פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "הצבא לא ייתן לי גב": עלייה במספר פניות החיילים לארגון "חוננו"

      עשרות לוחמים, שנחשדו בעבירות מול אוכלוסיה פלסטינית, פנו מתחילת השנה לסיוע משפטי מעמותה המזוהה עם הימין - במקום לסנגוריה הצבאית. המגמה החלה לאחר "צוק איתן" ועל רקע טענות של חיילים שהצבא מפקיר אותם: "לא דואגים לנו מול ארגוני השמאל"

      "הצבא לא ייתן לי גב": עלייה במספר פניות החיילים לארגון "חוננו"
      צילום: שי מכלוף, עריכה: ניר חן

      עלייה במספר החיילים שפונים לעמותת "חוננו", שמעניק ייצוג משפטי לאזרחים יהודים המעורבים בהליכים משפטיים על רקע לאומי, בשנה האחרונה. הארגון מייצג, בין היתר, שוטרים וחיילים שחוששים מחקירה צבאית, ממעצר ומהגשת כתבי אישום על התנהלותם מול האוכלוסייה הפלסטינית.

      החיילים שפנו ל"חוננו" מעידים על מגמה בקרב לובשי המדים. מנתונים שהגיעו לידי וואלה! NEWS עולה כי במהלך השנה האחרונה פנו לארגון לקבלת ייעוץ משפטי 29 חיילים בנוגע ל-31 אירועים, מתוכם 16 שהתקבלו בחודש האחרון על רקע גל הטרור הנוכחי. זאת לעומת 25 חיילים שפנו בעניין 19 אירועים שונים במהלך כל שנת 2014, בהם 21 חיילים שפנו לאחר מבצע "צוק איתן" בנוגע לעשרה אירועים שונים שהתרחשו במהלכו.

      חלק מהפניות בשנה החולפת הסתיימו בייעוץ ראשוני ולא התפתחו לייצוג משפטי, בין אם לא הוגש כתב אישום או שהחיילים החליטו לפנות לייצוג פרטי או לסנגוריה הצבאית. לפי דוח של הסנגוריה הצבאית לסיכום שנת 2014, כ-90% מהתיקים שנפתחו נגד חיילים הגיעו לפתחם ועורכי הדין של הסנגוריה ייצגו אותם.

      לקריאה נוספת:
      מחבל מביא מחבל: קרובי משפחה וחברים יוצאים לפגע - ומעניקים השראה
      "צעד מתבקש והכרחי": הכנסת אישרה להחמיר ענישת מיידי אבנים
      תיעוד: תושבים מנסים לחסום את פינוי המחבל מנתניה

      פעילי ארגון חוננו מחלקים כרטיסים לחיילים, נובמבר 2015 (צלמים זמניים מורשים , באדיבות חוננו)
      20 אלף פק"לים משפטיים לחיילים. שמואל מידד, מקים "חוננו", לצד חיילי מג"ב (צילום: "חוננו")

      בצה"ל עוקבים מקרוב אחרי התפתחות התופעה המדאיגה מבחינתם. "יש פה שני עניינים עקרוניים. אנחנו בצה"ל תופסים את תפקידנו ככאלה שצריכים לתת הגנה משפטית לכל חייל, לא משנה מה הסיבה בגינה הוא צריך סיוע כזה, ואכן ברוב המקרים אנחנו מייצגים את החיילים. בנוסף לכך, בלי להזכיר שם של גורם כזה או אחר, אנחנו דוחים כל מעורבות פוליטית או חשש למעורבות פוליטית", אמר גורם צבאי.

      לדבריו, צה"ל צריך לשמור עליו נקי מפוליטיקה. "המושג צבא העם הוא לא פילוסופי - אנו מקבלים חיילים מכל הכיוונים ואין עם זה שום בעיה, אבל צריך לחשוב איך אנשים עם דעות שונות לא מכניסים את הוויכוח הפוליטי לתוך הצבא ושהוא לא משפיע על ההתנהלות שלהם בכל הקשור לפעילות ולנהלי צה"ל. בהקשר זה, חשוב ללא ספק כי אירועים שצריכים להיבדק אכן יבדקו, ללא כניסה של כל מיני עננים של אידיאולוגיה כזו או אחרת לתוך בדיקה זו, ושהיא תהיה הכי מקצועית ונקיה".

      "מגינים על יהודים במציאות קשה"

      לפי העמותה, "חוננו' הוקם במטרה לתת הגנה משפטית לכל חייל, שוטר או אזרח יהודי שמוצא את עצמו בוקר אחד במציאות קשה שבה נאלץ להגיב או לטפל במקרה מסוים בו הוא נאלץ לעמוד מול ההתלבטות הקשה בין הגנה על חייו, חיי פקודיו, או אזרחים אשר הוא מופקד על ביטחונם, לבין עמידה מול מערכת המשפט, ובחר בחיים".

