פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      היום הדיון הדרמטי בקבינט: איך יחולקו ההכנסות מאוצר הגז?

      הרחק מעיני הציבור יתכנס הקבינט המדיני-ביטחוני לדיון מכריע בחלוקת הרווחים מהפקת הגז. ח"כ חנין, ממתנגדי ההסכם, הבהיר כי "אין באמת תחרות", בעוד שגורם בתעשיית הגז איים: "אם המתווה המסתמן לא יאושר, ניקח את זה לבית משפט". עימות באולפן וואלה!NEWS

      היום הדיון הדרמטי בקבינט: איך יחולקו ההכנסות מאוצר הגז?
      עריכה: ניר חן

      קבינט המדיני-ביטחוני יקיים היום (חמישי) דיון מכריע בנוגע להצעת הפשרה על פירוק מונופול הגז בישראל. על פי ההסכם המסתמן, שפרטיו פורסמו אתמול לראשונה בגלובס, מאגרי כריש ותנין יימכרו תוך כ-18 חודשים. עוד הוסכם כי מחיר הגז יהיה ממוצע משוקלל של המחירים בחוזי הגז הקיימים, מה שמכנים בחברות - "האב ישראלי" (HUB). כך למשל, מחיר הגז הממוצע ברבעון הראשון של 2015 עמד על 5.44 דולר ליחידת אנרגיה. לפי המתווה, מאגר לויתן יופק כבר בשנת 2019.

      מלבד הביקורת על קיום הדיון הרחק מעיני הציבור, הנושא מלווה שנים בביקורת פוליטית וציבורית. חרף הקריאה לפירוק או להגברת הפיקוח, נראה שהממשלה תשאיר את המצב כפי שהוא. בחודש שעבר התפטר מתפקידו הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיוויד גילה, אחרי שהבין כי המתווה שהציע לא יאושר על ידי הממשלה.

      במשך שנים התבססה ישראל על גז שהעבירה לה מצרים. ואולם, לאחר חבלות חוזרות ונשנות בצינור מסיני, ובמקביל למציאת המאגרים לחופי ישראל, החל השינוי. כמה מאגרים התגלו במשך השנים, ובהם מאגרי תמר, דלית, לוויתן ותנין. החברות שהיו אחראיות על מציאת המאגרים, בניית האסדות והפקת המשאב מלב הים רצו כמובן לשמור על נתח רווחים גדול ככל שניתן, ומאבק החל להתנהל בנושא מול המדינה. בין החברות המחזיקות בזכויות הקידוח הן "דלק" של איש העסקים יצחק תשובה ו"נובל אנרג'י" האמריקנית.

      עוד בנושא הגז
      יחימוביץ': "תשובה ניסה להוריד אותי מהמאבק על הגז"
      שטייניץ מנסה לשכנע שהגז האיראני מאיים על ישראל
      פעילים הפגינו מחוץ לוועידת האנרגיה: "הגז שלנו בן ערובה"

      מחד, בעלי החברות הפרטיות דרשו שלא להגביל אותם, ומנגד ארגונים חברתיים וחברי כנסת דרשו לתת לאזרחי המדינה ליהנות ממשאבי הטבע או להורות על פיקוח המחירים. ועדות בכנסת עסקו בנושא, ו-ועדת ששינסקי שקיבלה מנדט לפעול בנושא, דנו וקבעו מסקנות. עם זאת, גורמים המתנגדים למונופול טוענים כי כעת הממשלה עומדת להשאיר את חלוקת הרווחים על כנה.

      בין המתנגדים הבולטים למתווה שככל הנראה יעבור היום הוא חבר הכנסת דב חנין (הרשימה המשותפת). "נושא הגז מתנהל בצורה של מונופול. גם הניסיון של הממונה על ההגבלים (לבלום את המצב - ש"ב) לא עומד להיות מאושר בממשלה. נובל אנרג'י מחזיקה באופן חלקי גם במאגר לוויתן וגם בתמר - שני המאגרים הענקיים. כמובן שנובל אנרג'י לא תתחרה בעצמה, וכך אין תחרות - ויש מונופול".

