דוח חמור נגד הפרקליטות: "מסתירה מנפגעים מידע על זכויותיהם"

המתיחות בין הפרקליטות לגוף המבקר עליה מחריפה: נציבות הביקורת על הפרקליטות, בראשות השופטת (בדימוס) הילה גרסטל, הגישה היום (רביעי) ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, דוח ביקורת בנושא זכויות נפגעי עבירה – דבר המעורר סערה בעולם המשפט עד כדי איום של הפרקליטות בנקיטת צעדים משמעותיים. הדוח מעלה ליקויים חמורים ביישום חוק זכויות נפגעי העבירה, שנכנס לתוקפו לפני יותר מעשור, ובמסגרתו אדם שנפגע מעבירה אינו עוד "נטע זר" בהליך הפלילי, אלא גורם בעל מעמד חוקי ומוכר, השותף להליך הפלילי המתנהל נגד הפוגע.

על פי החוק, לנפגעי העבירה יש את הזכות לקבל מידע על שלבים שונים בהליך הפלילי הנוגע לעבירה שממנה נפגע. כמו כן, יש לו את הזכות להביע עמדה בצמתים מרכזיים בהליך, בהם הגעה להסדר טיעון, וכן הזכות להגנה, בין היתר דרך מתן צו פיקוח לפי חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין. יש לציין כי הביקורת דנה בתקופה של שנתיים – מיולי 2012 ועד יוני 2014, ונוגעת רק לתיקים שההליך בהם הסתיים.

מבדיקת התיקים על-ידי צוות הביקורת עולה כי מתוך 1,851 מקרים שנדגמו במהלך ביצוע הביקורת, ב-1,622 מקרים (88%) לא נמצאה כל אינדיקציה לכך שנפגעי עבירה קיבלו מידע על זכויותיהם בתיק. עוד נמצא כי הפרקליטות לא מקפידה על זכותו של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה להביע עמדה בכל הנוגע להסדר טיעון. מתוך 98 מקרים שנדגמו בביקורת, ב-68 מקרים (69%) הנפגעים לא הביעו את עמדתם, ולא נמצאה כל אינדיקציה בתיקים לכך שהתבקשו להביע עמדה ומסרו שאינם מעוניינים בכך. בנוסף מדגישים בנציבות כי כאשר כן מתבקשת הבעת עמדה של הנפגע, הדבר נעשה פעמים רבות בשלב מאוחר, לאחר שהפרקליטות והסניגור הגיעו להסכמה על הסדר הטיעון.

עוד בוואלה! NEWS:
כשלנתניהו יש גב: המצב החדש בסוריה שמאפשר לישראל לפגוע בחיזבאללה
פרטים מזעזעים חדשים על הטבח במינכן: הספורטאים עונו לעיני חבריהם
אחרי הגשם: סופ"ש קפוא בדרך - רק 4 מעלות צפויות בירושלים ובצפת

עוד נטען בדו"ח כי בניגוד להנחיית פרקליט המדינה, הפרקליטות אינה מיידעת נפגעי עבירות מין על הזכות להגיש בקשה למתן צו פיקוח נגד העבריין. בכל התיקים שנבדקו בנושא זה, הפרקליטות לא יידעה אף אחד מ-36 נפגעי עבירת מין בדבר הזכות להגיש בקשה למתן צו, ואינה מבקשת עמדת נפגע עבירה לפני ועדת שחרורים, שבה יכול להביע את הסיכון הצפוי משחרור הנאשם ממאסר.

סוגיה נוספת שבה דן הדוח הוא הנתון, שלפיו רק כ-20% מהתיקים שנפתחו בפרקליטות כוללים בהם את נפגעי העבירה. זאת, בעוד שהפרקליטות מציגה נתון גבוה בהרבה וטוענת כי 84% מהתיקים כוללים את הנפגעים. הדוח מדגיש כי להזנה של נפגע עבירה לתיק יש חשיבות רבה. זאת, בשל העובדה שפעמים רבות הטיפול בתיק מסוים אינו נתון בידי פרקליט אחד, אלא עובר בין פרקליטים שונים ואף בין יחידות שונות בפרקליטות. הזנת נפגע העבירה מביאה לידיעת כל הגורמים הרלוונטיים בפרקליטות את דבר קיומו של הנפגע ופרטיו, כמו גם מבטיחה את מילוי חובות הפרקליטות כלפיו.

