חיוכים למצלמות ואפס הסכמות: נתניהו ייפגש עם קרי וביידן בשוויץ

(שגריר ארה"ב בישראל: "יש שתי מערכות חוק בגדה")

ראש הממשלה בנימין נתניהו נחת אמש (רביעי) בשווייץ, שם ישהה בימים הקרובים בפורום הכלכלי העולמי שנערך מדי שנה בעיירת הסקי דאבוס. נתניהו יפגוש במהלך הביקור שורה של מנהיגים מרחבי העולם, בהם סגן נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן, שר החוץ האמריקני, ג'ון קרי, נשיא ארגנטינה החדש, מאוריסיו מקרי וראש ממשלת הולנד, מארק רוטה. זאת, בנוסף לפגישות עם מנכ"לים וראשי חברות חשובות בעולם העסקי.

הפגישות של נתניהו עם ביידן וקרי יתקיימו היום בצילו של המשבר התורן האחרון ביחסי ישראל-ארה"ב. כזכור, בתחילת השבוע אמר השגריר האמריקני בישראל, דן שפירו, כי לישראל סטנדרטים שונים של אכיפת חוק בשטחים - אחד לישראלים ואחד לפלסטינים. האמירה גררה תגובה חריפה מצד נתניהו, אולם זכתה לגיבוי של מחלקת המדינה האמריקנית והבית הלבן. יהיה מעניין לראות אם וכיצד יעלו הדברים בשיחותיו של ראש הממשלה עם סגן הנשיא ושר החוץ.

לקריאה נוספת:
עריקאת לאיחוד האירופי: "ישראל בחרה בהתנחלויות על פני השלום"
נתניהו ביקר בעתניאל: "העולם צריך להפסיק עם הצביעות"
מתקפה מדינית משולבת: ארה"ב ואירופה מחריפות את הטון כלפי ההתנחלויות

מעבר למשבר הזה, נתניהו ירצה לדבר עם ביידן וקרי על חבילת הסיוע הביטחוני הנדיבה שארצות הברית צפויה לסכם מול ישראל בשבועות הקרובים. השבוע, בשעה שהכותרות בתקשורת עסקו במריבה עם שפירו, ביקרה בארץ משלחת ביטחונית אמריקנית בכירה שאמנם עוררה הרבה פחות רעש, אבל עסקה בדברים חשובים לא פחות. הנשיא ברק אובמה נמצא רשמית בשנה האחרונה לכהונתו, ואחד הסעיפים החשובים ביותר במורשת שהוא מטפח יהיה הבאת הסיוע הביטחוני לישראל לשיא של כל הזמנים.

אלא שבמקביל לכך, חלק משמעותי לא פחות מהמורשת של אובמה - שינוי מערכת היחסים בין ארצות הברית ואיראן - ממשיך להתקדם גם כן, מה שעלול להוביל בקרוב למתיחות נוספת בין ישראל והממשל האמריקני. בירושלים רואים בחיוב את העובדה שממשל אובמה הטיל בתחילת השבוע סנקציות חדשות על איראן בשל ניסויי הטילים הבליסטיים שלה, אבל אין אשליות לגבי הכיוון הכללי שבו צועדים קשרי וושינגטון-טהראן.

בחודשיים האחרונים דיבר שר החוץ האיראני מוחמד ג'וואד זריף עם ג'ון קרי יותר מאשר כל שר חוץ אחר. "הלובי הפרו-איראני" בוושינגטון, כלומר, אותם ארגונים שפועלים להידוק הקשרים בין המדינות, כבר עוסק בקידום הצעות למיסוד מערכת היחסים הזו והפיכתה לרשמית. בין ההצעות: יצירת "פורום דיאלוג אסטרטגי" בין שתי המדינות בהשתתפות פקידים בכירים, התחלת דיאלוג בין חברי פרלמנט איראנים לחברי קונגרס אמריקנים ובמקביל, עידוד קשרי תרבות, השכלה וכלכלה בין המדינות. אלה לא רעיונות של ממשל אובמה, אבל לא מן הנמנע שיהפכו לכאלה בחודשים הקרובים.

נתניהו יעלה בשיחות עם קרי וביידן את החששות שלו בנושא האיראני. הם, מצדם, ישאלו אותו פעם נוספת מה בכוונתו לעשות בנושא הפלסטיני. לשני הבכירים האמריקנים אין שום ציפיות מראש הממשלה בעניין הזה. קרי הכריז בתום ביקורו האחרון בארץ, לפני כחודשיים, שהוא מיואש לחלוטין ואין לו מה לתרום עוד. אלא שבינתיים גל הטרור הפלסטיני נמשך וגובה חיי אדם, אירופה מקשיחה את הקו המדיני שלה כלפי ההתנחלויות, וכל זה יוצר מצב שדווקא לישראל יש אינטרס במראית עין של תהליך מדיני, בתקווה שהדבר ירגיע את השטח ויאט את המהלכים המתבשלים בבריסל.

