ארגון זכויות האדם "יש דין" מפרסם דוח חדש בשם "עקיפת חוק", שמסכם את פעילות אכיפת החוק של משטרת ישראל כלפי מתנחלים שפגעו לכאורה בפלסטינים במשך העשור האחרון. בדוח משרטטים חוקרי הארגון את הכשלים של חקירות המשטרה שמניבים מספר דל, כהגדרתם, של כתבי אישום והרשעות.
על פי הנתונים המפורסמים בדוח, מתוך 1,067 תיקי חקירה שהארגון עקב אחריהם משנת 2005 עד סוף שנת 2014, הוגשו כתבי אישום רק ב 7.4% מכלל התיקים, שהם שבעים תיקים בסך הכול. יתר התיקים נסגרו בתום החקירה ללא הגשת כתבי אישום, ורובם המכריע, כ-85%, נסגרו עקב כישלון החקירה ובשל כישלון החוקרים לאתר חשודים או לאסוף די ראיות כדי להגיש כתב אישום.
על פי הדוח, "605 תיקים נסגרו בעקבות עבריין לא נודע דבר המעיד על כישלונה של המשטרה באיתור חשודים בביצוע העבירות". כמו כן נכתב כי 204 תיקים נסגרו בשל חוסר ראיות מספיקות עקב "כישלונם של החוקרים לאסוף ולגבש ראיות מספיקות להעמדה לדין של חשודים שאותרו". תיקי החקירה הללו כוללים עבירות פגיעה ברכוש פלסטיני, תקיפת פלסטינים והשתלטות על קרקע פלסטינית פרטית.
עוד בוואלה חדשות:
כשאובמה מוותר על המשא ומתן - נתניהו צריך לדאוג מאירופה
"מפגן כוח שלא הכרנו": אלפים יפגינו בדרום נגד פיטורי עובדי כיל
גזר הדין של מורסי: עונש מוות שאיש לא מתכוון להוציא לפועל
נוסף על כך, על פי הדוח נסגרו 77 תיקים בגלל חוסר אשמה פלילית, שמשמעותה כי לא בוצעה עבירה פלילית או שלחשוד אין כל קשר לעבירה שבוצעה. מתוך מקרים אלה ערער הארגון על ההחלטה הנוגעת ל-26 תיקים, לאחר שלטענתם הצוות המשפטי שבחן את התיק סבר שההחלטה לסגור את התיק בעילה זו היא בלתי סבירה.
גם במקרים המעטים, על פי הדוח, שבהם מערכת אכיפת החוק החליטה להגיש כתב אישום, רק שליש מההליכים המשפטיים מסתיימים בהרשעה מלאה או חלקית של הנאשמים. כרבע מההליכים המשפטיים (22.8%) מתבטלים או נמחקים בסופו של דבר, וכרבע נוסף (22.8%) מסתיים בהחלטה של בית המשפט להימנע מהרשעת הנאשמים, אף שנקבע כי ביצעו את העבירות המיוחסות להם. לפי הנתונים רק שישה הליכים הסתיימו בהרשעה מלאה של כלל הנאשמים. כמו כן, 13 הליכים הסתיימו בהרשעה חלקית.
"כשלים בכול שלבי החקירה"
לדברי הארגון, "ניתוח חומרי החקירה גילה חקירות ברמה ירודה, מאופיינות בכשלים וליקויים בכול שלבי החקירה". חלק מהכשלים המוזכרים בדוח נוגעים באי-עריכת סיור בזירות האירוע או סיור שמתבצע זמן רב אחרי האירוע - דבר המקשה על איתור ראיות פורנזיות. כמו כן מועלים בדוח כשלים נוספים כמו התנהלות רשלנית ובלתי מקצועית בזירות וחוסר מאמץ באיתור עדי ראיה לאירוע. "המסקנה העיקרית העולה מבחינת תיקי החקירה שנסגרו בלא כתב אישום היא כי חקירות המשטרה מאופיינות ברשלנות החוקרים ובאי-ביצוע פעולות חקירה בסיסיות", נכתב.
עוד נטען בדוח כי מערך אכיפת החוק בגדה המערבית סובל גם מבעיות מבניות שמקורן בהסדרים הייחודיים לאזור זה. בין השאר טוענים ב"יש דין" כי חלוקת הסמכויות בין צה"ל למשטרה לעולם לא הושלמה וכי שיתוף פעולה לוקה בחסר בין שני הגורמים מוביל לכשלים אלו. לדברי הארגון "הדבר בא לידי ביטוי בהיעדר נוכחות קבועה של המשטרה באזורים שבהם מבוצעות העבירות, וכן בכשלים חמורים בתפקודם של חיילי צה"ל, אשר מגיעים לזירות אירוע ולעתים קרובות עומדים מנגד ואינם פועלים כדי להפסיק את האירועים, אינם מעכבים אזרחים ישראלים ואינם שומרים כהלכה על זירת האירוע עד בוא המשטרה".
בעיה מבנית נוספת שעולה ממסקנות הדוח היא חוסר האמון של האוכלוסייה הפלסטינית "ביכולתה וברצונה של משטרת ישראל לסייע להם ולחקור את תלונותיהם". לטענת הארגון, "חוסר האמון בא לידי ביטוי בהחלטה של רבים שלא להגיש תלונות במשטרת ישראל. זו החלטה שיש בה מן ההיגיון בהתחשב בעובדה שתוצאות הפעולה האקטיבית של הגשת תלונה פרוצדורה שהמתלונן ישקיע בה זמן רב ואף יסבול לא פעם עוגמת נפש תהיינה קרוב לוודאי זהות לבחירה שלא לנקוט שום פעולה ולא להתלונן".
