סכין בגב האומה – או כלבי השמירה של הדמוקרטיה?

(צפו בריאיון עם ח"כ בצלאל סמוטריץ')

הדוחות האחרונים שפורסמו על ידי "שוברים שתיקה" ו"בצלם" הביאו עליהם ביקורת חריפה מצד שרים בכירים, פוליטיקאים, ארגוני ימין ואזרחים, בזירה הפוליטית וברשתות החברתיות. בשנים האחרונות, ארגוני השמאל מואשמים ב"בגידה", ב"תקיעת סכין בגב האומה" ובהשחרת שמה של מדינת ישראל. הביקורת שהם מעבירים על הממסד הביטחוני מושכת אליהם אש והשמצות, אולם הם טוענים בתוקף כי פעילותם לא רק לגיטימית, אלא אף חיונית לדמוקרטיה הישראלית. האם פעילותם של ארגוני השמאל באמת נועדה לפגוע במדינת ישראל?

ארגון "שוברים שתיקה" הוקם בשנת 2004 על ידי חיילים ששירתו בחברון. הם החלו לפרסם תמונות שצילמו במהלך שירותם, בהן לטענתם מוצגות ראיות להפרות של זכויות האדם של האוכלוסייה הפלסטינית. לדבריהם, הם הרגישו חובה להביא את הדברים לידיעת הציבור ולהעלות לדיון ציבורי את "המחיר המוסרי שכרוך בשליטה צבאית על אוכלוסייה אזרחית וכיבוש ארוך שנים".

15 עובדים, רובם לוחמי צה"ל לשעבר, מועסקים בארגון, לצד כ-45 מתנדבים, כולם לוחמים לשעבר. עיקר עיסוקו של הארגון הוא גביית עדויות מחיילים ששירתו בשטחי הגדה והרצועה ותיעודן. עד כה נגבו יותר מאלף עדויות, ואלה מפורסמות בכלי התקשורת ובדוחות שמפיק הארגון. הדוח האחרון שפורסם היה מבוסס על כ-70 עדויות של חיילים שלחמו במבצע "צוק איתן", וטען כי הקוד האתי של צה"ל הופר בצורה בוטה במהלך הלחימה ברצועת עזה.

הדוחות והעדויות זוכים גם לחשיפה בחו"ל, ועובדי הארגון מציגים אותם בפני פרלמנטים וארגונים זרים שמבקשים, לדברי "שוברים שתיקה", להיחשף לחומרים. כמו כן, הארגון מקיים כנסים, חוגי בית ופעילויות נוספות שמטרתם להעלות את הנושא לשיח הציבורי, וחומרי העדויות מוצגים גם בפני חברי הכנסת.

מנכ"לית הארגון, יולי נובק, הסבירה כי "מטרת העל היא לשנות את המדיניות". לטענתה, "אנחנו לא חושבים שאפשר לעשות כיבוש נאור או יפה, ומנסים לתקן דבר מאוד בסיסי, מציאות שנולדנו אליה. על פי הבנתנו, אין פתרון אלא בסיום הכיבוש – ואליו אנו שואפים".

"רבים פונים אלינו ומספרים את הסיפור שלהם", הסביר רון זיידל, האחראי על מחלקת גביית העדויות, והוסיף כי הארגון מוודא שכל הפונים מכירים את הארגון ואת מטרותיו. לדבריו, "הפניות נעשות בדרכים שונות, על ידי חברים או מהיכרות מוקדמות עם הארגון. לאחר מכן, המראיינים שלנו מראיינים את החיילים פנים מול פנים, הריאיונות מוקלטים ומתמללים אותם".

זיידל הוסיף כי הארגון הציב לעצמו רף גבוה בכל הנוגע לאימות העדויות. "העדויות מוצלבות עם כמה מקורות כמו עדויות אחרות, דיווחי צה"ל על אירועים וחקירת אירועים על ידי חוקר צה"ל", הסביר. מנכ"לית הארגון הבהירה כי עדות שאינה מאומתת מעל לכל ספק לא תפורסם. "זה הדבר הראשוני, וסאגת חבר הכנסת אורן חזן מעידה על כך", אמרה נובק. "היה די ברור שהוא הגיע אלינו אחרי תדרוך, סיפר סיפור שלם, אבל כל המראיינים שלנו היו בקרבי ודי מהר יכולנו להבין שהוא מחרטט".

למה העדים אנונימיים?

