"בסופו של דבר, הפליטים הסורים תקועים בין גיהנום אחד לשני", סיפר לוואלה! NEWS פארס אבו סאמר, תלמיד בן 17 מחמאת שבסוריה, שהגיע עם משפחתו לגזיאנטפ שבדרום טורקיה לפני כשנה. גזיאנטפ לא רחוקה מחאלב ומכובאני, שהפכו לשתיים מהזירות המדממות ביותר בלחימה בין הצדדים, והעיר הפכה בשנתיים האחרונות לביתם הזמני של פליטים סורים רבים. על פי ההערכות, כשני מיליון סורים נמצאים כעת בטורקיה, שם מעמדם אינו מובטח. עם סגירתם של נתיבי ההגירה לאירופה וניסיונות מצד יוון להרחיק את מבקשי המקלט, רבים מהם יודעים כי ייאלצו להישאר בלימבו הטורקי עוד זמן רב.
תוך שבועות בודדים מההודעה הדרמטית של קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל על קבלת פליטים רבים שברחו ממלחמת אזרחים בסוריה, שהציבה את מרקל במעמד של כמעט קדושה בעיני סורים רבים, נראה שהחששות מפני מה שכרוך בקליטת כמויות גדולות של מהגרים מגבירים את הספקות בקרב המערכת הפוליטית ובציבור הגרמני. "עד הקיץ, הפליטים שמחו להיות פה איתנו", אמר בשבוע שעבר שר הפנים תומאס דה מאיזייר בריאיון לרשת ZDF. לדבריו, כעת חלקם "פותחים בשביתה כי הם לא אוהבים את המקלט שניתן להם, הם עושים בעיות ולא אוהבים את האוכל, ומתקוטטים במתקני השהייה עבור מבקשי המקלט". השינוי המהיר בגרמניה, שהפכה עבור הסורים למגדלור של תקווה, מספר על חומרת המצב באירופה כולה.
עוד בוואלה! NEWS:
הולנד ומרקל בנאום משותף: "איחרנו להבין את השלכות המשבר הסורי"
המבצע יוצא לדרך: ספינות האיחוד ישתלטו על ספינות מהגרים
שרת הפנים של בריטניה: "הגירה המונית תפגע בחברה"
בכירים בממשל הגרמני שצוטטו ב"וול סטריט ג'ורנל" לפני כשבוע טוענים כי מעבר לחשש מפני זהותם של המהגרים והימצאות גורמי טרור ביניהם, כעת לגרמניה פשוט נגמר המקום. המקלטים כבר מלאים, ופתרונות זמניים כמו שיכון פליטים באולמי ספורט ומגרשי חנייה לא יכולים להמשיך. הציבור הגרמני מתחיל לאבד אמון בממשלה וביכולתה למצוא פתרונות הולמים למשבר. סקר שפורסם בשבוע שעבר ברשת N24 מבהיר כי 59% מהגרמנים כבר לא קונים את האמרה המפורסמת של הקנצלרית מרקל בנוגע לקליטת הפליטים: "אנחנו יכולים לעשות את זה!".
לפני כחודש, גרמנים רבים יצאו לתחנות הרכבת לקבל את פניהם של מבקשי המקלט. הסקרים הצביעו אז על תמיכה במדיניות של מרקל, הנדירה בנוף האירופי, אולם מסקר האחרון של מכון "אינפרהטסט דימאפ" שפורסם בתחילת השבוע, עולה כי התמיכה במרקל הגיעה לשפל של ארבע השנים האחרונות. לאחר שמתחילת השנה שמרה מרקל על אחוזי שתמיכה שנעים בין 60 ל-75, בסקר האחרון מרקל מגרדת מלמעלה את ה-50%. נכון, מצבה יכול להיות גרוע בהרבה, אך לא ניתן להתעלם מהשינוי הברור בדעת הקהל הגרמנית.
תוך חודש - מסוף אוגוסט עד לסוף אוקטובר - שיעור הגרמנים שחוששים מכמות המהגרים הצפויה להתדפק על דלתות המדינה נסק מ-38% בלבד ל-51% בסקר האחרון. מנגד, פרסום בשבוע שעבר ב"בילד" הגרמני טען כי פחות משבוע לפני ההכרזה על הזוכה בפרס נובל לשלום, "סיכוייה של מרקל טובים מאוד". זאת, כמובן, בזכות פועלה בכל הנוגע לקליטת פליטים. עם זאת, נראה כי החלק המשמעותי ביותר של מה שגרמניה תוכל לעשות עוד לפניה, ואין כל ערבות לכך שהמדינה האירופית תצליח לעמוד בהצלחה ביעדים השאפתניים שהוצבו.