      הפגנה נגד הסכם הגז בשדרות רוטשילד בתל אביב, 30 במאי 2015 (מגד גוזני)
      הפגנה נגד הסכם הגז המתהווה (צילום: מגד גוזני)

      לדבריו, זה שמנסים לומר לציבור כי מאגרי תנין וכריש ישברו את המונופול בהמשך זה לעג לרש. "זה כמו להציע לנו שזבוב יתחרה בפיל, זה לא רלוונטי. אלו מאגרים קטנים מאוד לעומת השניים האחרים, שהם ענקיים". הוא הוסיף: "למונופול כזה יש השלכה כלכלית על המחירים כי מונופול מכתיב מחירים. בעוד שמחירי הגז והנפט בעולם יורדים, בישראל, מ-2009 עד 2014, עלו המחירים בכ-50%. במקום כשישה שקלים בקירוב ליחידת אנרגיה, אפשר להגיע למחיר של שלושה שקלים, וזו משמעות מאוד גדולה למשק החשמל, לתעשייה ולהפחתת יוקר המחיה". לטענתו, אף שמסתמן כעת שלא תהיה תחרות, מוטב שיוכרז על הגברת הפיקוח. "נראה שגם זה לא עומד להיות", אמר באכזבה.

      ומה לגבי הייצוא?

      סוגיה נוספת שעומדת על הפרק היא סוגיית ייצוא הגז. הוועדה שעסקה בנושא החליטה על הגבלות בנוגע לייצוא גז מ"תמר" וזאת כדי ליצור לחץ לפיתוח מאגר לוויתן. "כרגע, הממשלה כנראה הולכת לאפשר ייצוא מתמר - עוד לפני פיתוח מאגר לוויתן, וזו פגיעה גדולה בעקרון ההעדפה של המשק הישראלי והצרכים שלו. מאגר תמר מספיק למשק הישראלי ל-30 שנה. אם מאפשרים ייצוא, לא יהיה מישהו שירצה לפתח את לוויתן".

      דב חנין אולפן וואלה יום הבחירות, ינואר 2013 (מגד גוזני)
      "למונופול כזה יש השלכה כלכלית על המחירים כי מונופול מכתיב מחירים". ח"כ דב חנין (צילום ארכיון: מגד גוזני)

      ויתור נוסף לדברי חנין הוא בנושא בניית צינור נוסף שיוביל את הגז מתמר בצורה התואמת את צרכי המדינה. למרות הצורך בצינור נוסף, והעיכוב המסתמן בהקמתו, לדברי חנין מתווה הפשרה שיאושר יאפשר את הייצוא.

      גם בנושא המיסוי מתנגדי, מתווה הפשרה חשים שהממשלה תוותר על הדרישות הציבוריות. "אין תחרות, אין פיקוח ואין העדפה של המשק הישראלי. מה שיש זה היתר לייצוא, ואין צינור נוסף מתמר ליבשה, מה שמגביל את האספקה לישראל", אמר חנין. הוא הוסיף וציין כי אין לוח זמנים שיבטיח את פיתוח לוויתן, והבהירכי אם דובר בתחילה שהשימוש בו יתאפשר בין 2017-2016 הרי שהיום מדברים כבר על שנת 2020.

      "הכול בגלל תאגידי הגז שמאיימים שיעזבו. מישהו ראה פעם חברה שיושבת על מאגר שהשווי שלו מאות מיליוני שקלים, אומרת 'העלבת אותי אז אני מוותרת על זה'? אין מציאות כזו". לגבי ההתנהלות מול החברות הפרטיות ומול תשובה הוא ציין כי "הכל נעשה בצורה לא שקופה בקבינט המדיני-ביטחוני, בתירוץ האיראני. כמובן שגם זו שטות גמורה. לאיראן ייקח זמן לפתח את המאגרים שלהם, אך כמה טוב לנפנף באיום הזה שאין תשובה טובה אליו".

