בפריפריה מתוסכלים: "המדינה גורמת לנו להעסיק זרים בניגוד לחוק"

(טלי יצחקי-לפלר בריאיון לאולפן וואלה! NEWS: פתרון משרד הפנים - מגוחך)

"ההורים שלי משמשים כרטיס כניסה לארץ עבור עובדים זרים ותו לא. חלוקת הארץ לאזורי העסקה לא סייעה לפריפריה האמיתית, שזה ההורים שלי", אמר היום (שני) בועז עטרה, בנם של מזל וסעיד, קשישים סיעודיים הזקוקים לעזרה צמודה. זאת על רקע שביתת הרעב של טלי יצחקי-לפלר מול ביתו של שר הפנים סילבן שלום בשבוע שעבר, במחאה על החלוקה הגאוגרפית להעסקת עובדים זרים, המונעת מאמה להעסיק עובדת המתאימה לצרכיה שאינה מתגוררת ביישובה.

בשנת שעברה חילקה רשות האוכלוסין וההגירה את המדינה לארבעה אזורי העסקה לעובדים זרים. לפי ההסדר, עובד יכול לעבוד רק באזור אליו הוא משויך. מטרת החלוקה לסייע לתושבי הפריפריה, שסבלו רבות מהמצב הקודם שבו עובדים זרים היו נוטשים את מקום עבודתם כדי לעבוד באזור המרכז. במקביל הוקמה ועדת חריגים שאמורה לאשר בקשות מיוחדות, אך זו דחתה את בקשה של משפחת יצחקי שלוש פעמים ללא הסבר.

לקריאה נוספת:
סוף לפרשה: הנערה החרדית מאלעד קיבלה פטור מצה"ל
"רוצה להגיע למרתון": צעירה שאיבדה את רגלה בדרך להגשים חלום
האם לא הורישה דבר לבתה החולה - ובית המשפט שינה צוואתה

יצחקי-לפלר שבתה רעב במשך חמישה ימים מול ביתו של השר שלום אך זכתה להתעלמות מופגנת, להוציא התייחסות של רעייתו, ג'ודי ניר מוזס שלום. "מפגינה לא צודקת מחוץ לבית מאלצת אותי להוריד את הזבל בשיטות קומנדו, בעל שהגיע ב-5 ויש לו עוד שעה לישון, מתחשבת ונאלצת לקחת בגדים מהילדה", צייצה בחשבון הטוויטר שלה.

"אני חשה בעיקר אכזבה", אמרה יצחקי-לפלר, "ישבתי שם חמישה ימים וזכיתי להתעלמות מוחלטת והפגנתית מצד השר. נותרתי עם שאלה אחת והיא איפה שאר 119 חברי הכנסת?".

מי שהגיע להזדהות עם יצחקי-לפלר הוא עטרה. "באתי לתמוך, ניגשתי אליה והצגתי עצמי: 'נעים מאוד, אני הבעיה שלך'", אמר בציניות. "אמנם הכוונה של המדינה הייתה טובה, אבל הפתרון הזה לא מועיל ואיש לא מוכן להקשיב ולנסות לסייע באמת לאותה פריפריה שכביכול כל כך דואגים לה".

אמו של עטרה, מזל, מוכרת כ-100% חולה סיעודית זה שבע שנים. בעלה סעיד הפך לסיעודי באחרונה וצפוי לקבל גם הוא היתר להעסקת עובד זר. אלא שהזוג, ששניהם בני יותר מ-80, מתגוררים כל חייהם במושב מאור, שהיישוב הקרוב ביותר אליו הוא פרדס חנה-כרכור. עבור העובדים הזרים מדובר כנראה במרחק משמעותי, שכן בארבע השנים האחרונות נאלצה המשפחה להעסיק ארבעה עובדים מחו"ל ולפתות עובדים בשכר גבוה יותר. בסך הכול הגיעו עשרה עובדים שראו את הבית ובני הזוג - ונטשו.

"אני מגיע לחברה, מזמין עובד, משלם 2,000 שקל. העובד מגיע, יש קשיי שפה ותקשורת כי מדובר בזוג תימנים מבוגרים ועובדת נפאלית או פיליפינית, ואבא לא שומע טוב אז הוא צועק, וככה תוך שבוע העובדת נעלמת או במקרה הטוב יותר אומרת שלא מתאים לה", אמר עטרה.

אחרי שנים של עיסוק בנושא וניסיונות מרים לאיתור עובדים, עטרה כבר מכיר היטב את רצון העובדים. "כל אחד בא ושואל בתחילת הריאיון: 'יש אינטרנט בבית? כמה אימא שוקלת? כמה פעמים בשבוע צריך לקלח?' ואז נוטשים. הם מעוניינים בעבודה קלה, בלי אדם נוסף על הראש, ושיהיה בעיר עם קהילה או לפחות בסמוך לעיר שבה יש. מקומות כמו שלנו מיד יורדים מהפרק - לא משנה כמה שכר גבוה הצעתי. זו הבעיה האמתית של הפריפריה. בחיפה אני יכול להבטיח שאין מצוקת עובדים", אמר.

לטענתו, במצב הנוכחי המדינה לא מותירה לו ברירה אלא להפוך לעבריין על ידי העסקה בלתי חוקית. "זה מצב אבסורדי שבו המדינה לא משאירה לי ברירה. אם לא אמצא עובד חוקי אאלץ לפנות גם לעובדים בלתי חוקיים ולשלם סכומי עתק שאין לנו, כי מצבה של אימא מורכב ואוטוטו אצטרך עובד גם לאבא. מהכנסות של 8,000 שקל לשניהם אי אפשר לעשות הרבה. כל אחד מהילדים נותן מה שיכול אבל זה לא יספיק לעוד הרבה זמן", אמר בייאוש ותסכול.

"האבסורד הוא שמונעים נהירה של עובדים לתל אביב, אבל ככה שולחים אותם לערים הגדולות בצפון ובדרום וזה לא פותר לנו, הפריפריה האמתית, את הבעיות", סיכם עטרה. "אז למה להערים קשיים על אנשים בתל אביב כמו טלי? כי מישהו קיבל החלטה ולא מסוגל לחזור בו? עכשיו שרואים שזה לא מוכיח עצמו".


לפניות לכתבת דנה ויילר-פולק: danawp@walla.com