"אנחנו מתקרבים לגבול של מה שאנו יכולים לעשות"
"רוב הסורים תקועים בין שתי אפשרויות להישאר בטורקיה, בידיעה שזה זמני, בעיקר בגלל חילוקי הדעות במערכת הפוליטית בנוגע ל'סוגיית הפליטים הסורים', או לנסות לצאת למסע הקשה והמסוכן בדרך לאירופה", הסביר אבו סאמר. "הרבה מעדיפים להישאר בטורקיה, גם בגלל הדמיון התרבותי והדתי בין הקהילה הטורקית והסורית. מי שבוחר באירופה מקווה למצוא עתיד יציב וטוב יותר".
למרות התמיכה המועטה, אם בכלל, שמקבלים הפליטים בטורקיה ואיום הגירוש שמרחף מעל ראשם בכל זמן, אבו סאמר הבהיר: "להגיע לאירופה היום, זאת חוויה ממש קשה ומסוכנת, וזה הופך קשה יותר ויותר בכל יום. פליטים שרק מחפשים סיכוי לחיים חדשים באירופה עוברים עשרות מכשולים וקשיים, החל ממציאת מבריחים שלא יחטפו אותם או ישדדו את כספם, דרך המסע בים בסירות שבנויות לעשרה אנשים אבל נושאות יותר מ-50, ועד לשבועות של המתנה עד לחציית הגבול לאירופה".
ההערכה של מוסדות האו"ם ושל ארגוני הסיוע הבינלאומיים בנוגע למספר הפליטים הצפויים תופחת כל העת, ורק השבוע פורסם בעיתון הגרמני "בילד" כי הרשויות בגרמניה צופות הגעה של כמיליון וחצי סורים למדינה עד סוף השנה הנוכחית. מדובר בעלייה של כ-700 אלף בני אדם מההערכה הקודמת של הרשויות, שלפיה יכנסו למדינה בין 800 אלף למיליון פליטים עד סוף שנת 2015.
"אנחנו, בגרמניה, מתקרבים במהרה לגבול של מה שאנו יכולים לעשות, ומקומות רבים בגרמניה כבר עמוסים יתר על המידה", הסביר סגן הקנצלרית זיגמור גבריאל, בריאיון ל"דר שפיגל" בסוף השבוע שעבר. חקיקת בזק שתיכנס לתוקפה כבר ב-1 בנובמבר נועדה למנוע ממהגרים כלכליים להגיע לגרמניה ולהקל על גירושם. אולם עם כ-260 אלף פליטים שהגיעו רק בחודש ספטמבר, ספק אם הרשויות בגרמניה יעמדו בקצב. המספרים הדהימו את כולם, ונדמה כי גם הממשלות הכי מסבירות פנים יתקשו לתת מענה הולם ללא שיתוף פעולה נרחב וחלוקת הנטל.
אתמול נפגשו שרי הפנים ושרי החוץ של מדינות האיחוד האירופי, טורקיה, לבנון וירדן, במטרה "להגביר את הסולידריות עם אלה הנושאים את הנטל של גלי הפליטים מסוריה" ולהבטיח "ניהול מסודר של גלי ההגירה והפליטות". בנג'מין וורד, סגן מנהל אזור אירופה ומרכז אסיה בארגון זכויות האדם "Human Rights Watch" התייחס לוועידה וטען כי היא "מדגישה כי ממשלות האיחוד האירופי רואות במדינות שמחוץ לאיחוד כתשובה למשבר".
"טורקיה כבר מארחת קרוב לשני מיליון סורים תחת הגנה זמנית, שאינה מאפשרת להם קבלת מעמד פליט, בעוד סרביה ומקדוניה אינן מסוגלות להתמודד עם הכמויות הנוכחיות, אפילו לא לתקופות קצרות", הוסיף וורד. הארגון הבהיר כי התגובה האירופית הייתה "מוגבלת וממוקדת בעיקר בחיזוק הגבולות, הרחקת בני אדם הזקוקים לסיוע ומאבק ברשתות ההברחה".
לטענת הארגון, "לפני שהן מבקשות ממדינות אחרות לעשות יותר, על ממשלות האיחוד האירופי לקחת אחריות ולנקוט צעדים לשיפור תנאי המקלט ברחבי האיחוד". בדוח שפורסם על ידי הארגון, קרא "Human Rights Watch" לממשלות האיחוד האירופי לתמוך במערכות קליטת מבקשי המקלט במדינות הבלקן השכנות, ולהעביר סיוע הומניטרי מוגבר לטורקיה, ירדן ולבנון.
