פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      דוח: רוב הציבור בעד שהמדינה תרגל אחריו באינטרנט משיקולי ביטחון

      מנתוני "מדד הדמוקרטיה הישראלית" עולה כי 59% מהציבור היהודי מסכים שהרשויות יעקבו אחרי מה שהאזרחים כותבים באינטרנט כדי לשמור על הביטחון. יותר ישראלים רואים במרכיב היהודי חשוב יותר מזה הדמוקרטי. יותר משליש מהציבור, הן יהודים והן ערבים, מתנגדים לנישואי תערובת

      מדד הדמוקרטיה הישראלית (צילום מסך)

      המרכיב היהודי בישראל חשוב יותר על פני המרכיב הדמוקרטי, אין להגביל את סמכות בית המשפט העליון וכמעט שניים מכל שלושה אנשים תומך בריגול אחרי אזרחי ישראל באינטרנט מסיבות ביטחוניות – כך עולה מדוח "מדד הדמוקרטיה הישראלית" של המכון הישראלי לדמוקרטיה שמתפרסם היום (שלישי) זה השנה ה-12 ברציפות ומתבסס על סקרי דעת קהל.

      לפי מדגם שנערך בקרב משתתפים יהודים בלבד, 37% מהציבור בישראל רואה בהגדרת ישראל מדינה יהודית כחשובה יותר מהמרכיב הדמוקרטי שבה. 35% סבורים כי הדמוקרטי חשוב יותר, ואילו 27% רואים בשני המרכיבים חשיבות זהה. 1% השיב "לא יודע".

      לקריאה נוספת:
      ניצחון בנקודות: נתניהו לא הזכיר את איראן, אבל הרוויח את ההתנחלויות
      דיווח: אובמה לא יתערב כדי לאפשר לפולארד לחזור לישראל
      שברת - שילמת: ועדת הכנסת תוכל לקנוס ח"כים שפגעו ברכוש המשכן

      מדד הדמוקרטיה הישראלית (צילום מסך)

      בתשובה לשאלה אם צריך לקחת מבית המשפט העליון את הסמכות לבטל חוקים שחוקקה הכנסת, ניכרת תמיכה גורפת במערכת המשפט על פני בית המחוקקים. 56% מהציבור סבור שלא צריך לקחת מבית המשפט את הסמכות לבטל חוקים, לעומת 32% שהביע תמיכה בכנסת כבעל הדעה הקובעת.

      "כשני שלישים מכלל הציבור מביעים אמון גבוה בבית המשפט העליון, יותר מאשר במשטרה, בממשלה, בכנסת או במפלגות", נכתב בדוח. "האמון בבית המשפט העליון גבוה יותר בשמאל מאשר בימין, והוא נמוך במיוחד בקרב חרדים ודתיים. לכן לא מפתיע שרוב בציבור מתנגדים לשינוי המצב הקיים, שבו בית המשפט העליון יכול לבטל חוקים שחוקקה הכנסת. ההתנגדות לכך גבוהה יותר בקרב ערבים ונמוכה יותר אצל יהודים המזהים את עצמם כאנשי ימין או כדתיים".

      מדד הדמוקרטיה הישראלית (צילום מסך)

      נתון מעניין נוסף הוא סוגיית התמיכה במעקב אחרי אזרחים מצד מוסדות השלטון: 59% מהאזרחים היהודים מסכימים כי מותר למדינה לעקוב אחרי מה שהם כותבים באינטרנט כדי לשמור על הביטחון. "מצד אחד, רוב הציבור הישראלי תומך בחופש הביטוי, ובאופן ספציפי — בזכותם של כל האזרחים לבטא ביקורת שכזו. לעומת זאת, ברגע שמציבים שיקולי ביטחון מול חופש הביטוי, הקערה מתהפכת על פיה: רוב הישראלים היהודים סבורים כי יש להתיר למדינה לעקוב אחר הדברים שאזרחיה כותבים ומפרסמים באינטרנט. רוב הערבים, לעומת זאת, מתנגדים לכך", נכתב בדוח.

      הנשאלים התבקשו לחוות את דעתם בשאלה אם הם תומכים בפעולות למניעת נישואים בין נשים יהודיות לגברים ערבים. 37% מהיהודים השיב בחיוב, ואילו במגזר הערבי התמיכה הייתה אף גבוהה יותר - 39%. "יותר מכל היבט יחסים שבדקנו, הרעיון של נישואי תערובת נתקל בהתנגדות העזה ביותר - גם אצל הערבים וגם אצל היהודים", נכתב. "שיעור גבוה בשני המגזרים מתנגדים לנישואים בין נשים יהודיות לגברים ערבים. ההתנגדות עזה עד כדי כך שבשני הציבורים יש אפילו מי שתומכים בפעילות של ארגונים כמו להב"ה, המשתמשים באמצעים כוחניים, לפעמים לא חוקיים, כדי למנוע נישואים כאלה".

      ברוך מרזל ופעילי ארגון להב" במרכז האקדמי למשפט ועסקים, ר"ג. מרץ 2015 (ראובן קסטרו)
      "בשני הציבורים יש מי שתומך בארגון, שפועל לעתים באמצעים בלתי חוקיים". תומך להב"ה (צילום: ראובן קסטרו)

      עוד נכתב בדוח כי "במוקד סקר מדד הדמוקרטיה הישראלית 2015 עמדו השנה תפקוד מוסדות המדינה והשלטון, הסולידריות והמתחים בחברה הישראלית ומעמדם החברתי והאזרחי של הערבים אזרחי ישראל. חלק מהסקר הוקדש לבחינת מקומו של רצח ראש הממשלה יצחק רבין בזיכרון הקולקטיבי הישראלי לאחר 20 שנה".