תשעה חודשים אחרי שוך הסערה הציבורית שעורר מכתבו של ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, פרופסור איתמר גרוטו, שהצביע על הקשר בין תחלואת הסרטן בילדים לזיהום האוויר במפרץ חיפה, נולדה לאוויר העולם סערה חדשה שנמצאת בימים אלו בעיצומה. אלא שכמו הביקורת הציבורית שהתעוררה באפריל אשתקד, נראה כי גם הפעם, בעקבות פרסום ממצאי המחקר המתגבש באוניברסיטה בעיר, ממהרים משרדי הממשלה הרלוונטיים להנמיך את גובה הלהבות, שמעידות על דאגה עמוקה בקרב חצי מיליון תושבי האזור החוששים לבריאותם.
שבוע אחרי פרסום מכתבו של פרופ' גרוטו, שקבע כי 30 מתוך 60 ילדים חלו בסרטן בשל זיהום האוויר במפרץ חיפה, הוציא משרד הבריאות הודעה כי הוא חוזר בו וכי באזור זה אין תחלואה עודפת של סרטן בילדים ביחס ליתר חלקי הארץ. ביום ראשון חשף כתב חדשות 2 חיים ריבלין את ממצאי הביניים של המחקר האפידמיולוגי שנעשה באוניברסיטת חיפה, שלפיהם התינוקות במוקדי הזיהום בעיר נולדים עם ראש קטן יותר ובמשקל נמוך יותר מהממוצע.
אמש, פחות מיממה אחרי שפרצה הסערה הציבורית החדשה, זימנו שר הבריאות יעקב ליצמן והשר להגנת הסביבה אבי גבאי את עורכי המחקר להצגת ממצאיהם. בהודעה שהוציאו המשרדים הממשלתיים לתקשורת נמסר כי "בפגישה עלה כי הממצאים במחקר אינם סופיים. גורמי המקצוע במשרד הבריאות והגנת הסביבה, העלו הערות מקצועיות רבות ביחס למתודולוגיה הניתוחית במחקר והממצאים שעלו כתוצאה מהם". עוד מסרו כי למחקר עדיין לא ניתן תוקף.
לקריאה נוספת:
השר ליצמן על מחקר הזיהום: "מכבד את הדוח, אבל צריך לחכות למסקנות"
אוניברסיטת חיפה על ממצאי הזיהום: "צוות החוקרים עומד מאחורי המחקר"
המשרד להגנת הסביבה: הזיהום בחיפה לא שונה משאר הארץ
"המדינה לא רוצה להודות שיש קשר בין הזיהום החמור במפרץ לתחלואת הילדים והתושבים מהרבה סיבות, ובהן העובדה שבתי הזיקוק היו בבעלותה בעבר והיא חוששת מתביעות ייצוגיות. מעבר לזה, הצוות המקצועי של משרד הבריאות נמצא במלכוד, כי המדינה לוחצת לאשר תכניות שיגדילו את רמות המסרטנים בחיפה פי מאות. אם המדינה תתעלם מהגנה על חיי התינוקות של חיפה ותאשר את הקמת בית הזיקוק החדש בקרקעות הצפון ותאשר את הרחבת בתי הזיקוק הקיימים, תיפתח תיבת הפנדורה שאף אחד לא רצה שתיפתח וכל האמצעים יעמדו לרשותנו בכדי להשיב את הבריאות של התושבים, לרבות אמצעים משפטיים", אומרת אלה נווה, אפידמיולוגית סביבתית, תושבת חיפה ופעילה מרכזית בפורום "אימהות ואבות מצילים את חיפה והקריות".
לדבריה, "גם התקנים של המשרד להגנת הסביבה שמגבילים את המפעלים בהיקף פליטות המזהמים לסביבה, הם מאוד מאוד 'נדיבים'. משרד הבריאות קבע כי תחלואת הסרטן במפרץ חיפה היא הגבוהה בארץ. על כל מאה אלף תושבים יש כ-7,000 חולי סרטן. ברגע שיש כל כך הרבה חולים, זה אומר שהתקן הזה פשוט לא עובד".