נובק: "לא מדובר בעדים אנונימיים. אנחנו נפגשים עם כל אחד מהם פנים אל פנים. הלוואי שיבוא יום שכל חייל שיש לו ביקורת ערכית יוכל לצאת ולדבר על הדברים בצורה גלויה. אם תיפסק ההסתה, הפחד להיחשף ייפסק. האנונימיות היא שאלה שהחברה הישראלית צריכה לשאול את עצמה – מדוע חיילים מפחדים לומר את הביקורת שלהם בפנים גלויות? התשובה נמצאת על קירות הפייסבוק האישי שלנו".

"אף אחד לא טוען שאנחנו משקרים, והעובדה היא שניסו, ועד כה אף לא עדות אחת הואשמה בשקר", הוסיפה נובק. היא התייחסה לביקורת שהושמעה נגד הארגון, לפיה הוא מתעלם מההקשר הרחב של מצב מלחמה. "הטענה הזאת לא רלוונטית", הבהירה. "אם חייל מקבל פקודה להיכנס לעזה ולירות על כל מה שזז, אין קונטקסט מסובך לסיפור הזה. אנחנו מדברים על הנהלים, ולנהלים לא צריך קונטקסט. זו תוצאה של הכתבת מדיניות ונגדה אנחנו יוצאים. מי שטוען שצריך קונטקסט פשוט מפחד להסתכל במציאות בעיניים".

דובר צה"ל מסר כי למרות בקשותיו, העדויות לא הוצגו בפניו. מדוע?

נובק: "דובר צה"ל חרטט את כולם. חודש וחצי לפני הפרסום ביקשנו בכתב פגישה ונענינו בשלילה. אומרים לנו שאם באמת היינו רוצים לתקן היינו מפנים לגופים הרלוונטיים בצבא שיחקרו את העניין, אבל אנחנו לא עובדים בשביל צה"ל. לצה"ל יש גופי חקירה, ואם הוא היה מעוניין לחקור הוא היה חוקר. אנחנו מדברים על המדיניות, ואת זה הוא לא יכול לחקור כיוון שמצ"ח לא חוקר קצינים בכירים".

אחת הטענות המרכזיות נגד הארגון היא המימון שהוא מקבל מממשלות ומארגונים זרים. על פי הדוחות הכספיים של "שוברים שתיקה" המפורסמים כנדרש בחוק, ברשימת התורמים לארגון נמצאות ממשלות דנמרק, הולנד, שוודיה, שוויץ, גרמניה, צרפת, בלגיה, ספרד ואירלנד, כמו גם האיחוד האירופי. כמו כן, נטען כי דוח גולדסטון, שחקר את הפעילות הישראלית במבצע "עופרת יצוקה" בשנת 2009, ודוח הוועדה לזכויות אדם של האו"ם, שחקר את מבצע "צוק איתן" בקיץ האחרון, התבססו בין היתר על דוחות הארגון.

איתי ראובני, חוקר במכון המחקר "NGO Monitor", טען כי "התמיכה של ממשלות בפעילות זו אינה מועילה לתהליך השלום, לפתרון הסכסוך או לקידום זכויות אדם של ישראלים או של פלסטינים. במקום לקדם שיח רציני, מועיל ורחב בציבור הישראלי על הדילמות המוסריות של צה"ל בעת לחימה והמורכבות שלהן, 'שוברים שתיקה' בוחרים לזנוח את הציבור ולנצל לרעה דילמות אלה. כל לוחם שהיה תחת אש בשדה הקרב מבין את המורכבות המוסרית בלחימה, ולכן לא ברור מה נציגי הארגון מנסים להשיג מעבר לים, תוך הדרה של חלקים גדולים מהחברה הישראלית, מלבד לרצות את התורמים ולהזין את קמפיין הדה-לגיטימציה נגד ישראל".

למה לכבס את הכביסה המלוכלכת בחוץ?

נובק: "בראש ובראשונה, הדוחות שלנו מפורסמים והתורמים שלנו גלויים לכל. אנחנו מקבלים תרומות מקרנות יהודיות בחו"ל ומקרנות של מדינות ידידותיות לישראל שמממנות פה במיליונים ויותר את החברה הישראלית, את הספורט, התרבות, החינוך, המדע, הטכנולוגיה ועוד. אפשר לנהל דיון על המימון הזה, אבל אז צריך שגם ארגוני ימין ופוליטיקאים יחשפו את התרומות שלהם, ונדון במה מקובל ומה לא. צריך להבין מה המשמעות של דיון כזה. אי אפשר לבחור ולומר, 'הדמוקרטיה שלנו היא הכול חוץ מארגונים אזרחיים'. זה לא עובד".

