אלינור אדרי סיימה רק לאחרונה את הטיפולים הכימותרפיים שלה והחלה את תהליך ההחלמה ממחלת הסרטן. היא לא תיארה לעצמה שפוסט שאליו נחשפה בפייסבוק לפני פחות משבוע יצליח לדחוק לשולי חייה את חלום הבלהות שממנו רק החלה להשתקם.
"חברים וחברות שלי: יש ילד שרוצה מאוד בר מצווה. אין אמצעים למשפחה. הסבתא מגדלת אותו", כתבה ריקי קיטרו, חברתה לרשת החברתית. קיטרו ציינה את המועד והמקום הרצויים לקיום המסיבה, שהפכה למשאת נפשו של הנער, והוסיפה: "צריך הכול: אולם או מקום, כל נותני השירות. בואו נעשה לו שמח". בעוד אדרי נאלצה להמשיך לעבור בדיקות אינטנסיביות אחת ליומיים, היא פנתה לחברתה לרשת והציעה לסייע.
"משהו בפוסט הזה תפס אותי", שיחזרה אדרי בשיחה עם וואלה! NEWS. "השארתי לה הודעה שבה שאלתי על אודות הסיפור ואיך אני יכולה לעזור. אמרתי לעצמי שאבדוק מה חסר לו. לא שיש לי עודף, אבל אתן מה שאוכל. לרגע לא דמיינתי שאשאב לזה בצורה כזאת". לדבריה, "היא שאלה אותי אם זה בסדר שאקח אליי את המושכות על ארגון האירוע. תוך יממה ראיתי איך המחברת ששימשה אותי למעקב אחרי טיפולי הכימותרפיה, מתחילה להפוך למחברת לניהול מבצע בר המצווה. כתבתי כותרת 'חמ"ל בר מצווה יוצא לדרך', ונשאבתי למסע מדהים ומרגש".
עוד בוואלה! NEWS:
מהבוקר: הסדרי תנועה חדשים בתל אביב בשל עבודות הרכבת הקלה
יש אלוהים? צפו בתיעוד נדיר מתחת למים של "מפלצת הספגטי המעופפת"
אחרי מאבק של שנים, "הגיע הזמן שספר התורה יזכה לשקט"
נטשה האם את בניה לפני כשנתיים, ומאז לא יצרה קשר
שעות ספורות לפני התפנית בחייה של אדרי, היא ביקשה לבקר את הנער ואת סבתו. בשיכון רעוע של דיור ציבורי בצפון הארץ, היא נחשפה לסיפורם של א' בן ה-13, אחיו בן ה-16 וז' בת ה-62 - סבתם המגדלת ומפרנסת אותם בעזרת קצבאות הנכות והילדים הנטושים, שאותן היא מקבלת מהביטוח הלאומי. הנערים הם בנים לאותה אם, בתה של ז', משני אבות שונים שאינם מכירים בהם כבניהם ומסרבים להיות עמם בקשר. לפני כשנתיים נטשה אותם אמם ועברה להתגורר ביהודה ושומרון עם פלסטיני שלו היא גם נישאה. מאז ועד היום לא יצרה כל קשר עם ילדיה ויתר בני משפחתה.
"אתמול מלאו לנכד שלי 13 שנים. הצצתי בדף הפייסבוק של בתי כי חשבתי שאולי המועד המיוחד הזה יגרום לה לפחות לכתוב משהו, אבל גם הפעם התאכזבתי", סיפרה ז'. "יש לה שלושה ילדים קטנים נוספים מאבא אחד ומאז שהיא נטשה, הם חיים אתו. אני מגדלת את הילדים הגדולים, אבל גם לפני שהיא נטשה אני גידלתי אותם. הילדים סבלו מאורח החיים המפוקפק שהבת שלי ניהלה ואני ידעתי שמסביבה כזאת הם לא יצליחו לצאת כאנשים הגונים", היא מוסיפה בגרון חנוק מדמעות.
"בגלל שתפקוד הריאה שלי עומד על 20% בלבד, התפרנסתי מקצבת נכות של הביטוח הלאומי שעמדה על כ-3,000 שקלים. למרות מצבי הבריאותי, יצאתי לעבוד במשק בית כדי להצליח לפרנס את שלושתנו. ידעתי שאם לא אעשה זאת, אז הילדים יישלחו לפנימיות ולא הייתי מוכנה לתת להם לעבור את מה שאני עברתי בילדותי. אבא שלי מת בגיל 46 והותיר את אמי לגדל לבדה שבעה ילדים. היא לא הצליחה לעמוד בזה ואני נאלצתי לגדול בפנימייה לילדים יתומים מגיל שש ועד גיל 14. זאת הייתה תקופה נוראית ולא רציתי שהנכדים שלי יעברו את אותו הסיוט שאני עברתי. כשראיתי שאני לא מסוגלת לעמוד בנטל הכלכלי, פניתי ללשכת הרווחה והם באמצעות בית המשפט נתנו הוראה לביטוח הלאומי לעצור את הקצבה שלה ולהעביר אותה אלי כקצבת ילדים נטושים, שעומדת על כ-3,000 שקלים נוספים".
