"במצבה של מערכת הבריאות היום, כדאי לחולה קשה שיהיה איתו מישהו צמוד, כי כמות כוח האדם הסיעודי לא מאפשרת מתן מענה אופטימלי לצרכים בסיסיים ביותר ובהם אוכל, החלפת מצעים ומקלחות", כך אמר השבוע ד"ר יצחק ברלוביץ, מנהל בית החולים וולפסון, בגילוי לב ובעיקר בכאב לב, נוכח מצבת כוח האדם הסיעודי הלוקה בחסר משמעותי. הדבר נכון לא רק בבית החולים וולפסון, אלא בכלל בתי החולים בארץ.
המצוקה הקשה ביותר, לדברי ד"ר ברלוביץ, ניכרת במחלקות הפנימיות. "במחלקות אלו שוהים מרבית החולים הכרוניים, המבוגרים יותר", סיפר, "והם אלו שנמצאים ונאבקים בסיטואציות הכי קשות, מבחינת מצבם הרפואי ומבחינת השירות שמקבלים, כשמדובר בשירות שלא עונה על צרכיהם וכולם רואים את זה".
על פי ממצאי דוח "כוח אדם במקצועות הבריאות" לשנת 2014, שפרסם בשבוע שעבר משרד הבריאות, שיעור האחיות המועסקות בישראל מוסיף להיות נמוך מאוד ועומד על 4.9 אחיות לאלף נפש, זאת לעומת 9.8 אחיות בממוצע לאלף איש במדינות המפותחות. גם פני העתיד אינם מעודדים, כששיעור מסיימי בתי הספר לסיעוד בישראל נמוך בהשוואה לממוצע מדינות ה-OECD ועומד על 22.1 ל-100 אלף נפש, לעומת 46.8 במדינות המפותחות, בשנת 2014.
עוד בוואלה! NEWS:
הדר שנרצחה בפיגוע בי-ם נטמנה: "אהובה, הצלת חיים בגופך. איך נפרדים?"
מאסר עולם לנער בן ה-17 שרצח את אבו חדיר: "נקטף בבחירה אקראית"
אחת המחבלות מהפיגוע ברמלה בחקירתה: "באנו להרוג יהודים"
"אני מייחס פחות חשיבות למספרים ולמספרי ה-OECD, משום שבסופו של דבר מה שמעניין אותנו הוא כמה אחיות מטפלות במטופלים", אמר ברלוביץ והסביר, "יש בעיות של עדכון מספרים, כשאין רישום מסודר של מי שעזב את המקצוע. יש לנו בעיית אחיות, והיא לא במספר האחיות אלא בתקינת האחיות, שנקבעה לפני 20 שנה ולא עודכנה. הבעיה קשורה לתקן מיטות ואחוזי תפוסה שגבוהים מעל ל-100%. בנוסף, איש לא נותן את הדעת לעובדה שתמהיל החולים השתנה במהלך השנים, כשהיום האוכלוסייה זקנה יותר, והמתאשפזים מבוגרים יותר ובמצבים קשים יותר. ככל שהזמן עובר אנו רואים כאן בעיה אמתית".
בבית חולים גדול כמו "שיבא", למשל, חסרים כיום 400 תקנים של אחיות, בזמן שגיוס אחיות חדשות אינו מהווה בעיה: "הכנסנו 300 אחיות חדשות מתוך משאבים פנימיים של בית החולים, אחרת אין ברירה", אמרה ד"ר שושי גולדברג, מנהלת מערך הסיעוד בשיבא, "בתי החולים גדלים ומתרחבים, הטכנולוגיה מתקדמת ושינויים אלו מצריכים כוח אדם על מנת לתת מענה לצרכים. המדינה לא לוקחת אחריות באופן גורף ופועלת נקודתית, אז אין ברירה אלא להשתמש במשאבים פנימיים כדי לתגבר משמרות בצמתים של עומס לאורך השנה. המצוקה מוכרת למשרד הבריאות ולמשרד האוצר, וכששנים מדברים על מחסור באחיות, אז אחיות יש, אבל תקנים עבורן מה שיוביל לשיפור השירות בצמתים קריטיים אין. וכאן צריך להיות השינוי".