ליקוי נוסף המוצג בדוח נוגע ליחידות הסיוע לנפגעי העבירה, שהפרקליטות הייתה צריכה להקים בכל מחוז כפי שהוחלט לפני יותר מעשור, ואף בשנת 2006 הוקצו תשעה תקנים מיוחדים לכך. יחידות אלה נועדו למעשה לפעול כדי להקים את מערך הסיוע לנפגעים בכל פרקליטות מחוז, ולהטמיע את הידע המקצועי הרב בנושא, כמו גם לפקח ולבקר אחר ביצוע ויישום כל הוראות החוק. על פי הדוח, אותם תשעה תקנים הוסבו לטובת משימות אחרות בפרקליטות.

הדוח מציין כי בשנת 2006 מסרה הפרקליטות למבקר המדינה כי ניתן מענה זמני לסוגיה בדמות מינוי גורם ידע מקצועי (רפרנטיות) בכל פרקליטות מחוז. מענה זמני זה נותר על כנו עד היום, ואותן רפרנטיות עושות את התפקיד במקביל לעבודתן הנוספת. בנוסף טוען הדוח כי התקנים הנוספים הוסבו לטובת משימות אחרות בפרקליטות. "אי הקמת יחידות סיוע משמעה העדר כתובת ברורה, ידועה, מקצועית, זמינה ונגישה לנפגעי עבירה", לשון הדו"ח.

כמו כן, הדוח טוען כי הפרקליטות אינה מקפידה על בדיקת קיומו של טופס "בקשה לקבלת מידע", שעליו חותם נפגע עבירה במשטרה, למרות חשיבותו המרכזית. הדוח מדגיש כי סוגיה זו מונעת מהפרקליטות לזהות את העובדה שקיים נפגע עבירה בתיק, וכן את עמדתו בעניינים שונים.

בנוסף, בכל תקופת הביקורת לא היה ממשק תקין בין מערכת הפרקליטות למערכת נפגעי העבירה של המשטרה - עובדה שפגעה ביכולת של נפגעי העבירה לקבל מידע. במהלך ביצוע הביקורת אף לא גורם אחד מהפרקליטות אמר לצוות הביקורת כי קיים כשל מהותי זה. רק בתגובה לטיוטת הדוח, מסרה הפרקליטות לצוות הביקורת כי התקלה המהותית הייתה ידועה לפרקליטות.

עוד עולה מהדוח כי רק שני נפגעי עבירה מתוך 123 נפגעים בתיקים שנבדקו הגישו הצהרת נפגע. במקרים שבהם לא הייתה קיימת בתיק הפרקליטות הצהרת נפגע יידעה הפרקליטות רק 6 נפגעי עבירה בנוגע לזכותם למסור הצהרת כזו.

הדוח אף מציין כי למרות הזמן הרב שחלף מכניסת החוק לתוקף, אין בפרקליטות הנחייה של פרקליט מדינה התואמת את הוראות החוק ואת שינוי התפיסה שהחוק הביא בכנפיו ביחס לנפגע העבירה. הנחיית פרקליט המדינה המרכזית בנושא נכתבה בשנת 1988 ועודכנה במהלך השנים, אך אינה כוללת התייחסות לחוק ולזכויות נפגעי עבירה מכוחו. עוד נטען כי בפרקליטויות המחוז ובמחלקות רלוונטיות בפרקליטות המדינה נמצאו הנחיות ונהלי עבודה חסרים ולא אחידים. כתוצאה מכך, נמצא יישום חסר שאינו אחיד ואינו עקבי בין הפרקליטים השונים.