"התקיפות הרוסיות רק יחריפו את הטרגדיה הסורית"
גם מעבר לגבול, הסורים ממשיכים לעקוב בדריכות אחרי המצב במדינה שהשאירו מאחור בלית ברירה. הצטרפותה במלוא הכוח של רוסיה למערכה מדאיגה רבים מהם. "התקיפות הרוסיות רק יחריפו את הטרגדיה הסורית", טען בשיחה עם וואלה! NEWS עמאר עבד אל-מוחסן, צעיר בן 24 שהגיע לאיסטנבול מדמשק לפני כחצי שנה. "לפי הדיווחים שאנחנו מקבלים, רוסיה לא הפציצה מפקדות של דאעש, אלא התמקדה דווקא ביעדים אזרחיים. המטרה של הרוסים ברורה, לתמוך באסד ולהחליש את האופוזיציה".
עבד אל-מוחסן הוסיף: "הקהילה הבינלאומית חייבת לקחת אחריות על הפליטים, ולאפשר להם להגיע לשאר מדינות אירופה ומדינות ערב. זה לא שסתם החלטנו לעזוב את הבתים שלנו לא הייתה לנו ברירה". לדבריו, "לא יצאנו להפגין ברחובות כדי לקבל הפצצות מרוסיה, מאסד, מדאעש ומאמריקה. אנחנו רוצים לחיות, וכדי לסיים את המלחמה בשאר חייב ליפול".
בניגוד אליו, אבו סאמר טוען כי המעורבות הרוסית בלחימה "מסמנת שהמלחמה מגיעה אל סופה. ההתערבות עצמה לא שיפרה את המצב בסוריה בדרך כזו או אחרת, אבל המעורבות הזרה גרמה לסורים רבים להבין שהאיום הוכפל, ופתח את עיניהם של מרבית ארגוני המורדים והרבה ארגונים אחרים חשוב להתאחד ולהתחיל לפעול נגד התוקפנות הזרה, תוך המשך הלחימה בממשל הפושע של אסד".
"אנחנו לא רוצים להיות נטל על שום חברה"
"המצב כולו טראגי", אמר עבד אל-מוחסן. "סוריה בעיצומה של מלחמה בכל החזיתות, שמכריחה את מרבית העם לברוח למקום מקלט, לפני שהלחימה תגיע אליהם. מן הסתם, המדינות הראשונות שמגיעים אליהם, לרוב, הם המדינות השכנות ירדן, לבנון, טורקיה ועיראק. הסורים יצאו למדינות רבות ברחבי העולם, אבל עכשיו מתמקדים בעיקר במדינות מערב אירופה, שם אפשר באמת לזכות לקיום בכבוד". הוא הדגיש כי "רוב הסורים פנו לאירופה כי כל המדינות הערביות סגרו את הדלת בפני הפליטים הסורים וסירבו לקבל אותם".
בינתיים, בעוד בירות אירופה גוררות את רגליהן ובירות העולם הערבי מפנות את המבט, רק אלה שמסוגלים פיזית למסע וגם הצליחו לצבור מספיק כסף כדי לצאת אליו מצליחים להגיע למשהו שמתקרב, וגם זה בקושי, לחוף מבטחים. "העולם חייב לדעת שאנחנו פליטים", סיכם אבו סאמר. "אנחנו לא מהגרים מסיבות כלכליות, וזה לא שלא היה לנו כלום. היה לנו הרבה, אבל הקרבנו לא פחות. הדבר היחיד שאנחנו מבקשים זה להיות חלק מעתיד בטוח ויציב יותר". הוא מבהיר: " אנחנו מוכנים לעבוד, ללמוד. אנחנו לא רוצים להיות נטל על שום חברה".
חוויאר סולנה, בכיר האיחוד האירופי לשעבר, טען במאמר שפורסם לפני כשבועיים באתר "פרוג'קט סינדיקייט": "לסוריה נגמר הזמן. אנשיה תחת מצור ברוטלי במשך זמן רב מדי, והם מסוגלים למצוא מנוחה במספר מועט מדי של מדינות, ונאלצים לצאת למסעות מסוכנים מדי". לדבריו, "העצרת הכללית של האו"ם לא יכולה לסיים את את כינוסה ה-70 ללא נקיטת צעדים החלטיים לקראת משא ומתן יעיל ופתרון יעיל". עם זאת, כמו מספיק לפניו, קשה להאמין שהכינוס הנוכחי של האו"ם יסתיים עם בשורה חדשה לאותם מיליוני סורים, שאיבדו את ארצם.