לטענת "NGO Monitor", חלק מהתורמים הזרים מתנים את תרומתם בדרישה ל"השחרת פניו של צה"ל ושל חייליו". מכון המחקר טען כי בחוזה שנחתם בין העמותה הבריטית "אוקספם" ל"שוברים שתיקה" בשנת 2009, צוין כי "על הארגון לבצע כמה שיותר ראיונות עם חיילים שיעידו על ביצוע פעולות בלתי-מוסריות הפוגעות בזכויות האדם". עם זאת, בחינה של החוזה המדובר ושל חוזים נוספים מעלה כי כל דרישה כזאת לא הוצגה על ידי התורמים.

החוזה מציג את תכנית העבודה של שוברים שתיקה לאותה שנה, כפי שהועברה ל"אוקספם". על פי החוזה, "שוברים שתיקה" מתכוונים לראיין חיילים ש"ישפכו אור על המציאות האמתית בגדה וברצועת עזה", וצוין כי הארגון מתחייב שלא לפעול בניגוד לחוק הבריטי או הישראלי. כמו כן, החוזה מציין בפירוש כי "שוברים שתיקה" מתחייבים שלא לנקוט בפעילות אלימה או לשתף פעולה עם ארגון שנוקט בפעילות אלימה או טרוריסטית.

מנכ"לית הארגון הבהירה: "הפעילות שלנו ברובה היא פה בישראל. כשאנחנו מוזמנים לדבר בחו"ל אנחנו אומרים את אותם הדברים שאנחנו אומרים כאן. כל ההיטפלות לפעילות שלנו בחו"ל היא צביעות אחת גדולה. הדיון הזה בחו"ל מתנהל והוא מתקיים וממומן על ידי גורמים ממשלתיים. נציגים מההתנחלויות ומהממשל הולכים ומדבררים את מדיניות הכיבוש, ומבחינתנו כישראלים, האופן שבו הוא מנוהל מבייש אותנו כי נוצרת התחושה שאותנו הישראלים מעניין רק לכבוש ולבנות עוד, ולא משנה מי מת ואת האדמה של מי גוזלים ומה המשמעויות של זה. אנחנו כישראלים מצטרפים לדיון הזה ומראים שיש ישראלים שרוצים שהמציאות תשתנה".

בממשלה ובכנסת מתגבשות כמה יוזמות שנועדו להגביל את פעילותם של ארגוני השמאל. בחודש שעבר, הודיע השר אורי אריאל כי יבטל את תקן השירות הלאומי של ארגון "בצלם". בנוסף לכך, חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) עובד על הצעת חוק שתחייב פעילים של ארגוני שמאל לזהות את עצמם עם תג, בעת שהם נפגשים עם נציג רשמי של מדינת ישראל.

"בצלם", מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם בשטחים, הוקם בשנת 1989 על ידי קבוצה של אנשי רוח, משפטנים, רופאים, עיתונאים וחברי כנסת. על פי הארגון, מטרותיו העיקריות הן "להיאבק נגד הפרות זכויות האדם בשטחים, באמצעות תיעודן והבאתן לידיעת הציבור הרחב וקובעי המדיניות, להילחם בתופעת ההדחקה וההכחשה הקיימת בחברה הישראלית, ולתרום ליצירת תרבות של זכויות אדם בישראל".

חלק נכבד מפעילות הארגון היא פרסום דוחות הנוגעים להפרת זכויות האדם לכאורה בגדה המערבית. עד כה, פרסם "בצלם" עשרות דוחות המכסים לדברי הארגון את רוב התחומים שבהם הופרו זכויות האדם בשטחים, ונכתבו לאחר אירועים ספציפיים או בתום מחקר בנושא מסוים. כמו כן, מתנדבי הארגון ותחקירניו מתעדים את הנעשה בשטח. במקביל, "בצלם" מעביר מידע לחברי כנסת, במטרה להעלות את הנושא לסדר היום הציבורי.

