שטייניץ מנסה לשכנע שהגז האיראני מאיים על ישראל

הסערה התקשורתית סביב "מלחמת התרבות" בין שרת התרבות והספורט מירי רגב לבין שחקנים ואמנים המוחים על מדיניותה, הצליחה להסיט את תשומת הלב הציבורית בימים האחרונים מהדרמה שהתחוללה סביב עתיד הגז הטבעי של ישראל. ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט לקיים דיון סודי בקבינט המדיני-ביטחוני על מתווה הגז של הממשלה, שיקצה חלק נרחב מעתודות הגז הטבעי ליצוא. זאת במקום לקיים את הדיון באחד הפורומים הכלכליים של הממשלה, שאינם פועלים תחת מעטה הסודיות של הקבינט.

כפי שפורסם שלשום בוואלה!NEWS, אף שמתנגדי מתווה הגז תיארו את המהלך כמחטף בכסות ביטחונית, עבור נתניהו יש יתרון בולט בסיווג מתווה הגז כ"החלטה אסטרטגית" מתחום הביטחון, מה שיאפשר לו לבטל את שיקול דעתו של הממונה על ההגבלים העסקיים, המתנגד למתווה הגז. מניעים נוספים הם השיחות שנתניהו מקיים בנושא הגז עם מנהיגי מדינות מפתח באזור, כגון מצרים, ירדן, יוון וקפריסין, וחששו שדווקא אחרי ההתקדמות שהושגה בשיחות הללו, מתווה הגז יידחה בממשלה.

אל הסיבות הללו הצטרף בימים האחרונים טיעון חדש מצד הממשלה, שמגיע בעיקר מכיוונו של שר האנרגיה החדש, יובל שטייניץ. בנאומים ובראיונות בנושא הגז שטייניץ מזהיר כי אם ישראל לא תחליט במהרה – בטווח זמן של שבועיים או שלושה – לאשר את מתווה הגז, תיכנס איראן לתמונה והגז האיראני יחליף את הגז הישראלי. האזהרה הזו של שטייניץ מסתמכת על ההנחה שבתוך שבועיים ייחתם הסכם הגרעין ההיסטורי בין איראן למעצמות, ובעקבותיו יוסרו הסנקציות מעל תעשיית האנרגיה האיראנית, מה שיאפשר לאיראן לחזור בן לילה למעמד הובלה בשוק הגז העולמי.

עוד על סערת הגז:
מעבירים הילוך: הסכם על הסדרת משק הגז ייחתם בקרוב
פעילים הפגינו מחוץ לוועידת האנרגיה: "הגז שלנו בן ערובה"
כחלון ערב הבחירות: "אעסוק במונופול הגז, צריך לפרק אותו"

הבעיה העיקרית בטיעון של שטייניץ היא שדווקא הוא, כשר שהיה ממונה עד לאחרונה על הדיאלוג עם מדינות המערב בנושא האיראני, יודע היטב שהתמונה אינה פשטנית עד כדי כך. שטייניץ יודע היטב, למשל, שגם אם ייחתם הסכם גרעין בסוף החודש – וזה לא מובטח כרגע – עד שיוסרו בפועל הסנקציות מעל איראן עשויים לחלוף כמה שבועות, בין השאר בגלל החקיקה שעברה בקונגרס האמריקני לפיקוח על הסכם הגרעין. המטרה המקורית של החקיקה הזו, שראש הממשלה נתניהו היה מקור ההשראה שלה, הייתה לסכל את הסכם הגרעין. בסופו של דבר התקבלה גרסה מרוככת של החקיקה, שככל הנראה לא תניח את דעתו של נתניהו, אבל בהחלט תוכל לעכב את במעט את הסרת הסנקציות בכמה שבועות, ואולי אף בחודשיים שלמים. לפיכך, הטענה שלפיה אם לא ייחתם מתווה הגז בשבוע הבא, הגז האיראני יתחיל לזרום בצינורות לכל עבר, אינה מדויקת.

מלבד זאת, גם לאחר שיוסרו סופית סנקציות האנרגיה מעל איראן, לרפובליקה האיסלאמית יידרש זמן לחזור להיות מובילה בינלאומית בתחום הגז. שטייניץ צודק לחלוטין כאשר הוא אומר שאיראן היא המדינה בעלת מאגרי הגז השניים בהיקפם בעולם, אחרי רוסיה, אבל גם הוא בוודאי יודע שלמרות העובדה הזו, מצב תשתיות הייצור גרוע כל כך באיראן – שיש לה די גז להאיר את כל שכנותיה – נאלצה בשנים האחרונות לייבא גז טבעי כדי לעמוד בצורכי האנרגיה של עצמה, בייחוד בחודשי החורף.

בכתבה נרחבת על מצבו של משק הגז האיראני שפורסמה בשנה שעברה באתר Natural Gas Europe, המתמחה בשוק האנרגיה, נכתב כי מומחים מאמינים שיידרשו לאיראן עשרות שנים לפתח קצב ייצור גבוה, לבנות תשתית, לארגן מחדש את השוק הפנימי שלה ולהפוך לשחקנית מפתח בשוק הגז הבינלאומי. "אפילו פרויקטים פשוטים יחסית יכולים לארוך בין עשר ל-15 שנה בין שלב התכנון לביצוע בפועל", נכתב. "אם איראן תוציא לפועל מאמץ גדול להפוך לספקית גז של אירופה, היא תיתקל במכשולים משמעותיים".

פרופ' ברנדה שאפר מאוניברסיטת ג'ורג'טאון בארצות הברית, העוסקת בתחום הגז במזרח התיכון, הוסיפה כי מגזר הגז האיראני "זקוק לרפורמה מוחלטת", כולל ביטול מענקים מהממשלה לצריכת גז בבתים ובעסקים פרטיים. "זה לא משהו שהולך לקרות בן לילה", היא העריכה. גם אם ההערכה הזו שגויה, ולאיראנים יידרשו שנים בודדות ולא עשורים שלמים, ממשלת ישראל יכולה להרשות לעצמה להקדיש מעט יותר משבוע-שבועיים לאחד הדיונים החשובים ביותר שהיא תקיים במהלך כל הכהונה שלה.

לפניות לכתב: amir.tibon@walla.co.il