נקודה מעניינת נוספת העולה מן הדוח היא התנגדות הארגון להוצאת צווים מנהליים, כמו צווי הרחקה, נגד חשודים מקרב המתנחלים בפגיעה בפלסטינים. לדברי מחברי הדוח, "התוצאה של כשלי אכיפת החוק היא שימוש נרחב בצווים מנהליים כלפי חשודים ישראלים. בהיעדר חקירות המניבות תשתית ראיות מספקת להעמדה לדין, משתמשים גורמי האכיפה ב"קיצור דרך" המאפשר להם להרחיק מהגדה או להגביל את תנועתם של גורמים 'בעייתיים'. השימוש בצווים מנהליים הוא אמצעי פסול, שאינו עולה בקנה אחד עם שלטון החוק במדינה דמוקרטית, שכן מדובר באמצעי שנועד לעקוף את זכויות ההליך ההוגן העומדות לכל חשוד". על פי נתוני הדוח, משנת 2005 ועד שנת 2012 הוצאו 149 צווים כנגד חשודים בפעולות ממניע לאומני.
"יש לבצע רפורמה רצינית כדי לצמצם את הפגיעה בפלסטינים"
אמצעי נוסף שזוכה לביקורת בדוח הוא הוצאת צווי סגירת שטחים הנמצאת בסמכות אלוף פיקוד מרכז. לדברי מחברי הדוח, טקטיקה זו מתבצעת באזורי חיכוך, לעיתים כצו זמני ולעיתים כצו קבוע, אך בסופו של יום האוכלוסייה הפלסטינית היא הנפגעת העיקרית מצווים אלו. "בפועל, שימוש תכוף בצווי סגירת שטחים מונע מהפלסטינים את הגישה לאדמותיהם ואת היכולת לעבדן, ובעקיפין מעניק לעבריינים הישראלים את מבוקשם ומרחיק את הפלסטינים מאדמותיהם", נכתב.
מחברי הדוח יוצאים גם נגד ההתנחלויות והמשך בנייתן ביהודה ושומרון, ומציינים כי "כל עוד המצב הקיים נמשך, כדי לצמצם את תופעת העבריינות האידיאולוגית והפגיעה בפלסטינים נדרשת רפורמה מעמיקה, הכוללת הקצאת משאבים, שינוי ברוח המפקד והצבת יעדים ברורים". על פי המלצות הדוח יש להגדיר את ההגנה על פלסטינים כיעד מרכזי של צה"ל, כגוף האמון על אכיפת החוק בגדה והגורם הנוכח ביותר בשטח.
בנוסף, לפי ההמלצות, על צה"ל ומשטרת ישראל להקצות סדרי כוחות מספקים ומיומנים לאכיפת החוק, כולל לפעולות הגנה, התרעה וחקירה. "יש להבטיח שחקירות המתנהלות במחוז ש"י במשטרה ינוהלו באופן מקצועי ואפקטיבי, כולל ביצוע פעולות חקירה כגון איסוף ראיות בזירות אירוע, זימון חשודים לחקירה, גביית עדויות מכלל המעורבים, עריכת מסדרי זיהוי, אימות טענות אליבי של חשודים ופעולות נוספות".
המשטרה וצה"ל: ירידה משמעותית בעבירות הפשיעה הלאומנית
לדברי מנהלת מחלקת המחקר של "יש דין", זיו שטהל, שחיברה את הדו"ח, "הכשלים והבעיות המבניות המתוארים בדו"ח מובילים למסקנה ברורה כי במערכת אכיפת החוק בגדה נעדר המרכיב החשוב מכל והוא מוטיבציה אמיתית לחקור, להעמיד לדין ולהרשיע עבריינים ישראלים הפוגעים בפלסטינים. בהיעדר אכיפה אין הרתעה והמסר הנשלח מהמדינה לעבריינים הוא כי היא איננה רואה בחומרה את מעשיהם, ואולי אף איננה מעוניינת בהפסקתם".
בתגובה מפורטת שנשלחה למחברי הדוח על ידי משרד המשפטים בשם משטרת ישראל וצה"ל דוחים את הטענות ובין השאר כותבים כי "מפלג לפשיעה לאומנית מונה כיום כשישים קצינים ושוטרים ומשקיע מאמצים רבים להבאת עברייני הפשיעה הלאומנית לדין, תוך הפעלת כלל הכלים שבידיו. תיקי החקירה מועברים ליחידת התביעות או לפרקליטות וכתבי אישום מוגשים בתיקים בהם ישנן די ראיות. יצוין כי חלק מהחקירות המבוצעות במפלג מלווה על ידי הפרקליטות. בניגוד לאמור בדוח לפי נתוני המשטרה החל מהקמת המפלג (2013 ש.ב.) וכתוצאה מפעילותו נצפתה ירידה משמעותית בנפח עבירות הפשיעה הלאומנית במחוז ש"י ובחומרת האירועים, וזאת במקביל לעלייה בתפוקות המפלג".
על פי הנתונים שנכתבו בתגובה, "בשנת 2014 ביחס לשנת 2013, נרשמה ירידה של 38% במספר העברות הפשיעה הלאומנית, עלייה של 21% במספר התיקים שטופלו על ידי המפלג, עלייה של 76% במספר העצורים ועלייה של 64% במספר כתבי האישום. כן נרשמה עלייה של 100% במספר המעצרים עד לתום ההליכים או עד החלטה אחרת"