      מנגד, גורמים בתעשיית הגז דחו את הטענות הללו. "צריך להבין שהיו עשרות ניסיונות למצוא גז, והם לא צלחו - אז הממשלה החליטה לתת רישיונות לחברות. הושקעו כספים רבים כדי למצוא גז, והוא נמצא. כעת, מנסים לעקב את הנושא. הדבר החשוב ביותר הוא שהגז יזרום וישומש".

      מי ישלוט באוצר הגז הטבעי של ישראל?

      לגישתו, "התנהלות ממשלות ישראל במשך השנים הייתה שערורייתית, וכל הזמן היו שינויים - דבר שהקשה מאוד על ההתפתחות". לשם המחשה, כך לטענתו, עד היום חוברו רק שמונה מפעלים בישראל לגז ישראלי, "וזה לא קשור אלינו". "בחצי השנה האחרונה הממשלה הבינה שהנושא נמצא בפני תהום, והתחילה לפעול".

      ראש הממשלה נתניהו והשר יובל שטייניץ בישיבת ממשלה, פברואר 2015 (מערכת וואלה! NEWS , אלכס קולומויסקי)
      "התנהלות ממשלות ישראל במשך השנים הייתה שערורייתית". ראש הממשלה נתניהו ושר התשיות שטייניץ (צילום ארכיון: אלכס קולומויסקי)

      לדברי אחד הגורמים בתעשיית הגז, יש מיסוי גבוה מטעם המדינה, ואין סיבה להוסיף עוד. "מדובר על 65% מס על ייצוא, ובינואר הקרוב היה אמור להיחתם הסכם ייצוא עם מצרים - אבל לאור ההתנגדות, זה נדחה. ההסכם הזה היה מכניס לקופת המדינה למעלה ממיליארד שקל לשנה. זה הרבה כסף שכולם היו נהנים ממנו, אז למה למנוע את זה".

      בתעשיית הגז מאיימים: אם ידרשו שינויים משמעותיים, נפנה לבית המשפט

      בנוגע לשאלת המונופול שמונע תחרות ציין כי "באמת יש מונופול, למשל מאגר תמר של דלק, אבל יש פיקוח ובשנים הקרובות - על פי מתווה הפשרה - לא נוכל להעלות מחירים. צריך להזיז את העניין ולא לתקוע את הנושא".

      בנוגע לייצוא הוא הוסיף כי "על פי ההמלצה, 60% היו אמורים להיות לייצוא, ו-40% לישראל, ובסוף הוחלט להפוך את הגלגל". לדבריו, "התמונה לא כמו שמנסים לצייר אותה". "כבר עכשיו יש שיפור במצב, למשל חברת החשמל הורידה את עלות הדלק בעשרות אחוזים לשנה. מדובר בהשקעות מאוד גבוהות שהחברות הללו לקחו. הן לקחו את היוזמה, קידמו אותה, ומצאו מאגרים יפים - וצריך להתניע את זה ולקדם את זה".

      על פי מתווה הפשרה שככל הנראה יאושר היום בקבינט יתאפשר לחברות לייצא גז לעולם, לפני שיוקם צינור נוסף מתמר לישראל, דבר שמגביל את כמות הגז למדינה מסיבות טכניות. לדברי גורם בתעשיית הגז, הצינור החדש יוקם אבל אחרי שיחל הייצוא. "כרגע הצינור הקיים לא מספיק רחב כדי לספק את הכמות הנדרשת, ומדינת ישראל צריכה לאשר ייצוא כדי שבאמצעות הרווחים אפשר יהיה לממן את הקמת הצינור. זה אינטרס (לאומי - ש"ב) להקים את הצינור, וזה יקרה, אבל צריך לייצא קודם - כדי שיהיה ממה לממן את הפרויקט".

      לדברי גורמים בתעשייה, במידה שמתווה הפשרה המסתמן לא יאושר ואם ידרשו בו שינויים מהותיים, הנושא יגיע לבית המשפט. "לא מדובר באיום, אבל לא תהיה לנו ברירה. אם ידרשו שינויים משמעותיים, נאלץ לפנות לבית המשפט ואז כל נושא הגז ישותק להתנהלות משפטית של שנים".

      (עדכון ראשון: 23:00)