קפריסין ויוון לוחצות על האיחוד לממן צינור גז מישראל

לפי ההצעה, שמקדם שר האנרגיה סילבן שלום לצד מקביליו בקפריסין וביוון, ישראל תייצא גז טבעי לאירופה באמצעות צינור לאיטליה. לשם כך מבקשות המדינות מהאיחוד האירופי מימון של מיליארדי אירו

09/12/2014
צינור להובלת גז בין איטליה ללוב. AP
הצינור מישראל "יאסוף" בדרכו לאירופה גם גז משדות הגז הימיים הגדולים של קפריסין(צילום: AP)

קפריסין ויוון לוחצות על האיחוד האירופי לממן את הקמתו של צינור גז שיחבר בין ישראל לאירופה: בפגישה שערכו אתמול (שני) שרי האנרגיה של שתי המדינות הים-תיכוניות עם הממונה על האנרגיה באיחוד האירופי, ביקשו השרים לקדם פרויקט שאפתני שבמסגרתו ייבנה צינור להובלת גז טבעי מישראל לאיטליה. על פי ההצעה, הצינור יתחיל בישראל, יעבור דרך קפריסין ויוון ויתחבר לבסוף לאיטליה, וממנה אפשר יהיה להפיץ את הגז הטבעי לכל רחבי אירופה. את הפרויקט המדובר מקדמים שרי האנרגיה של שתי המדינות יחד עם מקבילם הישראלי, השר סילבן שלום.

על פי ההצעה המשותפת, הצינור שיצא מישראל "יאסוף" בדרכו לאירופה גם גז משדות הגז הימיים הגדולים של קפריסין. השר שלום ומקביליו בקפריסין וביוון מאמינים כי צינור הגז המוצע יאפשר לשלוש המדינות – ישראל, קפריסין ויוון – לייצא את הגז הטבעי שלהן במהירות, ביעילות ובאופן אמין ללבה של אירופה. הרעיון עלה לדיון בין גורמים בכירים בישראל וביוון כבר בשנת 2012, כולל בפגישות שערך איש העסקים יצחק תשובה, בעל השליטה בחברת דלק, עם ראשי השלטון ביוון. עם זאת, הוא נפסל בשל עלותו הגבוהה. השר שלום החל לאחרונה במגעים עם מקביליו בקפריסין וביוון כדי לחדש את היוזמה, והשלושה החליטו לפנות במשותף לאיחוד האירופי כדי שיעמיד פתרון לקושי בתקצובה.

על פי פרסומים בעיתונות הקפריסאית והיוונית, שתי המדינות מבקשות מהאיחוד האירופי לספק מימון של חמישה מיליארד אירו לטובת הקמת הצינור. האינטרס של האיחוד האירופי בקידום היוזמה הוא ליצור אלטרנטיבה אמינה ואיכותית לגז הרוסי, ובכך להפחית את השפעתה של רוסיה על אירופה. עם זאת, באיחוד לא ממהרים לאמץ את הרעיון, בעיקר בשל עלותו הגבוהה, אבל מוכנים לבחון את הדברים ברצינות בעיקר בגלל הצורך הדחוף להשתחרר מאחיזתו של נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין.

עוד על יצוא הגז של ישראל:
תחזית הביקוש לגז יורדת משמעותית; "לא לפקח"
התנתקות? ישראל הציעה להוביל לעזה גז בצינור מאשקלון
ישראל תמכור גז לירדן ביותר מ-15 מיליארד דולר

"יש כאן אפשרות לתת לאירופים מקור גז נוסף במחיר נמוך יותר". השר סילבן שלום(צילום: בן קלמר)

השר שלום אמור היה להצטרף לפגישה שהתקיימה אתמול בין מקביליו מקפריסין ומיוון לבין בכירי האיחוד האירופי בבריסל, אולם ביטל את השתתפותו בשל ההתרחשויות הפוליטיות בישראל. עם זאת, התיאום בין השרים משלוש המדינות בסוגיה הדוק. שלום התייחס להצעה המשותפת בנאום שנשא אתמול בכנס אנרגיה באילת, ואמר: "אנחנו חושבים על צינור גז לקפריסין, ליוון ולאיטליה. יש כאן אפשרות לתת לאירופים מקור גז נוסף במחיר נמוך יותר ולהפחית את האיומים של הפסקת הזרמת הגז ממקורות אחרים".

