המתפללים בבית הכנסת בגבעת זאב, שנוקם על קרקע פרטית של פלסטיני, יעברו באופן זמני למבנה יביל שהוצב הלילה (שלישי) בשטח ציבורי, בסמוך למבנה הקיים. זאת לאחר שבג"ץ נתן את אישורו לדחיית הריסת בית הכנסת "איילת השחר" עד יום חמישי בחצות, ולפי מתווה שהושג בהסכמת המתפללים והמדינה. לאחר חיבור המבנה היביל לתשתיות חשמל, ביוב ומים, יועברו אליו ספרי התורה ובית הכנסת הזמני ייפתח. בתקופה הקרובה ייבנה גם מבנה קבע חדש על קרקע שאינה פרטית.
הצבת המבנה היביל נעשתה בהתאם להנחיית הממשלה ומשרד הביטחון ובתיאום עם מועצת גבעת זאב, והמבנה אף קיבל היתר בנייה מהמועצה. זאת לאחר שאתמול הגישה המדינה לבג"ץ בקשה דחופה לעיכוב ב-48 שעות של פירוק בית הכנסת, שהיה אמור להתחיל עד היום, בשל חשש "משפיכות דמים ומקרי 'תג מחיר'". היום ימסור בג"ץ את החלטתו בעניין.
החשש מפני מקרי אלימות בעקבות פירוק בית הכנסת מבוסס על הערכות מודיעיניות של גורמי ביטחון, שנמסרו לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר הביטחון משה יעלון. לפי ההערכות, קיים "חשש ממשי לשפיכות דמים עקב פינוי בית הכנסת שלא בהסכמה".
לקריאה נוספת בוואלה! NEWS:
נתניהו בודק כיצד ניתן להימנע מהריסת בית הכנסת בגבעת זאב
פשרה בגבעת זאב: בית הכנסת יהרס - המתפללים יעברו למבנה חדש
רבנים בכירים קראו לסרב פקודה: "אל תגעו בבית הכנסת בגבעת זאב"
יורשיו של רבאח אללטיף, הבעלים של הקרקע שעליו נבנה בית הכנסת, הודיעו הבוקר לבג"ץ כי "על מנת למנוע שפיכות דמים", הם מקבלים את המתווה שהציעה המדינה. עם זאת, בעזרת עורכי הדין שלומי זכריה ומוחמד שקיר מהצוות המשפטי של "יש דין", הם התנו את הסכמתם בשורה של תנאים.
הראשון שבהם הוא כי שבוע לאחר סיום פירוק בית הכנסת, תוסר הגדר סביב השטח שלהם כדי שיוכלו להיכנס אליו. בנוסף לכך, על המדינה להעמיד ערבויות לכך שתעמוד במועדים שצוינו במתווה, ולהתחייב לא לבקש ארכה נוספת. עוד תנאי הוא שאי-עמידה בשלבי המתווה יובילו להריסה מיידית של המבנה, ולנקיטת סנקציות כלכליות נגד המדינה.
הבקשה הוגשה לבג"ץ על דעת היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין ופרקליט המדינה שי ניצן, לאחר שראש הממשלה ביקש שיבחנו אפשרות כזו. ההחלטה להגישה התקבלה בתיאום עם ראש המועצה, רב בית הכנסת ונציגי העמותה המפעילה את בית הכנסת. בישיבה שהתקיימה ביום ראשון בנוכחות נתניהו, יעלון, השר לביטחון הפנים גלעד ארדן ושרת המשפטים איילת שקד, נידונו הצעות שונות והוחלט על המתווה.
על פי המתווה שהוסכם בין המתפללים למדינה, המבנה יהיה מוכן לקלוט מתפללים כבית כנסת זמני החל מהיום. עד השעה 15:00 אחר הצהריים יפונה בית הכנסת "איילת השחר" מכל חפץ ואדם. אם המתפללים לא יתפנו מרצון, הדבר יעשה על ידי המשטרה וכוחות הביטחון.
לאחר פינוי בית הכנסת, ביום חמישי יחל פירוקו של המבנה על ידי משרד הביטחון. עם תחילת פירוק המבנה יוצב במקום כוח משטרה קבוע במשך 24 שעות ביממה עד להשלמת הפירוק, אשר ימנע את כניסתו של כל אדם שאינו מורשה. עוד סוכם כי הפירוק יעשה בצורה מבוקרת ויושלם בהקדם האפשרי, לכל המאוחר בתוך 21 ימים ממועד תחילתו.
במתווה נכתב כי "ראש המועצה יפעל להקמת מבנה קבע לצורך בית כנסת חלופי במגרש הספורט, והמועצה תפעל להקמת מגרש ספורט חלופי, במקום המגרש האמור. כמו כן, משרד האוצר יעמיד סכום של 5.2 מיליון שקלים לטובת הקמת בית הכנסת החדש. לצורך הפעלת המתווה, רב בית הכנסת, נציג העמותה וראש המועצה יחתמו על המתווה ועל התחייבות ליישמו. לצד זה תוגש בקשה לבית המשפט העליון על ידי המדינה לאשר את המתווה בדרכי שלום".
עוד נכתב בבקשה כי על אף שמדובר בדחייה נוספת, הרי שהנסיבות הקיימות מחייבות זאת. "המדינה מודעת כמובן לכך שמדובר בבקשה חריגה ביותר, המצטברת לבקשות החריגות שכבר הוגשו בעניין זה. אולם, היא סבורה שחל שינוי נסיבות ממשי המצדיק את הגשת הבקשה, המתבטא בכך שלראשונה הושג מתווה המוסכם על גורמים רלוונטיים עד מאוד, לפינוי בהסכמה ובדרכי שלום של בית הכנסת. לכך מתווסף המצב הביטחוני הרגיש ביותר בימים אלה.
"נבקש להדגיש כי אנו מצרים על העיתוי המאוחר של ההגעה למתווה לפינוי ופירוק בית הכנסת בדרכי שלום ועל הגשת הבקשה לעיכוב ביצוע נוסף רק עתה. עם זאת, המדינה תטען כי בנסיבות העניין המיוחדות יש מקום להיעתר לבקשה, והיא תבקש מבית המשפט הנכבד לעכב את ביצוע פסק הדין לתקופה קצרה נוספת, כמפורט במתווה".
ביולי השנה קבע בית המשפט כי יש להרוס את המבנה של בית הכנסת "איילת השחר" שנבנה על קרקע פרטית בבעלות רבאח מוחמד עסאף עבדאללטיף, שעתר לבג"ץ באמצעות עו"ד שלומי זכריה מעמותת "יש דין". בתחילת החודש היה אמור להיהרס בית הכנסת, ומאז מתבצרות בתוכו קבוצות של פעילי ימין באופן קבוע. יום לפני מועד ההריסה דחה בג"ץ את המועד האחרון לפינוי המבנה בשבועיים, עד היום 17 בנובמבר. הבקשה לדחייה הוגשה על ידי מפקד מחוז ירושלים, ניצב משה אדרי, וגם היא נומקה בחשש מפעולות "תג מחיר".