      השירות שהוא מעניק כולל ייצוג משפטי חינם בזמן המעצר, ליווי של משפחות העצורים מול עורך הדין וסיוע ציבורי ותקשורתי לפי הצורך. במקרים מסוימים הליווי ממשיך גם לאחר הגשת כתב האישום וכולל גם השגת עורך דין ומימון להעסקתו. במקרים מסוימים הארגון אף מנסה לגייס תרומות לייצוג נאשמים.

      פעילי ארגון חוננו תומכים בחיילים בשטח, נובמבר 2015 (צלמים זמניים מורשים , באדיבות חננו)
      עלייה במספר הפניות לארגון לאחר "צוק איתן". פעיל הארגון עם חיילים

      פעילי הארגון חילקו עד היום, בעיקר בתקופת מבצע "צוק איתן", כ-20 אלף פק"לים של עזרה משפטית לחיילים, לשוטרים ולמאבטחים בדרום ובגזרות אחרות. בפק"ל מופיע מספר הטלפון של הארגון והמלצות לחיילים איך לפעול בעת חשש מחקירה. ההמלצות כוללות שמירה על זכות השתיקה עד להיוועצות בעורך דין, אי-חתימה על מסמכים ועוד. הארגון אף החתים עשרות עורכי דין שהצהירו כי יעניקו סיוע משפטי ללוחמים שיסתבכו בגין פעילותם המבצעית. שמואל מידד מחברון, שהקים את הארגון, אמר כי הוא נתקל במקרים רבים שבהם החיילים משתמשים בפק"ל, ומוכיחים לו שפעילות ארגונו נחוצה.

      עורך הדין עדי קידר, המלווה משפטית אזרחים וחיילים מטעם "חוננו" ובעבר קצין ביחידה מובחרת של חטיבת הצנחנים, דוחה בתוקף את דברי הגורם הצבאי על צה"ל נקי ממעורבות פוליטית. "הטענות של הגורם הצבאי הן מזעזעות. אמירתו של הגורם היא פוליטית ומבקשת להמשיך את הבידוד והניתוק של פקידי מערכת המשפט הצבאי מהשטח ומהלוחמים. הבעיה נובעת בראש ובראשונה מכך שצה"ל לא מגן על הלוחמים שלו, ובזמן מלחמה מערכת המשפט הצבאית עוסקת בטפל. גם אם לעתים יש במעשים מסוימים פגם מוסרי, אין זה צודק - בעיקר בתקופה כה קשה ורגישה שבה הלוחמים עובדים יום וליל לשמירת ביטחון תושבי המדינה - לבצע מעצר לוחמים".

      לדבריו, "חוננו' איננו ארגון פוליטי. אנחנו מייצגים חיילים מכל הדעות והגוונים, כולל חיילים דרוזים ונוצרים, כך שהטענות של צה"ל מעידות על מצוקה מכך שמשבר האמון בין הלוחמים ובין המערכת הולך ומתרחב".

      מודעת ארגון חננו המציעה לכוחות הביטחון ייעוץ משפטי, נובמבר 2015 (עיבוד תמונה , באדיבות חננו)
      "פעילות נחוצה". הפק"ל המשפטי של "חוננו"

      העלייה במספר פניות החיילים זוהתה בארגון כבר במהלך המבצע בעזה, לצד עליה בחקירת חיילים. לדברי נ', חייל מגדוד לביא של חטיבת כפיר, מעצרו במהלך מבצע "שובו אחים" המחיש לו את חשיבות הארגון. "לקחו אותי ושלושה מחבריי לחקירה, ואמרו לנו שהוגשה תלונה על ידי פלסטיני שטען שהותקף על ידי חיילים באזור חלחול שביהודה. הפכנו לחשודים מאחר שפעלנו במקום באותה שעה. הכניסו אותנו למעצר במשך שבועיים ונחקרנו על ידי מצ"ח, זה היה הלם כי בהתחלה לא הבנו על מה מדובר. הכחשנו כל קשר למעשים".

      בשלב זה, אמר נ', הוא החליט לפנות לארגון. "למרות שהציעו לנו ייצוג מטעם הסנגוריה הצבאית, אני וחבר נוסף אמרנו שאנחנו רוצים את 'חוננו'. הייתה לנו היכרות קודמת עם הארגון, ולשנינו היה ברור שזו עמותה של מתנדבים, עמותה אידיאולוגית שמטרתה לסייע לחיילים והם ייצגו אותנו בצורה הטובה ביותר".

