פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "תמיד פעלתי 'בפקודה'": 54 שנים אחרי - בקשת החנינה של אייכמן נחשפת

      במאי 1962, כחצי שנה לאחר שהורשע, הגיש הפושע הנאצי לנשיא המדינה דאז בן צבי בקשה להפחית מחשיבות תפקידיו באס.אס – בהם אחריות להובלת יהודי אירופה להשמדה. היום, לרגל יום השואה הבינלאומי, מתפרסם לראשונה המכתב המקורי בכתב ידו. דיווח לאולפן וואלה! NEWS

      "תמיד פעלתי 'בפקודה'": 54 שנים אחרי - בקשת החנינה של אייכמן נחשפת
      צילום: גנזך המדינה עריכה: ניר חן

      54 שנים לאחר משפטו של הפושע הנאצי אדולף אייכמן, ובמסגרת ציון יום השואה הבינלאומי שחל היום (רביעי), מתפרסמים מסמכים נדירים מבקשת החנינה שהגיש לנשיא השני יצחק בן צבי. בבקשה זו ניסה אייכמן להפחית מחשיבות התפקידים שמילא באס.אס, בהם פיקוד על הובלת יהודי אירופה למחנות ההשמדה החל משנת 1942, והוצאתה לפועל של השמדת יהודי הונגריה ב-1944.

      בין המסמכים שיוצגו הבוקר בבית הנשיא ניתן למצוא את המכתב המקורי בכתב ידו של אייכמן וכן מכתב נוסף שכתבו אחיו. כמו כן, יוצגו מסמכי נימוקיו של שר המשפטים דאז, דב יוסף, המצדדים בדחיית החנינה, הודעתו של הנשיא בן צבי על דחיית החנינה, וכן פתק בכתב יד ובו נאום הפתיחה של התובע במשפט, גדעון האוזנר.

      בין היתר, כתב אייכמן בבקשת החנינה שלו: "לא נתתי שום פקודה בשמי שלי אלא תמיד פעלתי 'בפקודה'...אני מתעב כפשעים גדולים ביותר את הזוועות שבוצעו ביהודים וחושב שהיוזמים של זוועות אלה יתבעו לדין עכשיו ובעתיד. ואולם בזה יש למתוח קו בין המנהיגים האחראיים לבין אנשים כמוני, שנאלצו לשמש רק כלי שרת בידי המנהיגות. לא הייתי מנהיג אחראי, ולכן איני מרגיש את עצמי אשם". עוד כתב אייכמן על עצמו: "דווקא תחת רושם הזוועות שלא נשמע כדוגמתן, אשר הייתי עד להן, ביקשתי מיד להעבירני לתפקיד אחר. כמו כן, גיליתי מרצוני בשעת חקירתי במשטרה את הזוועות שלא היו ידועות עד אז, כדי לעזור על ידי כך לקבוע את האמת כדבר שאין חולקים עליו".

      עוד בוואלה! NEWS:
      באן: הפיגועים הם תגובה טבעית לכיבוש; נתניהו: נותן רוח גבית לטרור
      כך מתכננת המדינה להתמודד עם בעיית אפליית יוצאי אתיופיה
      חוששים מאנטישמיות ומסייעים לסורים: הזהות הכפולה של יהודי גרמניה

      מסמכי החנינה של אדולף אייכמן

      בקשה נוספת הגיעה מאשתו של אייכמן, ורה, שכתבה לנשיא בן צבי: "לאחר דחיית הערעור נתון גורלו של בעלי בידיך. כרעיה ואם לארבעה ילדים, מבקשת אני מכבודו על חיי בעלי". במסמכים נמצא פתק בכתב ידו של הנשיא בן צבי המשודך למכתבה של ורה אייכמן, ובו כתב: "וי??אמ?ר ש??מו?א?ל [אל אגג]--כ??א?ש??ר ש??כ??ל?ה נ?ש??ים ח?ר?ב??ך?, כ??ן-ת??ש??כ??ל מ?נ??ש??ים א?מ??ך?. (שמוא"א, ט"ו, 33). וכבר צטט חה"כ ד"ר נורוק פסוק זה ב"צופה" הבקר. יב"צ".

      "הנדון לא פעל מתוך עמדה אנטישמית"

      סנגורו של אייכמן, עורך הדין הגרמני רוברט סרביציוס, כתב גם הוא בקשה לנשיא. "אני מבקש להורות, בדרך חנינה, שעונש המוות לא יבוצע. אני מבקש להתחשב בכך שפעולתו של הנידון נגרמה על ידי מאורעות מדיניים שאירעו לפני למעלה מ-17 שנה, שהנידון כאדם בלתי חשוב נדחף לתוכם על-ידי הגורל", נכתב בבקשתו. עוד כתב סרביציוס: "אין הפרט יכול לתת את הדין על מכלול של מאורעות מדיניים שעל זוועתם כבר נאלץ כל העם הגרמני לכפר על ידי קרבנות גדולים וייסורים משלו. המפתח למאורעות שהם היום בלתי מובנים, הוא הגזמת הבירוקרטיזם שהגיעה לשיאה על ידי שימוש לרעה בציות".