עורך הדין אמיר ישראלי, שניהל בעבר בהצלחה תביעות של תושבים במפרץ חיפה נגד מפעלים מזהמים, אומר כי תביעות של עשרות אלפי תושבים שלקו במחלות כתוצאה מזיהום האוויר עלולות לעלות למדינה עשרות מיליארדי שקלים. "למדינה יש חסינות מתביעות ייצוגיות כי היא לא הגורם המפגע. אמנם אפשר לתבוע את המדינה בתביעה רגילה, אבל יש הלכות שמצמצמות את האחריות שלה במקרים של הפעלה לקויה של סמכות שלטונית", הסביר.
לדבריו, עוד ארוכה הדרך להוכיח קשר של סיבה ותוצאה. "אני לא יכול לשלול את האפשרות שהמדינה באמת התרשלה וגרמה לנזק, בעצם זה שהיא לא פיקחה כמו שצריך על המפעלים או נתנה היתרים שהיא לא הייתה אמורה לתת. אבל תביעה כזאת צריכה להוכיח קשר סיבתי מוכח בין המחלות שנגרמו לתובעים לבין הזיהום. הם יצטרכו להוכיח גם את הקשר הסיבתי לזיהום וגם את האחריות של המדינה לזיהום זה. בתי המשפט לא נוהגים לפסוק נגד המדינה במקרים שבהם יש משמעות כלכלית כל כך גדולה. כי אם המדינה תצטרך לשאת בנזקים שנגרמו לעשרות אלפי אנשים שלקו במחלות, אז זה יכול להגיע אפילו לעשרות מיליארדי שקלים שהמדינה תיאלץ לשלם".
עו"ד ישראלי הוסיף כי מדובר במקרה ייחודי, שייתכן כי יהיה ניתן לפתור אותו בכנסת. "אין ספק שהמדינה התרשלה. אולי זה צריך להיות מוסדר באמצעות חקיקה שתקבע שבמקום כזה שהוא מוכה זיהום, המדינה תשתתף בהוצאות הרפואיות של התושבים ותפצה אותם לפי פרמטרים שיקבעו בחוק".
עורכת הדין ד"ר ציפי איסר איציק, מנהלת תחום סביבה במשרד עורכי הדין ליפא מאיר ושות', מסכימה כי מדובר בסוגיה משפטית מורכבת ביותר. "יש מחלוקת בתוך עולם המשפט בשאלה אם כדי להטיל אחריות בגין מטרדים וזיהומים סביבתיים צריך לחכות לקשר הסיבתי המדעי המובהק, או שמא אפשר להסתפק ברמה נמוכה יותר של הוכחה. במקרה של הצוללנים בנחל הקישון, ישבו בוועדת החקירה שבדקה את הנושא שני מדענים שחשבו שלא הוכח קשר סיבתי מדעי בין הצלילה של החיילים בקישון לתחלואה שנמצאה בהם. אבל דעת המיעוט של הנשיא שמגר התבססה על אמות מידה משפטיות מוגבלות והוא קבע שגם אם לא הוכח הקשר הסיבתי המדעי בצורה מספקת, הוא כן מספק מבחינה משפטית ואמר שיש להטיל אחריות על גורמי הצבא ולהכיר בצוללנים כנכי צה"ל", הסבירה.
עם זאת, אומרת עו"ד איסר איציק, יש לזכור את הנסיבות המיוחדות במקרה של צלילות לוחמי השייטת בנחל הקישון, לעומת המקרה הנוכחי. "זאת יחידה מובחרת של חיילים שנשלחו על פי חוק לשרת את המדינה. לעומת זאת, כשדייגי הקישון הגישו תביעה ייצוגית נגד המפעלים בדיוק על אותו זיהום, תביעתם נדחתה כי לא הוכחה הוודאות המדעית הנדרשת. המחקר על היקף הגולגלות של הילודים במפרץ חיפה, מזכיר את מה שהיה לנו בקישון. בדומה למחקר שנעשה בקישון, גם כאן סוג המחקר הוא אפידמיולוגי, אבל סוג הקשיים הוא דומה: הן מבחינת הוכחת הקשר הסיבתי בין המחלה לזיהום, והן מבחינת המובהקות הסטטיסטית".
(עדכון: 23:00)