      פעילי ארגון חוננו תומכים בחיילים בשטח, נובמבר 2015 (צלמים זמניים מורשים , באדיבות חננו)
      "עמותה אידיאולוגית המייצגת אותנו בצורה הטובה ביותר". פעילי "חוננו" בשטח (צילום: "חוננו")

      לדבריו, "בסנגוריה הצבאית יכלו לשלוח לנו כל מיני מתלמדים, והיה חשוב לנו שמי שייצג אותנו ידאג לנו כמו שצריך. התקשרתי לארגון ועורך דין מטעמו הגיע אלינו וליווה אותנו לאורך כל החקירה, עד ששוחררנו בשל חוסר ראיות". הוא מסביר כי בחר בייצוג מטעם הארגון כי לא סמך על צה"ל. "התחושה שלי הייתה שהצבא לא ידאג לי אם שיקרה משהו עם הפלסטינים או ארגוני השמאל, ושלא נקבל את הגב שאנו כחיילים צריכים לקבל".

      ארגון "חוננו" הוקם על ידי מידד לפני כ-14 שנה. לדבריו, שני מקרים המחישו לו את הצורך בהקמת הארגון. הראשון שבהם היה מותו של סמ"ר בני קיקיס, לוחם צה"ל שנהרג בפיגוע במחסום עין עריק בשנת 2002. המקרה השני הוא מותו של לוחם הימ"מ רס"ר שלום (צ'רלי) שלוש, בשנת 1990, שניסה לנטרל מחבל שביצע פיגוע בשכונת מגוריו. לדברי מידד, שלוש פעל לפי הוראות הפתיחה באש וירה ברגלו של המחבל, אך נדקר שוב על ידי המחבל ומת מפצעיו.

      פעילי ארגון חוננו מחלקים כרטיסים לחיילים, נובמבר 2015 (צלמים זמניים מורשים , באדיבות חוננו)
      החליט להקים את הארגון בעקבות מות חיילים. מידד (צילום: "חוננו")

      ב"חוננו" מועסקים שני עורכי דין באופן קבוע במחלקה האזרחית ובמחלקה הפלילית. בנוסף לכך, הארגון עובד באופן שוטף עם עשרות עורכי דין בתחום הפלילי והצבאי בכל הארץ. לדברי מידד, הארגון ממומן אך ורק על ידי תרומות של הציבור הרחב, ללא עזרה של גוף ממשלתי או מוסד של המדינה. תקציבו נאמד בשנים האחרונות ב-2 עד 2.5 מיליון שקלים.

      מידד מדגיש כי פניית חיילים לארגון היא לא תופעה חדשה. "מאות פניות של חיילים הגיעו אלינו מתחילת פעילותו של הארגון. מבחינתנו יש רשימה גדולה של חיילים שלא זכינו לעזור להם, והם נהרגו לאחר שהיססו לפתוח באש מחשש שיועמדו לדין".

      בן דרי שוטר המג"ב שנאשם בהרג נער פלסטיני בביתוניא (אתר רשמי , פייסבוק)
      אחד המיוצגים המפורסמים של הארגון. בן דרי

      מידן מזכיר בהקשר זה את מותו של סמ"ר כפיר אוחיון בפיגוע התאבדות במחסום ארז בשנת 2004. אביו של כפיר אומר בסרטון הסברה של "חוננו" כי בנו ננזף יום לפני שנהרג, כי הורה לפלסטיני שהיה במחסום להרים את חולצתו כדי לבדוק אם יש על גופו מטען חבלה. למחרת נמנע מלעשות זאת, ונהרג. "אני בטוח שאם כפיר היה מכיר את חוננו הוא היה מקבל ביטחון שיהיה לו גב אם יסתבך, וכך ייתכן שהיה מסכל את הפיגוע", אמר האב השכול.

      "השמאל הקיצוני מתנכל לחיילים"

      אחד התיקים המפורסמים של הארגון הוא זה של בן דרי, שהואשם בכך שירה למוות בנאדים סיאם נווארה, נער פלסטיני בן 17, בהפרת סדר בביתוניא בחודש מאי אשתקד. לאחר שהארגון ליווה אותו משפטית בתקופת המעצר, פעל הארגון להשגת מימון, כדי לשכור את שירותיו של עורך הדין ציון אמיר.

      מידד טען כי הצבא נתון ללחצים מצד פעילי זכויות אדם. "ברוב המקרים המפקדים רוצים לגבות את החיילים, אבל לא יכולים מאחר שהצבא פותח את הדלת לארגוני שמאל קיצוני שמתנכלים לחיילים בזירות משפטיות ותקשורתיות. לעתים החיילים לא מבינים את זה ומקבלים רושם כאילו יגובו, ולכן לא פונים באופן מידי לסיוע משפטי".

      "לצערנו", הוסיף, "לא תמיד זה נכון. לראיה, הסיפור האחרון של חיילי גדוד 'נצח יהודה' (שהואשמו בשבוע שעבר בהתעללות בעצירים פלסטיניים – ש"ב), שלדבריהם המג"ד הבטיח להם שאם ישתפו פעולה עם תחקיר פנימי, הנושא ייסגר ביחידה. אולם לבסוף הנושא הועבר למצ"ח, הוגש נגדם כתב אישום והם צפויים כנראה למעצר ארוך".