ב"בצלם" עובדים 38 אנשי צוות, חלקם במשרות חלקיות. לארגון מאות פעילים ומתנדבים שעוסקים בהסברה בדוכנים ובחלוקת עלוני מידע, בפנייה למקבלי ההחלטות ובפעילויות מחאה. עשרות מתנדבים פלסטינים משתתפים בפרויקט "חמושים במצלמות" ברחבי הגדה והרצועה, במסגרתו חולקו להם מצלמות שבהן הם מתעדים את המצב בשטחים.

על פי חוזה הנחתם בין המתנדבים לארגון, הם מתחייבים "לפעול מתוך הזדהות עם מטרות הארגון בנושא זכויות האדם, לצד שמירה על חוקי המדינה והימנעות מוחלטת מפעולות אלימות". סרטונים המתעדים, למשל, מקרים של יידוי אבנים של פלסטינים לעבר כוחות הביטחון, מועברים במלואם לכלי התקשורת. כמו כן, לאחרונה החל הארגון להפיק סרטים תיעודיים על בסיס החומרים המצולמים.

"בצלם" ממומן על ידי תרומות בלבד, המגיעות לארגון מקרנות באירופה ובצפון אמריקה, וכן מאנשים פרטיים בארץ ובעולם. בשנת 2013, 54% מהכנסות הארגון הגיעו מדנמרק, הולנד, גרמניה, בריטניה, ארצות הברית, שוודיה, אירלנד, שוויץ וצרפת ומהאיחוד האירופי.43% מההכנסות הגיעו מקרנות פרטיות התומכות בזכויות האדם, ושלושת האחוזים הנותרים הגיעו מתורמים פרטיים.

"גם היום, תיעוד ומחקר הם הפעילויות המרכזיות של 'בצלם', והם נובעים מהתפיסה הבסיסית שהכיבוש המתמשך ומפעל ההתנחלות, שהוא חלק ממנו, גוררים הפרה של זכויות האדם של פלסטינים", הסבירה דוברת הארגון, שרית מיכאלי. היא לא מקבלת את הטענות הקשורות למימון הארגון על ידי גורמים זרים, וגורסת כי הטענה שלפיה אותם ארגונים מממנים גם ארגוני טרור וארגונים התומכים בחרם על ישראל אינה נכונה. "זו האשמה שקרית, ומנוגדת להיגיון הבסיסי", אמרה. "האם מישהו באמת חושב ברצינות שרשם העמותות, שלא לדבר על שר הביטחון, היה מאפשר ל'בצלם' לקבל כסף מארגונים תומכי טרור?".

"אנחנו דוחים מכל וכל את הטענה, כאילו הקרנות המממנות פעילות זכויות אדם בישראל ובשטחים פועלות נגד מדינת ישראל", הוסיפה. "ברור שארגונים להעמקת הכיבוש ופוליטיקאים מימין מתנגדים לקיומם, אבל זה לא אומר שמדובר בארגונים שפועלים נגד מדינת ישראל. 'בצלם' מקבל תרומות ומימון רק מגופים שמחויבים לעקרונות האוניברסליים של זכויות האדם. בניגוד לאווירת ציד המכשפות הנוכחית בישראל, אנחנו שמחים וגאים בכל תרומה שתומכת בפעילות של בצלם ובמאבק בכיבוש, ודוחים את הטענה המגמתית והשקרית כאילו ביקורת על מדיניות ממשלת ישראל איננה לגיטימית".

האם אתם תומכים בחרם נגד ישראל?

מיכאלי: "'בצלם' אינו נוקט עמדה בעד או נגד הטלת חרם או סנקציות על ישראל. צעדים כלכליים לא אלימים כמו חרם צרכני אינם פסולים כשלעצמם, אולם 'בצלם' אינו ממליץ לממשלות או לאנשים ברחבי העולם כיצד לנהוג, אלא פועל מול ממשלת ישראל".

"מה שפוגע במעמדה בעולם של ישראל איננו חשיפת העוולות, אלא העובדה שמתבצעות עוולות", טענה מיכאלי. "מה שמדרדר את מעמדנו בעולם איננו ההתנגדות לכיבוש, אלא הכיבוש". לדבריה, "ההתקפות על 'בצלם' ועל ארגוני זכויות אדם המתנגדים לכיבוש היא חלק ממתקפה כללית יותר על המרחב הדמוקרטי בישראל. הניסיונות האלה לא חדשים והם לא מרתיעים אותנו. אנחנו נמשיך לפעול, לפרסם את האמת ולחשוף את עוולות הכיבוש, וכל הניסיונות להשתיק אותנו רק יעצימו את הנראות שלנו".