      לדברי הסנגור סרביציוס, "הנידון לא פעל מתוך עמדה אנטישמית, אלא מתוך שהיה כבול במערכת הכפייה הבירוקרטית. בעניין זה אני מבקש לצרף את הרשימות שעדיין אינן ידועות, אשר נכתבו על ידי הנידון בימי מעצרו ועוכבו בבית הסוהר". עוד כתב סרביציוס כי הוא "מבקש להביא בחשבון שפסק הדין נכתם על ידי חטיפתו הבלתי חוקית של הנידון", וטען כי על פי הליך ההסגרה המקובל בין ארגנטינה וישראל, "לא היה יכול להינתן פסק דין של מוות".

      לרגל יום השואה הבין לאומי נחשפים מסמכים נדירים מבקשת החנינה של אייכמן - סקייפ עם עמרי נחמיאס (מערכת וואלה! NEWS , גנזך המדינה)
      אפרו פוזר מחוץ למימיה הטריטוריאליים של ישראל. אייכמן (צילום: גנזך המדינה)

      הבקשות הללו הועברו כמקובל לנשיא דאז, בצירוף המלצתו החד משמעית של שר המשפטים באותם הימים, דב יוסף, שלא לחון את אייכמן. הנשיא בן צבי השיב לשר המשפטים יוסף: "לאחר ששקלתי את בקשות החנינה שהוגשו בעניינו של אדולף אייכמן, ולאחר שנתתי את דעתי לכל החומר שהיה לפני, הגעתי לכלל מסקנה, שאין כל הצדקה להעניק לאדולף אייכמן חנינה או להמתיק את העונש שהוטל עליו על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים ביום ה' בטבת תשכ"ב, 15.12.61, ושאושר על ידי בית המשפט העליון בשבתו בבית משפט לערעורים פליליים ביום כ"ה באייר תשכ"ב 29.5.62. הריני מודיעך אפוא כי החלטתי לדחות את הבקשות ולא להשתמש לגבי מקרה זה בסמכותי לחנינה ולהפחתת עונשין". לאחר דחיית החנינה, בוצע גזר הדין. בליל ה-1 ביוני 1962, הוצא אייכמן להורג בתלייה. גופתו נשרפה בחצר כלא רמלה ואפרו פוזר בים, מחוץ למימיה הטריטוריאליים של ישראל.

      נשיא המדינה ראובן ריבלין בטקס הענקת תעודות הוקרה על תרומה לטוהר המידות במוסדות הציבור בישראל. דצמבר 2015 (לשכת העיתונות הממשלתית , חיים צח)
      "נעשה לאייכמן דין וצדק". ריבלין (צילום ארכיון: חיים צח)

      היום יארח נשיא המדינה ראובן ריבלין במשכנו אירוע הוקרה לניצולי שואה ובעלי תפקידים במשפט אייכמן. במהלך המפגש, יישא ריבלין דברים ויפנה לאורחי האירוע: "לאנשים שסבלו מהרע של אייכמן לא ניתן רגע של חסד, עבורם הרע מעולם לא היה בנאלי. הוא היה כואב, הוא היה מוחשי, הוא הרג משפחות וחילל אומה. היו לו פנים, קול, צבע, ריח ושפה. גם המשפט היה משפט אמת. גדעון האוזנר התובע, לא השתתף בהצגת תאטרון, אלא במשפט אמת. הליך החנינה הנחשף כאן היום, מוכיח שגם אייכמן ומשפחתו, ידעו שבמדינת ישראל, מורשע רוצח כמו אייכמן ונעשה לו דין צדק".

      עוד יוסיף ריבלין: "ההתכנסות להוקרת האנשים היקרים שלקחו חלק במשפט אייכמן, ביוזמתה של תמי, בתו של גדעון האוזנר, היא גל ועד למחויבותנו כמדינה; לזכור ולהעניש, לזכור ולנקום. ההתכנסות הזאת, היא עדות על העדות, עדות שהכול נעשה במשפט, שידענו להציב לרשע סנגור, לאפשר לו להגיש בקשה לחנינה, אך בבוא העת, להעניש על הזוועה. יהי זכרם, של ששת המיליונים, חרוט בלבנו לעד".