהוא מתח ביקורת על ההתנחלויות בהופעה בפני הפרלמנט הבריטי. קמרון אמר שהוא וממשלתו תומכים גדולים בישראל, אך אינם תומכים בהתנחלויות ה"בלתי חוקיות", והוסיף שהוא "הזדעזע" כאשר ביקר לפני כשנתיים בירושלים וראה כיצד ישראל מאיצה את כיתור השכונות הפלסטיניות במזרח העיר. "אנחנו לא תומכים במה שקורה במזרח ירושלים", הבהיר בתשובה לשאלה של חבר פרלמנט שסיפר על מפגש עם אישה פלסטינית, שאותה לדבריו ניסתה ישראל לסלק מביתה במזרח העיר, כדי לפנות אותו לטובת מתנחלים.

התגובה בישראל הייתה מהירה ובוטה. ראש הממשלה בנימין נתניהו אמנם הקפיד לכנות את קמרון "ידידי, שהוא באמת ידיד ישראל", אבל הוסיף שראש ממשלת בריטניה "שכח כמה עובדות יסוד על ירושלים". לדברי נתניהו, "רק ריבונות ישראלית מונעת מחמאס ומדאעש להבעיר את המקומות הקדושים, וחשוב שחברינו באירופה יזכרו את העובדה הפשוטה הזו". ראש העיר ירושלים, ניר ברקת, היה נחרץ עוד יותר בדבריו, ואמר כי "המצב במזרח ירושלים יותר טוב מכפי שהיה תחת המנדט הבריטי" – שהסתיים לפני כמעט 70 שנה.

לקריאה נוספת בוואלה! NEWS:
כשמערכת הביטחון נוצרת את הנשק והפוליטיקאים יורים באוטומט
ח"כ בר לב אישר: חיסול קונטאר הוא "הצלחה גדולה של ישראל"
לאחר 4 שעות בלבד: מורדים דיווחו על "הפרה בוטה" של הפסקת האש בסוריה

במשרד החוץ בירושלים הודו השבוע כי הופתעו מדבריו הנחרצים של קמרון, האדם שבמהלך מערכת הבחירות האחרונה במדינתו הצהיר כי לישראל הזכות להגן על עצמה מפני מתקפות חמאס בעזה, וכי כל ניסיון להשוות בין הטרור של חמאס לבין התגובות הישראליות הוא מוטעה ובלתי הוגן. אמנם בריטניה, בדומה לכל מדינות העולם, אינה מכירה בשליטתה של ישראל במזרח ירושלים ומתנגדת להתנחלויות, אבל בכל זאת נשאלת השאלה, מדוע הדגיש זאת ראש ממשלתה דווקא כעת?

יש שתי פרשנויות לדבריו של ראש ממשלת בריטניה. הראשונה והאופטימית יותר, היא שקמרון רק ניסה "לאזן" את ההשפעה של הצעד החשוב שממשלתו יזמה לפני שבוע וחצי כנגד יוזמות חרם על ישראל. הממשלה החליטה שעיריות וגופי ממשל מקומי אחרים בבריטניה לא יוכלו להכריז באופן עצמאי על החרמת מדינות שבריטניה מקיימת איתן יחסים. ההחלטה אמנם לא עוסקת באופן ספציפי בישראל, אבל ההשפעה שלה על תנועת ה-BDS המקדמת חרם על ישראל זכתה לרוב הסיקור התקשורתי. בנוסף, מי שהכריז על היוזמה החדשה היה שר בקבינט הבריטי, מתיו הנקוק, שעשה זאת דווקא בעת ביקור קצר בישראל.

על היוזמה הזו של קמרון נמתחה ביקורת חריפה מצד האופוזיציה בבריטניה, שתחת הנהגתו של איש השמאל ג'רמי קורבין, הפכה את ההתנגדות לישראל – ולא רק להתנחלויות – לאחד מהעקרונות המובילים אותה. לכן, הגורמים האופטימיים יותר בירושלים מקווים שקמרון רק ניסה לאותת לציבור הבריטי שהממשלה שלו אמנם תומכת בישראל, אבל אינה מפקירה את הפלסטינים ואינה מתכוונת לוותר בנושא ההתנחלויות. בריטניה, אחרי הכול, הייתה אחת המדינות הראשונות לסמן מוצרי התנחלויות, הרבה לפני שהאיחוד האירופי קיבל החלטה על סימון כזה בחודש נובמבר.