עם זאת, הדגיש השר שלום כי צינור הגז הוא רק אחת מהחלופות העומדות בפני ישראל בתחום יצוא הגז הטבעי, וכי קידום היוזמה אינו סוגר את הדלת בפני אפשרויות אחרות. מלבד הצינור לאירופה, ממשלת ישראל והחברות הפרטיות הפעילות בתחום שוקלות שלוש אפשרויות נוספות ליצוא הגז הטבעי: שיתוף פעולה עם מצרים, המחזיקה מפעלים להנזלת גז טבעי (הפיכתו לנוזלי לצורך אחסון ושינוע) באלכסנדריה, בניית צינור לקפריסין והקמת מתקני הנזלה בתחומי האי או הקמת צינור שיחבר בין ישראל לטורקיה. ניסיונו של השר שלום להקים לתחייה את רעיון הצינור לאירופה נובע מכך ששלוש החלופות האחרות נראות בלתי-סבירות למימוש בתקופה הקרובה, בעיקר בשל קשיים מדיניים.

טוב לדעת (מקודם)

הבדיקה החכמה שמאתרת סיכון מוגבר ללקות בשבץ מוחי

מוגש מטעם שחל

קפריסין, יוון וישראל למען מצרים

בעיתון הקפריסאי Cyprus Mail צוטט אתמול גורם בממשלה בניקוסיה, שהבהיר כי גם מבחינת ארצו הצינור המוצע אינו האפשרות היחידה ליצוא הגז הטבעי שלה. ממשלת קפריסין מקדמת במקביל תכנית להעברת גז טבעי מהמים הטריטוריאליים שלה למפעלי הנזלת הגז הטבעי במצרים. לאחרונה נערכה פגישה משולשת בין שרי האנרגיה של קפריסין, יוון ומצרים כדי לדון בתכנית זו, שתאפשר לממשלת קפריסין ולחברות הפרטיות הפועלות בשדות הגז שלה להתחיל להרוויח, ובמקביל תאפשר לממשלת מצרים להחזיר לפעולה את אחד מענפי הכלכלה החשובים במדינה.

"לקפריסין חשוב להתחיל להרוויח מהגז הטבעי, אבל אם אפשר באותה הזדמנות לחזק את בעלי הברית שלנו באזור, מה טוב", אמר לוואלה! חדשות העיתונאי הקפריסאי ג'ון יואנו, המסקר את התחום עבור העיתון "פוליטיס". לדבריו, מאז ההפיכה הצבאית במצרים בקיץ שעבר, שהחזירה את צבא מצרים לשלטון, היחסים בין קפריסין למצרים הם "הטובים ביותר אי פעם", וקפריסין מנסה לסייע לנשיא החדש, גנרל עבד אל-פתח א-סיסי, לייצב את הכלכלה בארצו. הרקע לשיפור ביחסים הוא העוינות הגלויה בין א-סיסי לבין נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן, שתמך בשלטון האחים המוסלמים במצרים והתנגד להפיכה הצבאית שהוביל א-סיסי.

טורקיה היא האויבת הגדולה ביותר של קפריסין ונמצאת במתיחות ארוכת שנים גם עם יוון, בעיקר בשל תמיכתה ברפובליקה הטורקית של צפון קפריסין, מדינת חסות טורקית שנוצרה ב-1974 בעקבות פלישת טורקיה לקפריסין, ושום מדינה בעולם מלבד טורקיה אינה מקיימת עמה יחסים דיפלומטיים. המשבר החריף ביחסי מצרים-טורקיה בעקבות תמיכתו של ארדואן באחים המוסלמים הידק באופן טבעי את היחסים בין מצרים לבין קפריסין ויוון, הנשענים ממילא על שיתוף פעולה כלכלי ותרבותי בן מאות שנים. דיפלומט אירופי בכיר אמר לוואלה! חדשות כי קפריסין ויוון, לצד איטליה, הן כיום בעלות הברית הנאמנות ביותר של מצרים באיחוד האירופי, ופועלות להגן על משטרו של א-סיסי מפני לחצים של חברות אחרות באיחוד, בעיקר מדינות צפון-מערב אירופה.

