דן מרידור, שכיהן בעבר כשר המשפטים וכשר האוצר מטעם הליכוד, התייחס הבוקר (ראשון) למותו של יוסי שריד ואמר כי על אף חילוקי הדעות העמוקים ביניהם, הוא מעריך את יושרתו ואת יכולתו לשחות נגד הזרם. "יוסי היה אישיות יוצאת דופן. הוא ואני היינו משני צדי המתרס הרבה שנים: אני באתי מבית חירותניקי לגמרי, והוא בא מבית מפא"יניקי. באנו ממקומות שונים, אבל שיתפנו פעולה והתווכחנו זה עם זה בכנסת במשך שנים רבות. יוסי היה אדם עם אמת מאוד ברורה, שהיה מוכן לשלם מחירים בשבילה. זו לא תופעה נפוצה כל כך", אמר מרידור על שר החינוך לשעבר בריאיון לאולפן וואלה! NEWS.
לדבריו, שריד היה איש מוכשר ויוצא דופן. "הייתי אומר שהיריבות אתו, היותו בר-פלוגתא, במידה רבה היה בזה סוג של הנאה הרמה, האיכות ותרבות הדיון אתו. העומק והעברית הנפלאה תמיד יצרו דיאלוג מרתק", אמר.
מרידור הוסיף כי לא רבים הכירו את הפן הביטחוני של שריד, שזוהה בעיקר עם המאבק להפרדת הדת מהמדינה ונגד השחיתות. "היו לנו דברים שהסכמנו עליהם כמובן במשך השנים. יש אצלו גם צדדים פחות ידועים, למשל עיסוקו בביטחון. הוא ישב בוועדת החוץ והביטחון יחד איתי במשך שנים לא מעטות. לפני שנים רבות הקמנו ועדה לתפיסת הביטחון, שעמדתי בראשה והוא היה חבר בה. בביטחון צריך להבין, יש אינטואיציות שהן בדרך כלל מטעות, ויוסי היה מוכן להקדיש ימים ולילות כדי ללמוד, לדעת, להבין. כשכתבנו את דוח תפיסת הביטחון בפעם הראשונה, הוא היה זה שהשתתף יחד אתי עם עוד חברים מסורים. הוא כתב פרק שלם כמעט לבדו. הוא הקדיש הרבה מאוד זמן לזה".
לקריאה נוספת:
"אויב היהדות": האתרים החרדים סירבו להשתתף באבל על מות שריד
ריבלין נפרד משריד: "יריב קשה, שקולו החריף יחסר מאוד בנופנו"
יוסי ביילין נפרד מיוסי שריד: "לא היה איש של פוליטיקה"
הוא נתן דוגמה למצב שבו שריד לא חשש לעמוד נגד חבריו מהשמאל. "יחד עם עמדותיו המאוד יוניות, במשך השנים הוא התנגד התנגדות נמרצת לסרבנות. הוא היה מוכן לעמוד מול הרבה אנשים במחנה שלו ודיבר דברים חדים נגד סרבנות, יחד עם נחישות ללכת בכיוון היוני, המוותר במובן הטריטוריאלי, למען מה שהוא האמין שהוא ציונות נכונה וצודקת", סיפר מרידור.
"הוא הגיע לא מעט לנקודות שבהן הוא אמר אמת כואבת. אני זוכר עד היום את מאמרו נגד יאסר ערפאת. 'אני', אומר שריד, 'תמכתי ודרשתי ונלחמתי על משא ומתן, והנה הגיעה הזדמנות ואתם פוגעים בנו, אתם לא עונים להזדמנות', כתב. הוא בעצם אמר: 'ויתרתי עליך, ערפאת'. זה היה מעשה של אומץ. האדם בדרך כלל נבחן, ויוסי נבחן בזה בהצלחה רבה, לא כשהוא אומר דברים מקובלים על מחנהו, אלא כשהוא אומר דברים לא מקובלים", הוסיף מרידור.
שר המשפטים לשעבר נתן דוגמה נוספת לאומץ של שריד, לדבריו. "אנשים אולי לא כל כך זוכרים, אבל אני זוכר מאמר קשה מאוד שלו, נגד רבין, עוד לפני שהוא היה שר בממשלתו. הייתה מתיחות קשה, הוא אמר על רבין דברים מאוד קשים בזמנו, ואחר כך הוא שירת יחד אתו.
"ברגע שהוא השתכנע במשהו, הייתה לו נכונות לא להתחשב בדעת הקהל, אלא לומר את שלו ולומר את זה באומץ. הוא ספג הרבה מאוד רפש, לא רק בטוקבקים. אני זוכר את הפולמוס אתו. אני זוכר שמנחם בגין היה נואם, כל הכנסת הייתה מתמלאת והוויכוחים היו מחודדים, אפילו משעשעים, אבל ויכוחים מאוד קשים. גם עם יוסי. היה לו (בגין) כלפי יוסי שריד, למרות המחלוקת האידיאולוגית הקשה, איזה יחס מיוחד. אני חושב בגלל התרבות והעברית ויכולת הפולמוס שלו. הוא היה גם משורר, הוא ידע את העברית על רבדיה השונים, התנ"ך כמובן, אבל לא רק, והיה אמן השפה העברית וגם אוהב גדול של העברית".
מרידור נזכר בדוגמה נוספת שבה שריד עמד על רגליו האחוריות נגד רבין: "אני זוכר אותו במלחמת לבנון הראשונה, כאשר מפלגתו הצביעה יחד עם הממשלה. רבין עוד דרש להדק את המצור על ביירות, יוסי שבר את המשמעת והצביע נגד המפלגה שלו ונגד המלחמה ההיא. היו מחלוקות קשות אתו, גם לאנשים קרובים לו וגם ליריבים שלו, אבל אף אחד לא חלק על הרמה, על התרבות, על האיכות, על המחויבות המלאה למה שהוא האמין. זה לא 'שמאל' במובן הלא-לאומי: הוא היה בהחלט ציוני מלא בכל לבו, אוהב הארץ, בדרך מדינית שהוא האמין בה, של חלוקה, של ויתור על השטחים, של הגעה לשלום. וגם היה לו גם האומץ לומר לערפאת: 'איפה אתה ולמה אתה לא עושה מה שציפינו ממך?'".
לדבריו, גם בשנותיו האחרונות הוא לא איבד מהתכונות שהפכו אותו לפוליטיקאי מוערך. "גם אחרי שהוא עזב את הפוליטיקה לפני כעשר שנים, חרב לשונו הכתה בעיתון הארץ וגם ברדיו לא פעם אחת. לו יוסי היה יכול לומר משהו אחרי מותו הוא היה אומר: 'הנה, אמרתי לכם, זה לא היה סתם היפוכנדריה'. יוסי תמיד דאג לבריאותו, אבל הוא המשיך בדרכו ופעל בה. חבל שהלך בגיל שנחשב כיום ליחסית צעיר, אבל הוא הלך במלוא כוחו, בכוחו האיטלנקטואלי, בכתיבה ובדיבור. במובן הזה אני חושב שהיו לו חיים מאוד מלאים ושלמים".