הקבינט יכריע: מי ישלוט באוצר הגז הטבעי של ישראל?

הקבינט המדיני-ביטחוני ידון השבוע במתווה לייצוא הגז הטבעי מחופי ישראל, או כפי שכינה אותו ראש הממשלה בנימין נתניהו אתמול (ראשון) בישיבת הממשלה, "תכנית הגז הלאומית שלנו". הדיון נקבע במקור להיום, אולם ההערכה העדכנית בירושלים היא שקיומו יידחה ליום רביעי, או אולי אף מאוחר יותר. עצם קיומו של הדיון דווקא בקבינט המדיני-ביטחוני, ולא למשל בוועדת השרים לנושא יוקר המחיה, מעורר שאלות רבות.

למרות שסוגיית הגז נתפסת כסוגיה כלכלית בעיקרה, בלשכת ראש הממשלה הסבירו בתגובה לפניית וואלה!NEWS כי הוחלט לקיים את הדיון בנושא דווקא בקבינט מכיוון שמדובר בסוגיה בעלת השלכות אסטרטגיות מרחיקות לכת על יחסי החוץ של ישראל ועל מעמדה הבינלאומי. מתווה הגז שיוצג לשרים שם דגש על ייצוא הגז, וראש הממשלה נתניהו סבור כי מעבר לתועלת הכלכלית שתצמח מכך, הגז יכול לשמש להידוק יחסיה של ישראל עם מדינות באזור שעם חלקן כבר התקיימו בשנים האחרונות מגעים מתקדמים בנושא, בהן ירדן, מצרים, קפריסין ויוון.

עוד בוואלה חדשות:
ניצחון גודל לנתניהו: מרבית חברי מרכז הליכוד תמכו בהצעתו
כך נראה קו ההגנה של ישראל לדוח ועדת החקירה של "צוק איתן"
פעילים הפגינו מחוץ לוועידת האנרגיה: "הגז שלנו בן ערובה"

"אנחנו לא ניפול למלכודת שנפלו אליה מדינות רבות שהתווכחו בנושא הזה ויכוחים אין קץ, והגז נשאר מתחת לאדמה. זה לא יקרה פה", הבהיר אתמול נתניהו בתגובה לביקורת שנשמעה מצד חברי כנסת על ההחלטה לקיים את הדיון בקבינט. לדבריו, "אנחנו מתעכבים שנים, ואפשר לאחר את הרכבת הזאת - זה לא יקרה. אנחנו חייבים להחליט החלטות, גם אם יש מתקפה פופוליסטית - זה לא מרשים אותי כהוא זה. הבאתי מספיק רפורמות לכלכלת ישראל שנתקלו בהתקפות פופוליסטיות וערכן מוכח היום, כשישראל עברה מדינות רבות באירופה בהכנסה לנפש, ברמת חיים, בהרבה דברים אחרים. כך יהיה גם בגז".

בפועל, מלבד הטענה בדבר חשיבותה המדינית של סוגיית הגז, מאחורי ההחלטה לקיים את הדיון דווקא בקבינט המדיני-ביטחוני עומדים גם שיקולים נוספים. המרכזי שבהם הוא רצונו של נתניהו להעביר את מתווה הגז במהירות, תוך נטרול התנגדותו של הממונה על ההגבלים העסקיים, דיוויד גילה.

סעיף 52 בחוק ההגבלים העסקיים, הקובע כי שיקולים אסטרטגיים מתחום החוץ והביטחון גוברים על שיקולים של תחרות מקומית במשק, הוא הדרך הטובה ביותר עבור ראש הממשלה לעשות זאת. גילה מתנגד למתווה הגז של נתניהו, ושוקל להכריז עליו "הסדר כובל", כלומר כזה שפוגע בתחרות במשק הגז.

גילה אמנם הודיע לאחרונה על התפטרותו במחאה על מתווה הגז, אולם עד שההתפטרות תיכנס לתוקף, נתניהו רוצה להבטיח שהוא לא יוכל לחבל במתווה המועדף עליו. העברת הדיון לקבינט המדיני-ביטחוני תהפוך את מתווה הגז ל"סוגיה אסטרטגית" מבחינת הגדרתה החוקית, וכך תתאפשר הפעלתו של אותו סעיף שעוקף את שיקולי הממונה על ההגבלים העסקיים ומכפיף אותם לשיקולי החוץ והביטחון של המדינה – שנקבעים, כמובן, על ידי הקבינט המדיני-ביטחוני.

על פי המתווה המוצע, לשוק הגז בישראל – בו שולטות כיום החברות דלק ונובל אנרג'י – ייכנס שחקן נוסף, שיקבל את השליטה במאגרים "כריש" ו"תנין". המתנגדים טוענים כי הכנסת רק שחקן נוסף אחד לשוק אינה יוצרת מספיק תחרות, ובפועל שתי החברות הגדולות ייהנו ממעמד של מונופולים. בנוסף, מבקרי המתווה טוענים כי הוא אינו כולל פיקוח ממשלתי על מחיר הגז שיימכר לציבור בישראל, אלא רק הגבלה זמנית, עד שייכנס לשוק השחקן הנוסף. במצב כזה, לטענת המתנגדים, חברות הגז ירוויחו הון מייצוא הגז אך הציבור הישראלי לא בהכרח ייהנה מגז במחיר זול יותר.

ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני), העומד בראש ועדת הכלכלה של הכנסת, שלח אתמול מכתב לשר הכלכלה אריה דרעי, שאמור להיות זה שיפעיל את סעיף 52, ודרש ממנו לא לעשות זאת על סמך החלטת הקבינט בלבד. "מנוסחו של הסעיף עולה כי קבלת החלטה על ידך מותנית בהיוועצות בוועדת הכלכלה של הכנסת", כתב כבל. "אני מצפה, אפוא שככל שהנך שוקל קבלת החלטה ליטול לידיך מסמכויות הממונה על ההגבלים העסקיים, תקיים את הוראות החוק כלשונן, ותיוועץ עם ועדת הכלכלה".

גם ח"כ שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני) הפצירה בדרעי שלא להפעיל את סעיף 52. היא פנתה לדרעי בהודעה שפורסמה בעמוד הפייסבוק שלה וכתבה: "הקבינט מתכנס בשבילך, אריה. כדי לספק לך תירוץ לפגוע בציבור ולתת לך גושפנקא ועלה תאנה להפעיל את סעיף 52 נגד הממונה. איש מהשקופים לא יידע מה היה שם. זה קבינט סודי. הוא סודי כדי להסתיר את הגזל מהציבור ואת כריעת הברך והכניעה המוחלטת לטייקונים".

למעט הדלפות בלתי רשמיות, דיוני הקבינט המדיני-ביטחוני סודיים לחלוטין – בניגוד לדיוני הפורומים הכלכליים בממשלה – ולציבור אין כל דרך מסודרת לדעת מה נאמר במסגרתם. הפרוטוקולים של דיוני הקבינט נשארים חסויים למשך עשרות שנים, כך שלא רק שהדיון יהיה חשאי, אלא שהציבור גם לא יוכל לדעת כיצד הצביעו ומה אמרו במהלך הדיון פוליטיקאים שמתיימרים לייצג סדר יום של צדק חברתי.

עוד לפני הדיון בקבינט, נתניהו ייפגש היום בלשכתו בירושלים עם נשיא קפריסין, ניקוס אנסטסיאדיס, המבקר בישראל כדי לדון בשיתוף פעולה בין המדינות בתחום הגז הטבעי. חברות דלק ונובל אנרג'י הודיעו בשבוע שעבר כי הגישו לממשלת קפריסין תכנית להקמת מתקן הפקה עצמאי צף במאגר "אפרודיטה", שנמצא במים הטריטוריאליים של קפריסין, כמו גם להעברת הגז בצינורות לקפריסין ולמצרים.

מדובר בתכנית משמעותית לא רק בהיבט הכלכלי, אלא גם ברמה הגיאו-פוליטית, שכן היא תחזק את הברית הנרקמת בשנתיים האחרונות בין ישראל, קפריסין ומצרים – ציר אזורי חדש הניצב אל מול טורקיה של רג'פ טייפ ארדואן. התכנית אמנם אינה כרוכה ישירות במתווה הגז שיובא לדיון הקבינט, אבל יש מי שמפרשים את פירסומה בסמוך למועד הדיון בקבינט כניסיון של חברות הגז לסמן לממשלה כי אם היא לא תפעל לאישור מתווה הגז במהירות, הן יסתמכו על מאגרים אחרים והגז הישראלי ייפגע.

אפשרות מעניינת לא פחות בהקשר לביקורו של הנשיא הקפריסאי היא שראש הממשלה נתניהו ידון איתו בקידום שיתופי פעולה שונים סביב הגז הישראלי, ולאחר מכן ירמוז לשרים בקבינט כי אם הם ידחו את מתווה הגז, הדבר יגרום למשבר ביחסים עם קפריסין ואולי גם עם מדינות נוספות. בעבר, למשל, נידונה יוזמה להקמת צינור גז שייצא ממאגרי הגז של ישראל ויעבור דרך קפריסין ויוון בדרך לאירופה.

במהלך מבצע "צוק איתן", נתניהו הביא לקבינט הצעות להפסקת אש אחרי שכבר סיכם עליהן בעל פה עם נשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי. אם הקבינט היה דוחה את הפסקת האש, הייתה נוצרה מבוכה גדולה ופגיעה ביחסים עם מצרים. אם נשווה את ההתנהלות הזו למצב בנושא הגז, הרי שבסיטואציה בה הדיון מתנהל בחשאיות, השיקולים המדיניים-ביטחוניים מוצגים כחשובים יותר משיקולי התחרות במשק, והממונה על ההגבלים העיסקיים בכל מקרה כבר הודיע על התפטרותו, לנתניהו יהיה קל יחסית לבקש מהשרים להפגין גמישות ולמנוע משבר עם אחת הידידות האחרונות שנותרו לישראל באירופה.

לפניות לכתב: amir.tibon@walla.co.il