הרגע העוצמתי ביותר בנאומו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בפני עצרת האו"ם בניו יורק, היה דווקא אותה דקה שבמהלכה עמד על הפודיום ולא אמר מילה. השתיקה המכוונת שלו, שנועדה להמחיש לאולם הריק-למחצה את שתיקתה של הקהילה הבינלאומית לאור ההסתה האיראנית נגד ישראל, העבירה היטב את המסר. זה התחבר היטב גם לדבריו בהמשך, על כך שהאו"ם נוהג באובססיביות שעל גבול האנטישמיות כלפי ישראל, בעודו מתעלם מהפרת זכויות אדם במדינות אחרות.
אלא שמלבד אותו רגע עוצמתי של שתיקה, כאשר נתניהו דווקא כן דיבר, הנאום כמעט שלא חידש דבר. את מסריו של נתניהו בנושא הגרעין האיראני שמעו כל מנהיגי העולם בשנים האחרונות, והדבר לא מנע את הסכם הגרעין עם איראן, שהפך בחודש שעבר לעובדה מוגמרת. בשעה שנתניהו מציג את איראן כאיום הגדול ביותר על שלום האנושות כיום, רוב מנהיגי המערב חושבים אחרת ממנו. הם חוששים יותר מרוסיה של פוטין ומארגון דאעש. איראן נתפסת כשותפה פוטנציאלית מול דאעש, וכמדינה המקורבת לרוסיה שיש כעת הזדמנות "להעביר" לצד של המערב. האזהרות של נתניהו בנושא הזה נתקלות בקיר אטום.
לקריאה נוספת:
באופוזיציה תוקפים את דברי נתניהו: "נאום חזק, אך לא רלוונטי"
תקרית מביכה בשולי העצרת: חוטובלי התעמתה עם שר החוץ הירדני
"הפצצה של אבו מאזן" התבררה ברימון הלם חסר משמעות
נתניהו דיבר ארוכות במהלך הנאום גם על הנושא הפלסטיני, הרבה יותר מאשר בנאומיו בשנים קודמות. הסיבה לכך הייתה כפולה: רצונו להשיב לנאום התקיף של אבו מאזן, כמו גם החשש שלו מכך שאירופה מתכוונת להמשיך ולקדם החלטות נגד ההתנחלויות בחודשים הקרובים - בראש ובראשונה ההחלטה על סימון מוצרים שיוצרו בהתנחלויות, שצפויה להיכנס לתוקף כבר באוקטובר. נתניהו קרא מעל הבמה לחדש באופן מידי את המשא ומתן עם יו"ר הרשות, וחזר ואמר כי ישראל מעוניינת בשלום, שבמסגרתו תקום מדינה פלסטינית מפורזת לצד ישראל.
העולם כבר לא מאמין לנתניהו
הבעיה של נתניהו בנושא הפלסטיני היא שאף אחד בעולם כבר לא מאמין לו. לפני חצי שנה בלבד, יומיים לפני הבחירות בישראל, נתניהו אמר בקולו שאם ייבחר שוב לראש הממשלה, הוא מבטיח שלא תקום מדינה פלסטינית. בעולם לא שוכחים לו את הבטחת בחירות זו, גם אם הוא היה רוצה שישכחו. מנהיגי המדינות הרלוונטיות לנושא גם יודעים שנתניהו עומד בראש הממשלה הימנית ביותר בישראל זה כמה עשורים. אלא אם הוא ימצא דרך בקרוב להוציא מהממשלה את מפלגתו של נפתלי בנט ולהכניס במקומה לקואליציה את המחנה הציוני - מה שלא נראה סביר בכלל כרגע - בעולם ימשיכו להתייחס בחוסר אמון להצהרות השלום שלו.
האירוע החשוב הבא בלו"ז של נתניהו בניו יורק הוא פגישה עם שר החוץ האמריקני, ג'ון קרי, שתתקיים זמן קצר לפני כניסת השבת בישראל. נתניהו וקרי ידונו בכמה סוגיות, ובראשן מה שנתניהו מגדיר "חיזוק ביטחונה של ישראל". כלומר, המגעים לשדרוג החבילה הביטחונית האמריקנית לישראל בעקבות הסכם הגרעין עם איראן. בנוסף לכך הם ידברו באריכות על הנושא הפלסטיני. קרי יאמר לנתניהו שאם הוא באמת רציני בהצהרות השלום שלו, עליו להציג משהו קונקרטי: לא רק הבטחות וסיסמאות, אלא יוזמה ישראל ממשית.
קרי יודע היטב שבמהלך סבב המשא ומתן הקודם, שהתנהל בשנים 2014-2013, נתניהו סירב בעקשנות "לשים מפה על השולחן". נתניהו אפילו הנחה את ציפי לבני ויצחק מולכו, שהיו נציגיו בחדר המשא ומתן, שלא להסכים לשבת בחדר כאשר יש מפה של הגדה המערבית על השולחן, אפילו אם מי שמביאים את המפה הם האמריקנים. הסיכוי שנתניהו יקבל הפעם את בקשתו של קרי, ויסכים לדיון אמתי ומעמיק בסוגיות שעל הפרק, אינו גבוה, אבל שר החוץ האמריקני מתעקש לפחות לנסות.
מעבר לכך, בנאומו של נתניהו היה עוד מסר חשוב אחד, שאמנם לא זכה לכותרת, אבל התקבל בהערכה בוושינגטון. אחרי חודשים של מאבק מר ומתוקשר נגד הנשיא ברק אובמה בנושא הסכם הגרעין, מאבק שגרם נזק ממשי ליחסי ישראל עם המפלגה הדמוקרטית, נתניהו התחיל סוף-סוף במלאכת התיקון. "לישראל יש ידידים בוושינגטון גם בקרב מתנגדי הסכם הגרעין וגם בקרב אלו שתמכו בו", הצהיר ראש הממשלה. הוא אף חזר ואמר כי "אין לישראל ידידה טובה יותר מארצות הברית". במציאות של יחסי ישראל-ארה"ב בשנת 2015, האמירות הללו אינן בגדר קלישאות, ויש חשיבות רבה להשמעתן.