משבר חריף בין משרד הביטחון למשרד האוצר מונע את אישור תקציב הביטחון: 16 ימים לפני הדד-ליין להעברת תקציב המדינה לשנים 2016-2015, הוועדה המיוחדת לעניין תקציב הביטחון לא אישרה היום (שלישי) את תקציב הביטחון. זאת בנימוק שהתקציב שמציע האוצר - 56 מיליארד שקלים - לא נותן מענה לאתגרים עמם אמורה להתמודד המדינה בשנתיים הקרובות. זו הפעם הראשונה שהוועדה פוסלת את תקציב הביטחון לאחר שעבר בקריאה ראשונה ועבר לעיונה.
הוועדה המיוחדת מורכבת משישה חברים: שלושה מוועדת הכספים ושלושה מוועדת החוץ והביטחון. חבריה הם צחי הנגבי, ענת ברקו ואורן חזן (הליכוד), עפר שלח (יש עתיד), מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני) ומוטי יוגב (הבית היהודי). למעט חזן, חמשת הח"כים התנגדו לתקציב.
במערכת הביטחון דורשים תוספת של חמישה מיליארד שקל מעל התקציב, שנקבע כאמור על 56 מיליארד שקל. "קיווינו להגיע לרגע שאפשר לברך על המוגמר ולברך על תקציב הביטחון, אבל הסיכוי שנוכל לתמוך בתקציב קלוש", אמר יו"ר ועדת החוץ והביטחון הנגבי לפני ההצבעה.
לקריאה נוספת:
"הצבא לא ייתן לי גב": עלייה במספר פניות החיילים לארגון "חוננו"
יעלון על מחויבות חמאס להפסקת האש: "הוא לא הפך לציוני, הוא מורתע"
לאחר שסוכל פיגוע במעבר ג'למה: המחסום נסגר עד להודעה חדשה
שר הביטחון משה יעלון היה אף תקיף יותר מהנגבי. "הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון ישבה כמה פעמים לגבי האתגרים שמערכת הביטחון אמורה לתת להם מענה בשנת 2016. לצערי, התקציב כפי שאושר בממשלה לא מאפשר למערכת הביטחון להתקיים, לפעול ולתת מענה לצרכים הביטחוניים. ראש הממשלה הבהיר שהתקציב לא סופי ויהיה צורך לתת לו תוספת. כל עוד התוספת לא ניתנת אני אמליץ לוועדה לא לאשר את התקציב ולהמתין להשלמת התקציב. חשוב להבין שהאיומים לא פחתו, אלא השתנו", אמר לפני ההצבעה.
ח"כ יוגב נימק את החלטתו להצביע נגד אישור תקציב הביטחון: "עוד באישור התקציב הקודם התרעתי על כך שהתקציב המוצע למערכת הביטחון אינו מאפשר לצה"ל לעמוד במשימות הגנת המדינה, במשימותיו השותפות ובהתמודדות עם אתגרי העתיד. על כן לא אישרתי את תקציב הביטחון המוצע לשנת 2016 בוועדת חוץ וביטחון".
עם זאת, הוא הוסיף כי האיומים על מערכת הביטחון השתנו. "הם מחייבים יותר מודיעין, יותר מוכנות ויותר היערכות. אם לצה"ל לא תהיה את המוכנות המלאה להגן על קיומינו, הפגיעה בעורף עלולה להיות פי כמה מכל תוספת תקציבית", אמר ח"כ יוגב. לדבריו, הממשק בין האיומים הביטחוניים בתוך הארץ, בדגש על ירושלים, להתפרצויות כלליות באזור, נעשה הדוק יותר ומחייב הגדלת תקציבי הביטחון וביטחון הפנים.
ח"כ שלח: "מי שיצביע בעד תקציב המדינה - מועל בתפקידו"
ח"כ שלח אמר דברים ברוח דומה. "תהליך אישורו של תקציב הביטחון השנה הוא חרפה שלטונית חסרת תקדים. הקבינט לא התכנס אפילו פעם אחת לדון בתקציב הביטחון, ובמקום זאת הוכנס לספר התקציב מספר ריק מתוכן, שאינו עומד בשום קריטריון של אחריות ומונע מצה"ל לתפקד, שלא לדבר על שינויים מתחייבים בארגון ופעולת הצבא".
הוא הוסיף כי ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא שאחראי למחדל התקציב. "באופן שהופך את כל התהליך לפארסה, ראש הממשלה הודיע מראש שתקציב הביטחון עוד יוגדל, אך לא נקב במספר. לפיכך, כל ספר התקציב המונח בכנסת הוא אבסורד. אבל עד כה לא עמד נתניהו גם בהבטחה ריקה זו: הקבינט לא כונס, שר הביטחון טוען בצדק שאסור לאשר את התקציב המוצע, וצה"ל מנסה להכין תכנית עבודה ותכנית רב-שנתית בלי שיש לו אפילו תקציב לשנה הבאה.
"בנימין נתניהו, המתהדר באחריותו בענייני ביטחון, הביא לשפל חסר תקדים את התהליך בו נקבע התקציב החשוב ביותר בישראל. כל ח"כ, מהקואליציה והאופוזיציה כאחת, שיצביע בעד תקציב המדינה בתנאים אלה, מועל באחריותו".
ח"כ עמר בר-לב (המחנה הציוני) הגיב להחלטה: "מחר או מחרתיים צפויה ועדת הכספים לאשר את תקציב המדינה הכולל ובתוכו את תקציב הביטחון לשנת 2016, שלא אושר על ידי הוועדה המשותפת, בין היתר בהמלצת מערכת הביטחון. בעוד כשבועיים יונח תקציב המדינה לאישור מליאת הכנסת. אם עד אז לא תובא לוועדה המשותפת הצעה מעודכנת לתקציב שתאושר, אני מצפה משר הביטחון, מיו"ר ועדת חוץ וביטחון ומחברי הוועדה המשותפת שיצביעו נגד תקציב המדינה".
הוא הוסיף: "די לקריצות העין וללחישות 'יהיה בסדר', כפי שהיה נהוג בשנים האחרונות. אסור שצה"ל יתנהל ללא תכנית רב-שנתית מאושרת באופן לא מתוכנן. כולנו חווינו במשותף את הטראומה ערב 'צוק איתן', כאשר אימוני צה"ל נעצרו ואסור שמצב כזה ישנה".
בתוך כך, מקורות בוועדה מסרו הבוקר כי באגף התקציבים באוצר הבהירו למשרד הביטחון שלא יסכימו לתת תוספת לתקציב ללא התחייבות מפורשת למימוש של חלק משמעותי מדוח לוקר. נכון לעכשיו הצדדים נמצאים במבוי סתום, כאשר המועד האחרון לאישור התקציב בקריאה שנייה ושלישית בכנסת הוא 19 בנובמבר.
בלשכתו של שר האוצר, משה כחלון, סירבו להגיב לדברים.