נציבות הביקורת המליצה בין היתר על גיבוש הנחיית פרקליט מדינה מקיפה, סדורה ועדכנית בנושא זכויות נפגעי עבירה. כמו כן הומלץ על הקמת יחידות סיוע בפרקליטות כדרישת המחוקק, הנגשת המידע לנפגעי עבירה בדבר מלוא זכויותיהם, גיבוש מנגנונים לפיקוח ובקרה אחר קיום הוראות הדין, ההנחיות ונהלי העבודה וכן גיבוש מנגנון לתיעוד ורישום.

תגובת הפרקליטות: "הפרקליטות מברכת על קיומה של הביקורת בנושא זה, שנערכה לבקשתה. הפרקליטות מובילה בעשור האחרון מהלך לשינוי חברתי בנושא נפגעי עבירה, והיא ממלאת את חובותיה ברמה גבוהה ומקיימת קשר אישי ככל הניתן עם נפגעי העבירה. על כך יעידו מאות ואלפי נפגעי עבירה וכן ארגוני סיוע שעובדים עימנו שנים.

עם זאת, הדוח מתמקד בעניינים פרוצדורליים ופורמליסטיים של רישום והזנת נתונים במערכת ממוחשבת, ולא במישור המהותי. במישור המהותי הפרקליטות ממלאת חובותיה על פי החוק, ויותר מכך. עיקר הפעולות מול נפגעי העבירה המחויבות על פי חוק מבוצעות במסגרת מפגשים עם נפגעי עבירה, התכתבויות במיילים, מסרונים ושיחות טלפון, לרבות בשעות מעבר לשעות העבודה, ועובדה חשובה זו לא מצאה כל ביטוי בדוח.

יתרה מכך, לצערנו, רבים מהנתונים שמציגה הנציבות לכל אורך הדוח הינם מוטעים, אינם משקפים את המציאות, ועושים עוול כבד לפרקליטים רבים. כך למשל, בניגוד גמור לנטען בדוח, ברוב רובם של המקרים הפרקליטים מיידעים את נפגעי העבירה בדבר הסדר טיעון מתגבש, ובמרבית המקרים גם מתעדים זאת בתיק, אם כי לא בהכרח בגיליון התרשומות, שרק הוא נבדק על ידי הנציבות. דרישה זו הוטמעה היטב בפרקליטות, ואין כיום פרקליט או מנהל שאינם נוהגים כך בשגרת עבודתם, למעט במקרים חריגים של תקלות. שגיאות משמעותיות נוספות נפלו בדוח גם בכל הקשור להבנת תהליכי העבודה בפרקליטות, והן מפורטות בתגובת הפרקליטות המלאה לדוח.

ובצד כל זאת, תמיד יש מקום לשיפור, גם בהקפדה על הפרוצדורה. הפרקליטות נוטה לאמץ את מרבית המלצות הדוח, המתבססות על תהליכי עבודה שהחלו בפרקליטות בשנה החולפת עוד בטרם פרסום הדוח".

שרת המשפטים איילת שקד מסרה בתגובה: "מדובר בדוח שחשוב שנכתב מתוך מבט צופה פני עתיד המבקש לייעל את עבודת הפרקליטות. אני מודה לנציבה על הדוח.עם זאת, חשוב לציין כי עוד במהלך עבודת הביקורת, וכפי שצוין בדוח הנבת"ם, החלה הפרקליטות בתיקון ויישום הממצאים שהתגלו.הפרקליטות הודתה לנציבה גרסטל על הדוח והודיעה כי תמשיך בתהליך היישום, שממילא החל, על סמך המלצותיה של המבקרת. ראוי לציין גם את מסירותם ומחויבותם הכנה של הפרקליטים בעבודתם אל מול נפגעי העבירה, עבודה שלא תמיד מתועדת או מפורסמת, אך בוודאי שמתקיימת ומתוך מקצועיות ואכפתיות רבה. כמו כן, על מנת לקבע את הנציבות ולהסדיר את עבודתה מול הפרקליטות בשבועות הקרובים יופץ תזכיר חוק שיתבסס על מסקנות דו"ח גולדברג".