פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כך מנצל הימין הקיצוני בגרמניה את סערת התקיפות המיניות בקלן

      התנועות הניאו-נאציות מנצלות את האירועים הקשים מערב השנה החדשה כדי לתדלק את שנאת הזרים, ולמרקל אין ברירה אלא לפנות ימינה. וגם: הקרב המאסף של אובמה והחשש ממלחמת אזרחים בוונצואלה. "חוץ מזה", הטור השבועי של עורך חדשות החוץ

      כך מנצל הימין הקיצוני בגרמניה את סערת התקיפות המיניות בקלן
      צילום: רויטרס, עריכה: יאיר דניאל

      בתוך שבוע בלבד הפכה קלן לאחת הערים המדוברות ביותר בעולם, אך לא מהסיבות הנכונות. העיר המנומנמת לרוב שבמערב גרמניה עלתה לכותרות בעקבות הדיווחים שצצו על סדרת תקיפות מיניות שביצעו כאלף גברים שיכורים בעשרות נשים בערב השנה החדשה. הסערה הייתה גדולה עוד יותר כשנטען שרבים מהתוקפים היו ממוצא זר, בהם גם מבקשי מקלט. בימים שבהם הדיון על ההגירה ההמונית אל הכלכלה הגדולה ביותר באירופה נמצא בעיצומו, הימין הקיצוני בגרמניה לא יכול היה לקבל דלק טוב יותר.

      יותר ממיליון פליטים ומהגרי עבודה נכנסו לשטחה של גרמניה בשנה שעברה, שבה פרץ באירופה משבר המהגרים החמור ביות מאז מלחמת העולם השנייה. הקנצלרית אנגלה מרקל הפגינה מדיניות חיובית כלפי קליטתם של מי שברחו מאימת המלחמות האכזריות במזרח התיכון ובאפריקה, בניגוד למנהיגים רבים ביבשת, שראו בכך איום על ארצם. ככל שהחודשים חלפו, גבר עליה הלחץ מתוך הגורמים השמרניים בקואליציה שלה, שקראו לה לשנות את עמדתה המקלה.

      גם אשת השנה בעולם לא הייתה יכולה להישאר אדישה לדעת הקהל, שהגיב בזעזוע לעדויות הנשים שהותקפו בערב שבו המשטרה הייתה אמורה להיות ערוכה בכוננות שיא. המפכ"ל של קלן פוטר מתפקידו בעקבות המחדל וראשת העיר הפצירה בנשים "להתרחק מזרים", וכשהלך הרוח הקסנופובי משתלט על השיח, אין פלא שגם מרקל נאלצה לחתוך ימינה. הקנצלרית הודיעה על שורת חוקים חדשים, שבמסגרתם יגורשו מבקשי מקלט שהורשעו בפלילים. עד היום, רק אלו שנשלחו ללפחות שלוש שנות מאסר היו יכולים להיות מסולקים מגרמניה.
      לא בטוח שמהלכיה של מרקל מספיקים כדי לשכנע את הציבור שיש לה תכנית אמתית להתמודדות עם משבר ההגירה.

      לכל הטורים הקודמים של "חוץ מזה"
      השבועות הקשים של דאעש: "המדינה האיסלאמית" בדרך לנפילתה
      מלחמת החורמה של ארדואן בכורדים

      הפגנת תנועת הימין האנטי-איסלאמית "פגידה" בקלן שבגרמניה. 9 בינואר 2016. (רויטרס)
      מנצלים את המצב. הפגנת הימין הקיצוני בקלן, אתמול (צילום: רויטרס)

      על אף שטרם הכריזה על כך באופן רשמי, הקנצלרית צפויה לחפש כהונה שלישית בבחירות שיתקיימו בסוף 2017. היא אמנם מובילה בבטחה בסקרים, אך תקריות כמו אלו בקלן עלולות לחזק את כוחן של תנועות קיצוניות בימין, דוגמת "פגידה" (פטריוטים אירופים נגד האסלאמיזציה של אירופה). אנשי התנועה המתנגדת להגירה קפצו על ההזדמנות ויצאו אתמול להפגנה בקלן, שהפכה מהר מאוד לאלימה וגררה שימוש בכוח מצד המשטרה.

      "פגידה" צברה תאוצה בתחילת השנה שעברה, אחרי הפיגועים בפריז, ואלפים היו יוצאים מדי שבוע להפגנות בדרזדן ובערים נוספות ברחבי גרמניה. מאז נקשרו סביב ראשיה כמה סקנדלים, בהם תמונות שתיעדו את המנהיג מחופש לאדולף היטלר. קרנה של התנועה ירד ככל שחלף הזמן, אך חודשי המשבר הקשים האחרונים לצד חוסר הוודאות לגבי מהלכיה של מרקל, יצרה סביבה נוחה להתאוששות של "פגידה".

      לא רק התנועה הזאת צריכה להדאיג את הממשלה בברלין. גם המפלגה הלאומית-דמוקרטית מהימין הקיצוני מתחזקת בסקרים, שלפי חלקם מהם היא הייתה עוברת את אחוז החסימה הגבוה - 5% - ונכנסת לפרלמנט אילו הבחירות היו מתקיימות היום. במזרח גרמניה, מקום הולדתה של מרקל, התמיכה במפלגה גבוהה הרבה יותר ועומדת על מספר דו-ספרתי. אירועים דומים כמו בקלן, אפשר לנחש, יתקבלו בסביבתם של החוגים הניאו-נאציים בגרמניה בברכה.

      הקרב המאסף של אובמה נגד מכירת כלי נשק

      לברק אובמה נמאס. אחרי אינספור מסעות הרג המוניים שאירעו במהלך כהונתו, הוא החליט שאת החודשים האחרונים שלו בבית הלבן הוא יקדיש לאחת הסוגיות השנויות ביותר במחלוקת בארצות הברית: נשיאת כלי נשק. ניסיונותיו לרתום את הקונגרס, גם בשנים שבהם נשלט בידי הדמוקרטים, כדי להביא לחקיקה מקיפה שתטיל מגבלות על מכירת רובים ואקדחים הסתיימו במפח נפש פעם אחר פעם.

      כל מעשה טבח שכזה – האחרון שבהם בסן ברנרדינו שבקליפורניה, שם נרצחו בתחילת החוד שעבר 14 בני אדם בידי קיצונים מוסלמים המזוהים עם ארגון "המדינה האיסלאמית" (דאעש) – הוציא מהנשיא הצהרה מיוסרת, שבהן ציין שוב ושוב שארצות הברית היא המדינה המפותחת היחידה שבה אירועים מסוג מתרחשים בה כדבר שבשגרה. אחד מסעות ההרג הקשים ביותר שנצרבו בתודעתו של אובמה אירע בדצמבר 2012, אז נרצחו 27 בני אדם בבית ספר יסודי בניוטאון, קונטיקט.

      אותו טבח, שהתרחש בשלהי כהונתו הראשונה של אובמה, הוזכר בבכי בנאום שנשא ביום שלישי בבית הלבן ובו הוא הכריז על שורת צעדים להגבלת מכירת כלי נשק. כשהוא מיואש מהמחוקקים ומשוחרר מלחצים פוליטיים, הנשיא בחר להשתמש בסמכויותיו כדי להיאבק במגיפה שגובה מדי יום קורבנות תמימים. במסגרת התכנית, יורחבו בדיקות הרקע לרוכשי כלי נשק וכל אחד יחויב ברישיון כדי למכור אותם, בניגוד לנהלים המקלים עד היום. במתקפה משולחת רסן באיגוד הרובאים הלאומי (NRA), הודה אובמה כי הקונגרס מוחזק על ידיו כבן ערובה, אך הבהיר כי לא יאפשר לאמריקה להישאר כזאת.

      נשיא ארצות הברית ברק אובמה מכריז על תקנות הנשק החדשות, 5 בינואר 2016 (AP)
      מאס בקונגרס. אובמה בוכה במהלך הצגת התכנית להגבלת מכירת כלי הנשק (צילום: אי-פי)

      המערכה למיגור התופעה לא תהיה קלה ומהירה. גם הנשיא יודע שההגבלות שהטיל הן טיפה בים, שרק עשויות לשמש בסיס לרפורמה נרחבת הרבה יותר. אובמה הבהיר במאמר דעה בניו יורק טיימס כי לא יעניק את תמיכתו למועמדים דמוקרטים לנשיאות שלא יתמכו בתכנית שלו, אך לא בטוח שבמפלגה מרוצים מכך. באומרו זאת, הוא העניק חומר למפלגה הרפובליקנית, שלא המתינה לרגע והחלה לנגח את יריביה. דונלד טראמפ, המועמד המוביל לייצג אותה בבחירות ב-2016, כבר הזהיר את קהל בוחריו שהילרי קלינטון – המתחרה העיקרית שלו – "תיקח את כלי הנשק שלהם".

      הנשיא טען כי הצעדים שנקט אינם נוגדים את התיקון השני לחוקת ארצות הברית, אותה זכות מקודשת – אם כי נתונה לפירושים שונים – לשאת נשק, שהתקבלה בסוף המאה ה-18. ואולם, הרפובליקנים רואים בהם הוכחה נוספת להתערבות הגסה לשיטתם של הממשל הפדרלי בעניינן של המדינות, שחלקן פרשו מהברית לפני יותר מ-200 שנה במה שהוביל למלחמת האזרחים.

      קצת יותר משנה חלפה מאז בחירות אמצע הכהונה, שבמהלך איבדו הדמוקרטים את בית הנבחרים ואת הסנאט לטובת הרפובליקנים. אובמה, שכבר אינו צריך להתחשב בסקרים ובדעת הקהל, החליט לנסות ולממש את החזון שלו עד הסוף. עם זאת, הוא צפוח לגלות שקשה יהיה יותר להילחם בכלי הנשק מאשר לחתום על הסכם גרעין עם איראן ולהגיע לפיוס היסטורי עם קובה.

      מאבקי הכוח המסוכנים בוונצואלה

      17 שנים שלטו הסוציאליסטים בוונצואלה כמעט ללא עוררין. המנהיג המיתולוגי הוגו צ'אבס סחף את המדינה בזכות הכריזמה שלו, שכיסתה על תחלואיה הרבים של החברה במדינה הדרום-אמריקנית. השליט דיכא את האופוזיציה והפך למנהיג אזורי חשוב, אך לצערה של המפלגה, מותו מסרטן לפני כשלוש שנים הותיר חלל ריק.

      ניקולס מדורו, סגנו של צ'אבס ויורשו, לא סיפק את הסחורה. נהג האוטובוס לשעבר נראה כמו צל חיוור לעומת השליט הדומיננטי, והכלכלה הקורסת הוציאה אלפים לרחובות שמחו נגד השלטון הריכוזי. העונש על המחסור החמור במוצרי צריכה בסיסיים כמו נייר טואלט הגיע בבחירות האחרונות לפרלמנט, שאירעו בחודש שעבר ובסופן רשמה האופוזיציה ניצחון מוחץ.

      עם אינפלציה של 200%, רובו של הציבור מאס בשלטונם של הסוציאליסטים. המחוקקים החדשים, שיכורים מהאהדה שלה הם זכו, החליטו באופן סמלי להסיר את תמונותיהם של צ'אבס ושל המנהיג סימון בוליבאר - משחרר דרום אמריקה - שעיטרו את מסדרונות האסיפה הלאומית. בצעד הבא, עשוי הפרלמנט לנסות להדיח את מדורו, מהלך מסוכן שעשוי לדרדר את המדינה הדרום-אמריקנית בחזרה לאלימות.

      עימותים סביב הפרלמנט בקראקס ביום השבעת הפרלמנט החדש, 5 בינואר 2016 (רויטרס)
      המהפך לא עבר חלק. עימותים בהשבעת הפרלמנט החדש בוונצואלה (צילום: רויטרס)

      בתגובה, הנשיא החליט לפנות שמאלה עוד יותר, ברקע הביקורת שהופנה כלפיו מתוך האגפים הקיצוניים יותר במפלגת השלטון. הצבא, שאותו טיפח במשך השנים צ'אבס, הצהיר כי הוא נותר נאמן למדורו, ברמז למה שעלול להתפתח במקרה שבו הרוב הימני בפרלמנט יפעל להדחת הנשיא. בנוסף לכך, מונה לתפקיד סגן הנשיא אריסטובולו איסטוריז, שהיה מקורב מאוד לצ'אבס ומייצג את הקו המהפכני של המפלגה.

      אחרי כעשור שבו שלט השמאל בצורה מובהקת בדרום אמריקה, סוף השנה החולפת סימן שינוי במגמה. ארגנטינה, שנשלטה במשך שנים על ידי משפחת קרישנר, החליפה צדדים ולנשיא נבחר מאוריסו מקרי המזוהה עם הקהילה העסקית. עם זאת, בשונה ממנה, בוונצואלה מוקדי הכוח נותרו חצויים.

      האופוזיציה הליברלית הנתמכת בידי ארצות הברית הפכה עתה למפלגה השלטת, כשבזכרונה עדיין חרוטה הרדיפה המתמשכת של הסוציאליסטים אחרי מנהיגיה, שרבים מהם כלואים בעוון עבירות שונות ומשונות. ניצול המנדט שניתן לה כדי לנגח את מדורו, עלול להביא את המדינה לכאוס ולשפיכות דמים.