טורקיה נשארת מנודה

עמדתן של קפריסין ושל יוון בנושא המצרי קרובה לעמדתה של ישראל, שגם מערכת היחסים הביטחונית והמדינית שלה עם מצרים נמצאת בפריחה מאז עלייתו של א-סיסי לשלטון. כפי שיוון וקפריסין פועלות למען מצרים של א-סיסי מול מדינות האיחוד האירופי, ישראל סייעה לשלטון המצרי החדש-ישן כאשר ארצות הברית החליטה לקצץ בסיוע הצבאי שלה למצרים. גורם מדיני ישראלי ציין בהקשר הזה כי יש פוטנציאל לשותפות אסטרטגית חשובה בין ארבע מדינות ים תיכוניות שכולן רוצות להפוך לשחקניות מרכזיות בתחום האנרגיה. "העובדה שטורקיה נמצאת במתיחות עם כל הארבע – ישראל, קפריסין, יוון ומצרים – מדגישה עד כמה היא מפסידה ממדיניות החוץ התוקפנית של ארדואן. במקום להשתתף בהתפתחויות החיוביות הללו, טורקיה הופכת למנודה באזור", אמר הגורם.

כפי שהתנהלותה של טורקיה תחת ארדואן יצרה למעשה את הברית המשולשת בין קפריסין, יוון ומצרים, היא הצליחה לגרום גם להידוק היחסים בין ישראל ליוון. הידוק זה מתבטא בשורה של תרגילים צבאיים משותפים בשנים האחרונות ובמינויו של נספח צבאי בדרגת אל"מ בשגרירות ישראל ביוון, לראשונה מאז מיסוד היחסים הדיפלומטיים בין המדינות.

"היחסים עם יוון שודרגו ללא היכר". שגריר ישראל ביוון לשעבר אריה מקל(צילום: משרד החוץ של יוון)

אריה מקל, שכיהן בארבע השנים האחרונות כשגריר ישראל ביוון, אמר לוואלה! חדשות כי היחסים בין המדינות שודרגו ללא היכר. "אחרי שנים רבות של יחסים קרירים, החליטו שתי המדינות על שינוי דרמטי", הוא הסביר. "כיום קיים שיתוף פעולה ביטחוני הדוק, ישנם דיונים על שיתוף פעולה בנושא הגז וחל שיפור חד-משמעי בדעת הקהל היוונית כלפי הקשרים עם ישראל. שיתוף הפעולה בינינו חשוב לישראל מבחינה ביטחונית ואסטרטגית, ויוצר משולש חשוב של ישראל-יוון-קפריסין, שיחדיו מהוות כוח משמעותי באזור". תקרית המאווי מרמרה במאי 2010, שדרדרה את היחסים בין ישראל לטורקיה, הייתה נקודת מפנה גם ביחסים עם יוון, ופתחה את הדלת להתקרבות היסטורית בין המדינות, שעשויה רק להעמיק אם אכן ייווצר שיתוף פעולה בתחום הגז הטבעי.

אם צינור הגז הישראלי-קפריסאי-יווני אכן יצא לפועל, דבר שאינו מובטח כל עוד האיחוד האירופי לא מתחייב לממן את הפרויקט, הדבר רק יעמיק את הבידוד האזורי של טורקיה. עמוס הוכשטיין, השליח המיוחד לענייני אנרגיה של שר החוץ האמריקני, ג'ון קרי, הרצה אמש בכנס בוושינגטון ואמר כי הגז הטבעי בים התיכון יכול לשמש כלי מצוין לשיתופי פעולה בין מדינות. הוא ציין את ההתקרבות בין ישראל, קפריסין ויוון בשנים האחרונות כדוגמה לכך ש"אנרגיה יכולה לקדם שיתופי פעולה מדיניים".

הממשל האמריקני היה שמח לראות גם את טורקיה, שהשוק הענקי והמתפתח שלה רעב לאנרגיה זולה ונקייה, נכנסת לתמונה. עם זאת, כל עוד ארדואן מסרב להתפייס עם ישראל וממשיך להסתכסך עם כל שאר המדינות באזור, הסיכויים לכך נמוכים. בהיעדר אפשרות טורקית אמיתית, שאר המדינות באזור נאלצות להעמיק את שיתופי הפעולה ביניהן, ויש מי שמוצאים בכך יותר מחצי נחמה.

לפניות לכתב: amir.tibon@walla.co.il

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully