העיתונאי, יו"ר מרצ והשר לשעבר, יוסי שריד, שמת שלשום בגיל 75, הובא היום (ראשון) למנוחות בבית העלמין בקיבוץ גבעת השלושה. שריד הלך לעולמו לאחר שקיבל התקף לב בביתו בתל אביב.
בנו, ישי שריד, ספד לו מעל חלקת קברו. "אחרי שאנשי מד"א אספו את המכשירים נותר אבא לשכב ופניו שלווים וחסרי דאגה. אבא, שתמיד היה מודאג ממשהו ומשא העולם כולו היה על כתפיו, עכשיו נח.
"הוא כתב הודעות לעיתונות, ניסה להשיג לאזרחים קורת גג ופת לחם גם כשידע שלעולם לא יבחרו בו. כך גם היה כשגיליתי כתובות הנאצה על קירות הבית והאיומים בטלפון. הוא ניסה לעשות ככל האפשר, כל ילדי ישראל היו שווים בעיניו.
לקריאה נוספת:
ריבלין נפרד משריד: "יריב קשה, שקולו החריף יחסר מאוד בנופנו"
יוסי ביילין נפרד מיוסי שריד: "לא היה איש של פוליטיקה"
"אב פוליטי ומצפן אידיאולוגי": חברי הכנסת נפרדים מיוסי שריד
הסופר עמוס עוז ספד: "אנו נפרדים היום מאדם אמיץ, חכם, עקשן, גלוי עיניים. יוסי שריד היה אחד הראשונים שהבחינו בכך שכיבוש וסיפוח מובילים לאסון, ובכך שהעוול החברתי שהולך והורס את החברה הישראלית והכפייה הדתית מסכנים את מורשת ישראל. הזיקה שלו היתה עמוקה ורגשית. מעטים יודעים שהוא הקים בית הכנסת במושב מרגליות.
"ביקרתי אותו ב-1961, כשהיינו סטודנטים בירושלים. הוא עבד ברדיו, אבל כבר בפגישתנו הראשונה ראיתי בו מחנך מלידה, גם כאשר עסק בתקשורת, בפוליטיקה, בתיקון עולם, במאבקים ציבוריים לוהטים. הוא היה בראש ובראשונה מחנך מובהק, רגיש, קפדן, מחמיר, ביקורתי ומלא דאגה ומסירות. הוא חינך את כל סובביו עוד בטרם נכנס לכנסת. חינך בכל שנותיו בממשלה ובאופוזיציה, כאשר הלך עם משפחתו במרגליות המופגזת ובקריית שמונה המקופחת, וכאשר כתב שירים ופרסם מאמרים שנונים בעיתונות.
"הוא היה מחנך עד לפסקה האחרונה של מאמרו האחרונה, שהופיעה שלשום ביום מותו. לא מחנך של מתק שפתיים, כפי שנהוג עכשיו, אלא עם ספקנות וביקורת עצמית. הוא היה מחנך נפלא בחוג משפחתו שאותה אהב, ובה התגאה כל ימי חייו.
"נפרדים בנר ראשון מאדם שהיה כל חייו מפיץ אור, ועד יומו האחרון לא חדל להאמין שהאור יגרש את החושך".
יו"ר מרצ, זהבה גלאון, ספדה לשריד וסיפרה על מי שהיה עבורה. "הכרתי את יוסי ב-84'. אמרו לנו שהכוכב הגדול שריד מהעבודה אמור להגיע למרצ", סיפרה. "נכנס מישהו עם רגל שבורה בגבס ואמר לחדווה ולי: 'אני צריך שולחן קטן, לא יותר'. מאז, השולחן עבר עליות ומורדות פוליטיות ואישיות ויוסי הפך להיות לא רק שותף, אלא יועץ וחבר. אני כואבת את לכתו של יוסי בפתאומיות רבה כל כך".
בהמשך, אמרה: "אני כואבת בשם כל חברינו את לכת מנהיג השמאל, מורה הדרך האמיץ והעקבי של כולנו, שעם כל הציניות והביקורת, כל כך אהב את ישראל ועשה ככל יכולתו להפוך את המקום הזה לטוב יותר. מלים אינן יכולות להכיל את שריד. כישרון ענק של כתיבה ורטוריקה. היה מנקד כל משפט וכשהיה עולה לנאום בכנסת, המליאה היתה משתתקת. בשפתו המושחזת הכתיב ערכים ועמדות שבמרכז מחנה שלם. התנגד באומץ למלחמת לבנון הראשונה למרות המחיר הכבד, ובממשלת רבין פעל לסים הכיבוש ומפעל ההתנחלויות. דבר לא עצר אותו". לבסוף, אמרה: "יוסי, בדבריו ובמעשיו, עד הרגע האחרון, נאבק על דמותה הטובה של ישראל מחנכת, חילונית, דמוקרטית, שוחרת שלום, שוויון ואחווה".
