פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "פחד ברחובות": הדו קיום ברמלה בסכנה אחרי שני אירועי הדקירה

      שני האירועים בשבוע האחרון - פיגוע בתחנה המרכזית ודקירת ילד שהמניע שלה טרם התברר - הצליחו לסדוק את תחושת הביטחון בעיר. "המדינה רוצה שזה יהיה לאומני, יותר מהמציאות", טען תושב ג'ואריש, שממנה הגיעו החשודים

      "פחד ברחובות": הדו קיום ברמלה בסכנה אחרי שני אירועי הדקירה
      צילום: מאצ'י הוף, עריכה: שניר דבוש

      שני אירועי הדקירה ברמלה בשבוע האחרון הצליחו לסדוק את תחושת הביטחון של התושבים ואת האמונה בחיים המשותפים בעיר, לאחר יותר מ-70 שנים. העיר השקטה כבר צלחה זמנים מתוחים, וגם כעת, כולם מנסים להרגיע את הרוחות.

      אתמול (שני) נעצר ערבי בן 17, תושב העיר, בחשד לדקירת ילד יהודי בן 11. החשוד, תושב השכונה היהודית-ערבית ג'ואריש, הועבר לחקירת המשטרה והשב"כ, ולפי שעה לא ברור אם מדובר באירוע לאומני או פלילי. העובדה שטרם הוכרע המניע למקרה תורמת למאמציהם של בכירי העירייה והמשטרה למנוע מתיחות נוספת, וראש העירייה יואל לביא טען כי "המקרה לא הולם את מרקם היחסים בין הערבים ליהודים בעיר".

      עוד בוואלה! NEWS:
      חשד: ערבי דקר עם מספריים יהודי בן 11 ברמלה, הנסיבות נבדקות
      בני משפחת אחת המחבלות מרמלה גינו את הפיגוע: "הן יצטרכו לשלם את המחיר"
      אחת המחבלות מהפיגוע ברמלה בחקירתה: "באנו להרוג יהודים"

      בית הספר רעות ברמלה בקרבת זירת אירוע הדקירה אתמול – אייטם של ירקצי (דרור עינב)
      "זה מפחיד לתת לילדות להסתובב לבד ברחובות". בית הספר רעות ברמלה, היום (צילום: דרור עינב)

      נאסר קשות, תושב שכונת ג'ואריש שבדרום-מערב העיר, הבהיר כי היחסים בין תושביה הערבים והיהודים של העיר טובים. "יש מתיחות אחרי האירועים", סיפר, "אבל זה שטויות, זה ילדים. מה הם מבינים? אנחנו והיהודים חיים ביחד, שיחקנו ביחד כדורגל, למדנו יחד בבית הספר". לדבריו, "צריך לחקור טוב את האירוע האחרון. אולי זאת סתם קטטה? מי אמר בכלל שזה לאומני? נראה לנו שהמדינה רוצה שזה יהיה לאומני, יותר מהמציאות". קשות הבהיר: "זה לא ישפיע על כלום. אנחנו מכירים את היהודים, היהודים אוהבים אותנו ובאים לפה כל הזמן".

      מפקד מרחב שפלה במשטרה, תת-ניצב יהודה בן עטר, החליט לתגבר את הסיורים המשטרתיים ברמלה במטרה ליצור תחושות ביטחון לתושבים. למאמצים הצטרפו אנשי השיטור העירוני שסיירו בסמוך לבתי הספר בשעות הבוקר, בניסיון להרגיע את ההורים - וגם את הילדים. "יש פחד ברחובות", סיפרה שירי טייב, תושבת העיר שהגיעה לאסוף את בנותיה מבית הספר רעות. "יש לי שתי בנות בבית הספר. פעם הן היו הולכות לבד, והיום אני משתדלת להיות איתן. זה מפחיד לתת להן להסתובב ברחובות".

      ג'נט ויונית תושבות רמלה – אייטם ירקצי בעקבות הדקירה (באדיבות המצולמים)
      "הם קמו מהתרדמת שהיו בה". ג'נט ויונה (צילום: דנה ירקצי, דנה ירקצי, באמצעות סמארטפון של וואווי - Huawei)

      סיגל אבישר, הורה נוספת שהגיעה לאסוף את ילדיה מבית הספר, סיפרה: "ברמלה תמיד היה דו קיום. עכשיו זה לא מוגדר. פעם הילדים שלי היו הולכים לבד לבית הספר. הודעתי לבת שלי שאני באה לקחת אותה, והיא הבינה. לא ברור איך במצב כזה אין יותר פיקוח ושיטור. צריכות להיות יותר ניידות סיור ליד בתי הספר. המצב מחייב, המצב הביטחוני ברמלה לא טוב".

      החשד לדקירה אתמול מצטרף לפיגוע הדקירה בתחנה המרכזית ביום חמישי האחרון, שבו נפצע מאבטח בן 25 באורח קל. הוא נדקר על ידי שתי נערות ערביות תושבות העיר בנות 13, שסיפרו בחקירתן: "ראינו מה אתם עושים באל-אקצא, שאתם הורגים ערבים והחלטנו לנקום". בשכונת ג'ואריש, משם מגיעה אחת הנערות, פרסמו מנהלי בתי הספר וראשי הקהילה מכתבים לכל ההורים, ובו הם מסתייגים מהמקרה.

      בית הספר רעות ברמלה בקרבת זירת אירוע הדקירה אתמול – אייטם של ירקצי (דרור עינב)
      "ברמלה תמיד היה דו קיום. עכשיו זה לא מוגדר". בית הספר רעות, היום (צילום: דרור עינב)

      גינת הילדים, שנמצאת סמוך לג'ואריש, הייתה היום כמעט ריקה מאדם, כמו גם סמטת השלום, המפרידה בין רמלה היהודית לשכונה. בקצה הרחוב השומם עוד נותר ציור קיר מלפני כעשור של יונות שלום ולחיצת ידיים. בגינה ישבו ג'נט ויונה, שמתגוררות בעיר כמה יותר מ-30 שנים.

      "זה מפחיד", הודתה ג'נט, "אני לא יודעת מה קרה להם. חיממו אותם כנראה, הם קמו מהתרדמת שהיו בה". היא הוסיפה: "כן, יש מתיחות. פעם הורים היו שולחים את הילדים לבתי הספר לבד, היום הם לוקחים אותם ומחזירים אותם. אמרתי לבת שלי 'אל תבואי מאוחר הביתה', אז היא אמרה לי 'אם את כל כך דואגת, למה את יוצאת בעצמך מהבית?'".

      עמדת בידוק בתחנה המרכזית רמלה. 4 בפברואר 2016 (ראובן קסטרו)
      "בסך הכול יש לנו שכנות טובה איתם". התחנה המרכזית ברמלה (צילום: ראובן קסטרו)

      לדברי יונה, "אני בטוחה שההורים כועסים על הילדים שעשו את הפיגועים. כנראה שיש מי שמשכנע אותם לקבל כסף תמורת המעשים האלה, או מחדיר להם כל מיני רעיונות לראש". היא הבהירה כי "בסך הכול יש לנו שכנות טובה איתם, הם אנשים נחמדים וטובים".

      עם זאת, היא סיפרה כי כעת היהודים חיים בפחד, ואילו תושבי העיר הערבים אינם חוששים. "נוצר מצב שהם הולכים בביטחון", טענה. "הם לא צריכים לפחד כי אנחנו לא נעשה להם כלום, אבל אנחנו כאן מפחדים וחרדים. אני יושבת בסלון, אני תמיד נועלת את הדלת, אני פוחדת שמישהו ייכנס ויעשה לנו משהו".