למרות שבבתי המשפט האזרחיים בישראל לא מרבים לאשר בקשות למעצר נאשמים עד תום ההליכים נגדם, מדוח של ארגון זכויות האדם "בצלם" שמתפרסם היום (שני) עולה כי בבתי המשפט הצבאיים בקשות אלה אושרו בכ-90% מהתיקים. "המחקר מצביע על הפער העצום הקיים בין מדיניות התביעה הצבאית והכרעות בתי המשפט הצבאיים ובין המציאות הקיימת בתוך ישראל, הן מבחינת מספר המקרים שבהם דורשת התביעה מעצר עד תום ההליכים מלכתחילה והן מבחינת אחוז המקרים שבהם בקשות אלה מתקבלות על ידי בתי המשפט", נכתב בדוח.
בקשת הארכת מעצר עד תום ההליכים מוגשת לבית המשפט לאחר שהוגש נגד החשוד כתב אישום, ומטרתה לשמור על שלום הציבור או להבטיח את ניהולו התקין של המשפט. על פי נתונים משנת 2012, רק כחצי מבקשות מעצר אלה אושרו בבתי משפט השלום וכשני שליש בבתי המשפט המחוזיים. אולם בדוח "בצלם" צוין כי במערכת המשפט הצבאית "בהפחתת תיקי התעבורה, דורשת התביעה מעצר עד תום ההליכים כעניין שגרתי, ובקשה כזו הוגשה בכ-90% מהתיקים. בתי המשפט הצבאיים, מצדם, מקבלים דרישות אלה ברוב המכריע של המקרים, והן נענו בכ-90% מהתיקים שבהם הכריע בית המשפט של הערכאה הראשונה".
עוד בוואלה חדשות:
"יש דין" נגד המשטרה: "85% מהתיקים נגד המתנחלים נסגרים"
ביקורים ועוד ערוצי טלוויזיה: דרישות האסירים הביטחוניים
חרף ההמלצות: בוטלו חלק מההקלות לפלסטינים בשל הפיגועים
על פי הנתונים המוצגים בדוח, התנהלות זו מובילה לריבוי מקרים שבהם מגיעים הצדדים לעסקת טיעון, בשל רצונו של הנאשם לצאת ממעצר ולסיים את ההליך. מתוך 642 תיקים נגד קטינים שנפתחו בפרקליטות הצבאית נגד קטינים בשנים 2010-2005, רק בחמישה מהם התנהל משפט הוכחות מלא. ב-13 תיקים נוספים הנאשמים הודו במיוחס להם, ובכל שאר התיקים ההליך הסתיים בעסקת טיעון. במהלך שנים אלה, רק 2.14% מכלל התיקים הסתיימו במשפט הוכחות, על פי דוחות של יחידת בתי המשפט הצבאיים.
הבקשה למעצר עד תום ההליכים מתקבלת על בסיס הראיות לכאורה הקיימות בתיק, עילת המעצר והיעדר של חלופת מעצר. עם זאת, לטענת מחברי הדוח, בבתי המשפט הצבאיים "אף במקרים של ראיות קלושות, בעיות בגביית ההודאות או סתירות בראיות התביעה, יקבעו השופטים כי התביעה עמדה בדרישה של 'ראיות לכאורה'". במקרים אחרים, צוין בדוח כי "השופטים הצבאיים מניחים באופן גורף כי הנאשמים הפלסטינים לא יופיעו לדיונים בעניינם, בלי שהדבר הוכח בנוגע לנאשם הספציפי העומד בפניהם, וכך ביתר קלות מתבססים גם על עילה זו כדי לאשר מעצר עד תום ההליכים".
"השופטים משחררים את התביעה מהצורך להוכיח כי אין חלופת מעצר הולמת"
בנוגע לחלופת מעצר, במערכת המשפט האזרחית מייחסים חשיבות לחלופות מעצר כמו מעצר בית, איזוק אלקטרוני, ערבות, דרישה להתייצבות בתחנת משטרה או עיכוב יציאה מהארץ. מנגד, "השופטים הצבאיים יסכימו להורות על חלופת מעצר במקרים חריגים בלבד. השופטים משחררים את התביעה מהצורך להוכיח כי אין חלופת מעצר הולמת ומטילים את חובת ההוכחה לקיומה של חלופה כזו על הנאשם עצמו".
"גם במקרים שבהם השופט סבור שאין די ראיות או שאין עילת מעצר מספקת, הוא עדיין יורה על חלופת מעצר בדמות שחרור הנאשם בתנאים, בדרך כלל תמורת הפקדת סכום כסף", צוין בדוח. "בחלק מהמקרים ייקבעו תנאים נוספים כמו ערבות צד שלישי. רק לאחר הפקדת הכסף, ישוחרר הנאשם". מחברי הדוח הסבירו: "בחוק המעצרים הישראלי ישנו סעיף המתיר להורות על שחרור בערבות של נאשם רק כדי להבטיח את התייצבותו למשפט, אולם גם במקרה זה יש צורך בראיות כלשהן המצביעות על חשש שהנאשם יימלט".
"למרות זאת, הדיון בבתי המשפט הצבאיים נסוב על גובה סכום ההפקדה בלבד", עוד צוין. "השאלות אם קיימת סכנה שהנאשם לא יתייצב לדיון, או אם ראוי ומוצדק לדרוש הפקדה כספית תמורת השחרור, אינן נדונות כלל, והנחת המוצא שעליה מתבסס הדיון היא שללא הפקדת הערבות הנאשמים לא יופיעו למשפט".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "הדוח המוצג נבנה על דוגמאות שנבחרו בצורה מגמתית ומוטה המעוותת את המציאות הקיימת. בתי המשפט הצבאיים ביהודה ושומרון פועלים במציאות ביטחונית מורכבת ואף על פי כן, בחרו לאמץ אל דין האזור את עקרונות דיני המעצרים הנהוגים בישראל ואת הלכות בית המפשט העליון בתחום זה. בתי המשפט מיישמים הנחיות אלה תוך שמירה הדוקה על זכויות החשודים והנאשמים ואינם מהססים להורות על שחרור באם לא מתקיימות הדרישות למעצר עד תום ההליכים.
"כמו כן, בתי המשפט פועלים כל העת למצוא חלופות מעצר אפקטיביות, גם בהתחשב במגבלות הקיימות במציאת חלופה הולמת בשל החשש להימלטות נאשמים מאימת הדין. ככל שקיימים הבדלים בין המצב באזור למצב בישראל, הרי שהם נובעים משוני עובדתי רלוונטי במציאות השונה בין ישראל לאזור. מערכת המשפט באזור עוסקת באופן יחסי ביותר עברות ביטחון חמורות ועל כן, יותר נאשמים נעצרים בה מכוח עילת מעצר של מסוכנות מאשר בישראל".
לפניות לכתב: sben72@walla.co.il