כך, בקצבאות המסתכמות בכ-6,000 שקלים, הצליחה ז' לפרנס בדוחק רב את נכדיה. אלא שיום הולדתו ה-13 של נכדה א' הציב בפניה מהמורה נוספת, שגם אותה היא התעקשה לצלוח. ז' פנתה לחב"ד, שתרם לחתן בר המצווה ערכת תפילין, לימד אותו את דרשת בר המצווה וצפוי לערוך לו טקס עלייה לתורה ביום חמישי הקרוב. אלא שמשאלתו של א' לערוך גם מסיבת בר מצווה, כמו יתר חבריו לכיתה, הובילה למבצע ההתנדבות והתרומות המרגש - מצד אנשים שכלל לא מכירים את המשפחה.
"שבוע לפני שנחשפתי ונשאבתי למסע הזה, הכרתי במסיבה של חברה מ'גמאני' (כינוי ל'גם אני חולת סרטן' - קבוצה של נשים חולות סרטן, ע"ח) אדם מקסים בשם גדי שבתאי מקיבוץ ראש הנקרה. אז נודע לי שהוא זה שדאג למלא את משאלתה האחרונה של ימית קרנט להספיק לחגוג בר מצווה לבנה, לפני שמתה ממחלת הסרטן", סיפרה אדרי.
"לא ידעתי למה אני עושה את זה, אבל ביקשתי ממנו את מספר הטלפון שלו. רק כמה שעות אחרי שפגשתי את סבתו של א' הבנתי למה עשיתי את זה", הוסיפה והחלה לשחזר את הרגעים הראשונים של המפגש המרגש. "הגעתי בשעות הלילה לבלוק שבו התחלתי את המסע. רבתי עם הכפתור של האור בחדר המדרגות, עד שהבנתי שסירובו להידלק נובע מכך שאין מי שיממן את חשבון החשמל. הדלקתי את הפנס בסלולארי וכשטיפסתי בחושך מוחלט לבד, הלב שלי פרפר מפחד ושאלתי את עצמי - 'מה אני עושה פה?'. אני בתהליכי החלמה ועדיין היה קשה לי לטפס במדרגות. כשנכנסתי לדירה הצנועה, פגשתי אישה מבוגרת עם ארבע שיניים ושתי עיניים עצובות. זה מדהים, עברתי עשרות פעמים מסביב לבלוק ובכל חלון יש עולם ומלואו. הייתי בהלם, היא לא הייתה צריכה בכלל לדבר. היה ברור שהיא סוחבת שנים קשות. היא הכירה לי את הילד וראיתי נער יפה תואר, מנומס, חכם, ביישן וצנוע. למרות כל הקשיים והדברים שעברה בחייה, היא מצליחה לגדל את שני נכדיה עם ערכים, אהבה לזולת, אהבת הארץ, צניעות וקבלת השונה".
"כשפגשתי את א' לראשונה ראיתי ילד עצוב, בפעם השנייה הוא היה יותר שמח"
שישה ימים בלבד חלפו מאז אותו ביקור מכונן, וההתגייסות המהירה של הציבור למבצע בר המצווה שאותו מנהלת אדרי, לא מפסיק לרגש אותה. שבתאי, ש"נדבק בחיידק" העזרה לזולת וצבר בו ניסיון רב, ליווה וייעץ לאדרי כיצד לנהל את המבצע הלוגיסטי המורכב וכיצד לתפעל את קבלת התרומות. בעלי מועדון "הספרייה" שבסמוך לקיבוץ רגבה שבגליל המערבי תרם את האולם שבבעלותו למסיבה, "שיפודי התקווה" התגייסו לתרום אוכל, סוכן של "קוקה קולה" ובעל אולם שמחות מבית שאן תרמו שתייה קלה, בעלי עסקים נוספים תרמו בלונים ועוגות מעוצבות. בעלי עסקי הלבשה תרמו בגדים חדשים, שמלה לסבתא וחליפות לחתן בר המצווה ולאחיו הבכור. ספרים ומאפרות התגייסו לספר ולאפר בהתנדבות את בני המשפחה ותקליטן התנדב לנגן את המוסיקה שתקפיץ את המשתתפים. זאת, על אף שהילד הביע רצון למופע של הזמר עומר אדם במסיבה.
כמו כן, רבים הסכימו להגיע ולהשתתף בחגיגה, על אף שאינם מכירים את חתן בר המצווה. ביום שישי האחרון חגג א' ביום צילומים מיוחד שתרם למענו צלם מקצועי לטובת אלבום בר המצווה והבוקר צפויות לצאת הזמנות למסיבת בר המצווה, שצפויה להיערך ביום שני הבא, 24 באוגוסט.
"כשפגשתי את א' בפעם הראשונה ראיתי ילד עצוב. בפעם השנייה פגשתי ילד קצת יותר שמח. לקחתי אותו לספר, למדידת בגדים והטלפון לתרומות נוספות לא הפסיק לצלצל", מסכמת אדרי. "גדי נתן לי כלים ועצות, הוא חיזק אותי והתהליך הזה לימד אותי גם להקשיב לעצמי. אני נמצאת בתהליך מדהים. זה הזוי שכל זה קורה כשאני עדיין במרתון של בדיקות מעקב אחר המחלה שלי. אבל אני נמצאת בעיצומו של מסע מדהים להיכרות עם העם המדהים שלנו. דרך המשפחה הזאת, הבנתי איזה דבר גדול עם ישראל עם הלב הכל כך רחב שלו, נותן לי לעשות".