לשר החוץ קרי אין כל כוונה "להמציא מחדש את הגלגל". הוא דיבר עם נתניהו לפני כחודשיים על שורה של רעיונות אותם ישראל יכולה לקדם כדי להתניע מחדש את התהליך, כולל העברת אדמות חקלאיות בשטחי C שבשליטה ישראלית מלאה, לסטטוס של שטחי B, שבשליטה ביטחונית ישראל לצד אחריות אזרחית פלסטינית, ועידוד יוזמות כלכליות שונות בשטחים. נתניהו פסל את הרעיונות הללו, לטענת האמריקנים - בשל חשש שהדבר יוביל להתפרקות הקואליציה שלו - ושם הסתיים הדיון. קשה לראות איך פגישה נוספת ביניהם, על הרקע האלפיני המושלג, תוביל לתוצאות אחרות.

הממשל האמריקני כבר השלים עם העובדה שעד לתום כהונתו של אובמה, לא תחול פריצת דרך בנושא הישראלי-פלסטיני. בכירי הממשל אמרו זאת בתידרוכים לתקשורת ערב הגעתו של נתניהו לביקור בבית הלבן בנובמבר האחרון. אלא שאובמה כן מצפה ישראל, כפי שהבהיר לנתניהו, לבצע "צעדים לשימור פיתרון שתי המדינות". בהקשר הזה, כדאי לשים לב לדברים שאמר ביממה האחרונה יו"ר האופוזיציה, יצחק הרצוג. בנאום שנשא אמש במכון למחקרי ביטחון לאומי, הציג הרצוג תכנית ל"היפרדות" מהפלסטינים, כתחליף למשא ומתן בין הצדדים.

הרצוג דיבר על השלמת גדר ההפרדה בגדה המערבית, ועל הוצאת כפרים פלסטיניים גדולים מתחומיה המוניציפליים של ירושלים, שני צעדים שהמהות שלהם היא ביטחונית - שכן ירושלים הפכה ל'בירת הטרור' באינתיפאדה הנוכחית, יחד עם חברון - אבל עשויים להביא לישראל גם תמורות מדיניות. אתמול הוא הוסיף בריאיון לגלי צה"ל כי ברור לו שמדינה פלסטינית לא תקום "בזמן הקרוב", אבל על ישראל לבצע צעדים שיאפשרו הקמת מדינה כזו בעתיד, כדי למנוע את הסכנה ההולכת וגוברת של הפיכתנו למדינה דו-לאומית.

הצעדים שהציג הרצוג הגיעו אחרי ויכוח שהתקיים בתוך מפלגת המחנה הציוני, בשאלה האם הקו המדיני של המפלגה צריך להתבסס על משא ומתן עם הפלסטינים, או על צעדים עצמאיים של ישראל. הרצוג התמקד בבחירות האחרונות ומיד אחריהן במשא ומתן, אולם נראה כי כעת הוא אימץ קו דומה יותר לזה של ח"כ עמר בר-לב, שהציג לאחרונה תכנית להיפרדות מהפלסטינים באופן עצמאי. הרצוג, בר-לב וגם יו"ר יש עתיד, יאיר לפיד, מקפידים כולם לדבר על היפרדות ו"צעדים עצמאיים", ונמנעים מהמילה "חד-צדדי", שמזכירה את ההתנתקות מרצועת עזה.

להרצוג חשוב להדגיש כי הוא אינו מדבר על נסיגה בנוסח ההתנתקות, וכי צה"ל ייאלץ להישאר בגדה המערבית, בדגש על בקעת הירדן, לתקופה של שנים. לא בטוח שבבית הלבן חולקים על כך. "אני לא רואה תסריט שארצות הברית דורשת מישראל לפנות את צה"ל באופן חד-צדדי מבקעת הירדן" אמר לוואלה! NEWS אילן גולדנברג, לשעבר חבר בצוות המשא-ומתן הישראלי-פלסטיני של שר החוץ קרי. "הממשל בהחלט מתעניין בצעדים שונים שישראל יכולה לעשות כדי להחיות את התהליך המדיני ולשנות את המציאות בשטח, אבל פינוי התנחלויות או הסגת כוחות צבא, אלה דברים שסביר מאוד מצד ישראל לומר שיתרחשו רק אם וכאשר ייחתם הסכם, שיכלול בתוכו הסדרי ביטחון קשיחים".

נתניהו, בינתיים, נראה רחוק מאוד מהרעיונות שהרצוג דיבר עליהם. יו"ר האופוזיציה אף סיפר כי הוא ונתניהו קיימו מגעים ביניהם כדי לבדוק את עמדת נתניהו בנושא, והתשובה הייתה שלילית. "הוא שבוי בידי הימין הקיצוני", אמר הרצוג. כאשר נתניהו נשאל לפני חודשיים, במהלך ביקורו בוושינגטון, מה דעתו על צעדים חד-צדדיים, תשובתו הייתה "אני מניח שזה אפשרי, בתנאי שיתקבלו דרישות הביטחון של ישראל". יממה למחרת הוא חזר בו, אחרי שספג ביקורת משותפו-יריבו בשולחן הממשלה, נפתלי בנט.

אם ירצה בכל זאת לדון בכך עם קרי וביידן, הוא ימצא נכונות ועניין מצד הממשל האמריקני. אם לא - וסביר יותר שזה התסריט שלבסוף יקרה - הרי שהפגישות בדאבוס יהיו בעיקר לחיצות ידיים מחויכות מול המצלמה, שלא ישפיעו בשום צורה ממשית עלינו כאן בארץ.