תמי רווה, בתו של גדעון האוזנר, ששימש התובע מטעם מדינת ישראל במשפטו של אדולף אייכמן, התייחסה לבקשת החנינה שהגיש הפושע הנאצי לנשיא השני יצחק בן צבי ופורסמה היום (רביעי) לראשונה לאחר 54 שנה, לרגל יום השואה הבינלאומי. לדבריה, משפחתה הייתה במוקד הסערה באותם ימים ואף הייתה נתונים לאיומים מצד גורמים אנטישמיים.
"הגיעו המון מכתבי איום על חיינו. היו צלבי קרס על מעטפות ששלחו ניאו נאצים מכל רחבי העולם. המשפט נועד להוכיח שידו הארוכה של אייכמן הייתה אחת המחוללות של השואה", סיפרה רווה בריאיון לאולפן וואלה! NEWS.
לקריאה נוספת:
רופא בן 95 ממחנה ההשמדה אושוויץ יעמוד למשפט בגרמניה
גרמניה: ארבע שנות מאסר ל"מנהל החשבונות של אושוויץ"
מדענים: "רכבת הזהב הנאצית" אינה קיימת במציאות
מסמכי החנינה של אדולף אייכמן
לדבריה, הוצאתו להורג לא הפתיעה איש, אבל הדרך לשם כללה קשיים רבים. "היה מתח גדול בבית. התוצאה הייתה ידועה מראש, אבל הכנת משפט כזה מאפס, ואיסוף החומרים והרצון להוכיח את פועלו של אייכמן בכל אחת מהמדינות הייתה קשה. לא היה אז אינטרנט ולא גוגל ולצלם אחד אחד. זו תקופה לגמרי אחרת. משימה מאד קשה, שלא לדבר על הדרמות האנושיות של המפגש עם העדים".
על אחד מרגעי המפתח במשפט המפורסם, עדותו של הסופר יחיאל די-נור, סיפרה: "אני זוכרת איך אבא ניסה לשכנע את ק. צטניק להעיד והוא סירב והם ישבו אצלנו בסלון. בסוף הוא הספיק להעיד וזאת הייתה אחת הדרמות הזכורות במשפט. היו עוד כמה עדים שסיפוריהם נחקקו בלבי.
בבקשתו של אייכמן ניסה האחרון להפחית מחשיבות התפקידים שמילא באס.אס, בהם פיקוד על הובלת יהודי אירופה למחנות ההשמדה החל משנת 1942, והוצאתה לפועל של השמדת יהודי הונגריה ב-1944.
בין היתר כתב: "לא נתתי שום פקודה בשמי שלי אלא תמיד פעלתי 'בפקודה'...אני מתעב כפשעים גדולים ביותר את הזוועות שבוצעו ביהודים וחושב שהיוזמים של זוועות אלה יתבעו לדין עכשיו ובעתיד. ואולם בזה יש למתוח קו בין המנהיגים האחראיים לבין אנשים כמוני, שנאלצו לשמש רק כלי שרת בידי המנהיגות. לא הייתי מנהיג אחראי, ולכן איני מרגיש את עצמי אשם". עוד כתב אייכמן על עצמו: "דווקא תחת רושם הזוועות שלא נשמע כדוגמתן, אשר הייתי עד להן, ביקשתי מיד להעבירני לתפקיד אחר. כמו כן, גיליתי מרצוני בשעת חקירתי במשטרה את הזוועות שלא היו ידועות עד אז, כדי לעזור על ידי כך לקבוע את האמת כדבר שאין חולקים עליו".