רן כהן, לשעבר שר התעשייה והמסחר מטעם מרצ, נפרד מחברו לדרך. "יוסי היה מנהיג משכמו ומעלה", ספד לו, "וכמו מנהיג אמתי, היתה בו גם העוצמה של חזון וגם היכולת להטמיע בנו את התחושה כמה היעדים שלמענם נלחמנו הם לא רק בחירה בטוב, אלא הכרח קיומי".
לדבריו, "אנחנו במרצ ממשיכים את דרכו, הוא הטביע חותם. אני מרגיש עצוב, והאמת שאני כבר מתגעגע. להגיד יוסי היה זה שורף לי את הלשון. יומיים לפני שנפטר דיברנו בטלפון על העתיד וצר לי שהוא לא אתנו".
מימין ומשמאל ביכו את לכתו של שריד. איש הליכוד דן מרידור, לשעבר שר האוצר ושר המשפטים, סיפר כי העריך את יושרתו של שריד על אף חילוקי הדעות ביניהם. "יוסי היה אישיות יוצאת דופן. הוא ואני היינו משני צדי המתרס הרבה שנים: אני באתי מבית חירותניקי לגמרי, והוא בא מבית מפא"יניקי. באנו ממקומות שונים, אבל שיתפנו פעולה והתווכחנו זה עם זה בכנסת במשך שנים רבות. יוסי היה אדם עם אמת מאוד ברורה, שהיה מוכן לשלם מחירים בשבילה. זו לא תופעה נפוצה כל כך", אמר מרידור על שר החינוך לשעבר בריאיון לאולפן וואלה! NEWS.
"ברגע שהוא השתכנע במשהו, הייתה לו נכונות לא להתחשב בדעת הקהל, אלא לומר את שלו ולומר את זה באומץ", הוסיף מרידור. "הוא ספג הרבה מאוד רפש, לא רק בטוקבקים. אני זוכר את הפולמוס אתו. אני זוכר שמנחם בגין היה נואם, כל הכנסת הייתה מתמלאת והוויכוחים היו מחודדים, אפילו משעשעים, אבל ויכוחים מאוד קשים. גם עם יוסי. היה לבגין כלפי יוסי שריד, למרות המחלוקת האידיאולוגית הקשה, איזה יחס מיוחד. אני חושב בגלל התרבות והעברית ויכולת הפולמוס שלו. הוא היה גם משורר, הוא ידע את העברית על רבדיה השונים, התנ"ך כמובן, אבל לא רק, והיה אמן השפה העברית וגם אוהב גדול של העברית".
ביילין: "הוא עשה את הדבר הנכון, וזה הספיק לו"
השר לשעבר יוסי ביילין נפרד משותפו לדרך. "הוא לא היה איש של פוליטיקה, אבל ידע כי התנהלות פוליטית נכונה היא הדרך היחידה לקדם את רעיונותיך. הוא מינה את עצמו למדריך ומחנך, כיאות לבנו של מנכ"ל משרד החינוך. כשקריית שמונה הייתה תחת אש, עבר עם משפחתו לגור בדירה צנועה מאוד בעיר ולצד עבודתו בכנסת לימד שם בבית הספר והתמיד בכך שנים אחדות.
"לאחר הנסיגה מלבנון החליט לגור בגליל כדי להיות שותף לסיכון של התושבים. עד מותו נהג ללמד במכללת תל חי. הוא התמיד במעשים הללו למרות שכמעט ולא היה לכך פרסום ועל אף העובדה שבחלק מן המקרים הם לא זכו להערכה הראויה מצד תושבי המקום. הוא ידע שהוא עושה את הדבר הנכון, וזה הספיק לו", הוסיף.
שריד היה חבר כנסת בתשע כנסות מטעם מפלגות העבודה, רצ ומרצ. הוא כיהן כשר לאיכות הסביבה בממשלתו השנייה של רבין, בין השנים 1995-1992, וכשר החינוך בממשלתו של אהוד ברק, בשנים 2000-1999. במסגרת פעילותו הפוליטית עסק רבות בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני, במאבק נגד כפייה דתית ונגד השחיתות, והיה ממנהיגיו של מחנה השמאל בישראל. הוא הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים.
(עדכון ראשון: 14:40)