נירה, תושבת המרכז, חוותה מקרוב את המצוקה המוכרת לכל, כשאמה אושפזה בבית החולים רמב"ם לפני כחודשיים עם כאבים עזים בבטנה. "אימא אושפזה במחלקה פנימית לסדרת בדיקות, והיא אישה מתפקדת, אך הכאבים הפריעו לה מאוד והיא נזקקה לליווי לשירותים או עזרה באכילה", מתארת נירה, "אחרי ששהיתי איתה במשך יום שלם במחלקה, הבנתי שאי אפשר להשאיר אותה שם לבד כשאישה מבוגרת ששכבה לידה ללא ליווי, לא הייתה זזה מהמיטה לולא הייתי שם ועזרתי לה. היא קראה לאחות, שהגיעה לבדוק מה היא רוצה, וכשהבינה שזה 'רק' ללכת לשירותים, אמרה שהיא כבר מגיעה, ונעלמה לאדם דחוף יותר. זה מצב בלתי מתקבל על הדעת. אחי ואני החלטנו שאימא לא תישאר לבד, ושכרנו מישהי שתהיה איתה בזמן שאנחנו לא יכולים להיות. ידענו שאי אפשר לסמוך על צוות בית החולים, על אף שהן באמת משתדלות. ראיתי אותן רצות בין עשרות חולים, אי אפשר לבוא אליהן בתלונות".
בדומה לנירה, רבים שליוו את יקיריהם לאשפוז בבית חולים, החליטו לפנות לחברות פרטיות המציעות שירותי שמירה אישית של אחות או מטפלת צמודה, כשבחלק מהמקרים, לדוגמה אחרי ניתוח, מקבלים השתתפות של קופות החולים. "בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה של כ-25% בפניות אלינו, כשהדבר נובע מהמצב בבתי החולים ומעלייה במודעות של הציבור", אומר לירן מתתיהו, מנהל חברת "נועם אחיות ומטפלות לטיפול והשגחה פרטית" המספקת כוח אדם מחדרה ועד גדרה. "אנשים פונים אלינו ומספרים שהגיעו עם בן משפחה לבית החולים וברגע שהוא היה צריך לרדת מהמיטה וקראו לכוח אדם במחלקה ראו שהם פשוט לא יכולים להתפנות לזה. הם הבינו שאין מי שיסייע לו, אין מי שיאכיל במידה ומדובר באדם מבוגר הזקוק לעזרה, ואם מדובר באדם עם מחלות רקע, אין מי שיסייע לו עם התרופות שהוא מקבל באופן שוטף. הם מבינים שהוא לא יקבל את השרות הנדרש, על אף שהצוות במחלקה באמת עושה את המקסימום, ואז פונים אלינו".
החברה מעניקה את שירותיה משנת 2005, וגופים ציבוריים רבים עובדים עמה בקביעות ומבקשים אחות או מטפלת להשגחה כשאחד מחבריהם מתאשפז בבית חולים. כיום קיימות חברות רבות נוספות המעניקות את השירות, כשהעלויות עומדות על סכום של כ-70 שקל לשעת השגחה. המחיר משתנה על פי שעות ההשגחה הנדרשות, אם מדובר ביום או לילה, וכן אם מדובר בהשגחה של מטפל או של אחות מוסמכת.
משרד הבריאות: "אכן חסר כוח אדם, אך אין פגיעה בחולים"
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "משרד הבריאות דוחה מכל וכל את הטענה שיש פגיעה בחולים וכי נדרשת אחות פרטית באם רוצים טיפול. בתי החולים נותנים במסירות רבה את הטיפול הנדרש. אכן למערכת הבריאות חסרות מאות רבות של תקני כח אדם בסיעוד. הסיבה לכך היא שמפתחות התקינה נכתבו ב- 2006 ולא עודכנו מאז. תוספת תקנים ניתנת מפעם לפעם בעקבות פתיחה של שירות חדש, וגם אז התוספת איננה מכסה את כל הצרכים. יתרה מכך, הפער בין הצרכים לבין מספר התקנים המאושר גדל מדי שנה".