הפרשנות הפסימית יותר היא שדבריו של קמרון מאותתים על הצטרפותה של בריטניה לקו שמובילה צרפת בנושא הפלסטיני. הצרפתים מדברים כבר כמה חודשים על יוזמה לא ממש ברורה, שאמורה להתחיל בניסיון לכנס ועידת שלום בינלאומית כדי לפתור את הסכסוך הישראלי-פלסטיני, להמשיך בהכרה צרפתית בפלסטין כמדינה, ולהוביל בסופו של דבר גם להצבעה במועצת הביטחון של האו"ם נגד ההתנחלויות.

התקווה הזמנית שהתעוררה בישראל עקב התפטרותו של שר החוץ הצרפתי הקודם, לורן פביוס, כי היוזמה תעזוב את משרד החוץ יחד עם השר, התבררה כתקוות שווא. הצרפתים מתכוונים להמשיך בתכניתם, שאינה ברורה, ודבריו של קמרון מראים כי על אף שהעיסוק בנושא הישראלי-פלסטיני נדחק למקום שולי בהשוואה למשברים בסוריה, עיראק ולוב, הרי שלצרפת עדיין יש בני ברית משפיעים באירופה לקידום הרעיונות שלהם.

המסר שקמרון שלח לישראל – אנחנו תומכים בכם ורואים בכם ידידים, אבל הידידות הזו נעצרת בקו הירוק – עולה בקנה אחד עם האמירות שהשמיעה בחודשים האחרונים שרת החוץ של האיחוד האירופי, פדריקה מוגריני, על רקע הביקורת שנשמעה בישראל כלפי החלטת האיחוד על סימון המוצרים. גם ממשלת צרפת הביעה לאחרונה את התנגדותה לחרם על ישראל, וכפי שדווח בוואלה! NEWS, עיריית פריז אף אימצה החלטה דומה ברוחה לזו של ממשלת בריטניה, אשר תאסור על תנועת ה-BDS לפעול בשטחים השייכים לעירייה. ואולם, בבריסל ובפריז, בדיוק כמו בלונדון, ממשיכים להפריד בין תמיכה בישראל לבין התנגדות נחרצת להתנחלויות.

להפרדה הזו צפויה להיות משמעות מעשית בעלת כמה רבדים. הצרפתים נחושים לקדם את המהלך שלהם בחודשים הקרובים, ובירושלים סבורים שהמניע העיקרי לכך הוא לא מדיני, אלא פוליטיקה פנים-צרפתית. בעוד קצת יותר משנה ייערכו בצרפת בחירות לנשיאות, והנשיא המכהן, פרנסואה הולנד, זוכה לפופולאריות נמוכה מאוד בסקרים. הכרה בפלסטין עשויה לחזק את בסיס התמיכה שלו בשמאל הצרפתי, ולמשוך גם קולות של מצביעים מוסלמים רבים. "זה יקרה בכל מקרה, עם או בלי הוועידה שהם מדברים עליה", אמר לוואלה! NEWS בכיר ישראלי. "הוועידה היא בעיקר ניסיון שלהם להוכיח שהם נתנו לישראל הזדמנות אחרונה".

השלבים הבאים אינם תלויים רק בצרפתים, בבריטים ובאיחוד האירופי - בהנחה שבריטניה בכלל תישאר באיחוד עד הקיץ, שכן ביוני הקרוב יתקיים בה משאל לגבי הפרישה מהאיחוד. המפתחות נמצאים בידיו של נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, שצריך להחליט כיצד יצביע הממשל שלו אם תיערך במועצת הביטחון של האו"ם הצבעה נגד ההתנחלויות, או בעד הכרה בפלסטין. בניגוד להכרה עצמאית של צרפת בפלסטין, צעד שהצרפתים יעשו אם או בלי תמיכה אמריקנית, הרי שפנייה למועצת הביטחון הינה צעד שצרפת תקדם אך ורק בהסכמתה של וושינגטון.

"הצרפתים לא ילכו לאו"ם רק כדי לחטוף וטו אמריקני", העריך הגורם הישראלי הבכיר. "זה רק ייצור מבוכה עבורם. בתסריט שבו אובמה מחליט לא לשתף פעולה, עדיף להם להסתפק ביוזמה מקומית, ולהשאיר את האו"ם להזדמנות אחרת".