בין 183 העמודים של דוח הוועדה הבינלאומית של האו"ם לחקר מבצע "צוק איתן" בקיץ האחרון, מסתתר לו סעיף אחד שצפוי לספוג ביקורת קשה במיוחד מצד ישראל: סעיף 108 העוסק במנהרות של חמאס מעבר לגבול. "הוועדה לא יכולה לקבוע בוודאות מה הייתה מטרת הקבוצות החמושות הפלסטיניות בהקמת המנהרות הללו ובשימוש שנעשה בהן", נכתב באותו סעיף. זאת, בניגוד לטענות ישראל המוזכרות מוקדם יותר בדוח כ"תיאור של הגורמים הרשמיים בישראל", על כך שהמנהרות נועדו למתקפה נגד אזרחים ישראלים.
בהמשך הסעיף נטען כי הפלסטינים ביצעו במנהרות שימוש לגיטימי. "הוועדה בחינה כי במהלך התקופה שנבדקה, המנהרות שימשו אך ורק לצורך מתקפות שכוונו נגד עמדות צה"ל בתוך ישראל, צמוד לקו הירוק, המהוות מטרות צבאיות לגיטימיות", נכתב. הוועדה אף מצטטת תושב של אחד הקיבוצים הסמוכים לגבול, באומרו כי "שמענו שהמנהרות נועדו בעיקר לתקיפות הצבא, אבל זה לא מונע מהמשפחות שלנו לפחד". בדוח צוטטו דברי עיתונאי שמספר כי צה"ל לא מאפשר לאזרחים להתקרב למנהרות בשל הסכנה של מתקפת פתע.
סעיף מעניין נוסף בדוח עב הכרס מופיע בעמוד 28 ובו הוועדה משבחת את חמאס על כך שהזהיר מראש כי בכוונתו לשגר רקטות לעבר תל אביב. "אזהרת תושבי תל אביב, שרקטות ישוגרו לעבר העיר בשעה 21:00 בערב, נתנה להם הזדמנות לתפוס מחסה", נכתב. עוד קבעה הוועדה כי לפני שירה רקטות לעבר נמל התעופה בן-גוריון - צעד שיכול היה לגרום לאסון אווירי עם מאות הרוגים - חמאס "הזהיר את חברות התעופה הבינלאומיות שבכוונתו לעשות זאת" דרך הודעה לעיתונות. על סמך ה"אזהרות" הכלליות מאוד הללו, ולמרות העובדה שהרקטות שוגרו לא לעבר מטרה מדויקת, אלא באופן אקראי לעבר ריכוז של אוכלוסיה אזרחית, קובעת הוועדה כי במקרים הספציפיים הללו, הירי לא היווה פשע מלחמה.
לקריאה נוספת:
נתניהו: "ועדת האו"ם עושה הכל חוץ מלדאוג לזכויות אדם"
האו"ם: "ישראל פוגעת בילדים בעזה"; נתניהו: "אין גבול לצביעות"
הפלסטינים נגד הדוח של ישראל: "ביצעה פשעי מלחמה לעיני המצלמות"
בחודש שעבר התייחס חמאס לנושא המנהרות ואמר כי הוא פועל בהתאם לחוק הבינלאומי. "המנהרות שימשו אך ורק לפגיעה במטרות צבאיות. יכולנו לעשות בהן שימוש אחר, אבל לא עשינו זאת", פרסם הארגון.
גורם ישראלי מסר לוואלה!NEWS בתגובה לדברים כי "הסיבה היחידה שהמנהרות שימשו אך ורק לתקיפת חיילים, כפי שטוענים מחברי הדוח, היא שחיילי צה"ל היו פרושים לאורך הגבול ומנעו מהמחבלים שיצאו מהמנהרות הללו לחדור ליישובים ולבצע מעשי טבח באזרחים ישראלים". לדבריו, "הטענה שהשימוש בהן היה אך ורק לפגיעה ב'מטרות צבאיות לגיטימיות' הוא צבוע ומעיד על חוסר רצינות".
מהמרכז המשפטי של ארגון זכויות אדם "עדאלה" למיעוט הערבי הפלסטיני בישראל, שהגיש דוח לוועדה במהלך עבודתה, נמסר כי "מסקנותיה של ועדת האו"ם מאשרות את מה שארגוני זכויות אדם, ובכלל זה עדאלה, טענו לאורך כל המלחמה: ישראל הפרה באופן חמור את עקרונות המשפט ההומניטרי הבינלאומי במהלך הפעולות הצבאיות שלה, היא ביצעה פשעי מלחמה, וחקירות פליליות עצמאיות, שלא בוצעו על ידי ישראל, נדרשו על מנת לבחון את הפעילות הצבאית של ישראל".
מכון המחקר NGO MONITOR, העוקב אחר ארגונים לא-ממשלתיים והשפעתם על מוסדות בינלאומיים, מסר בתגובה לדוח כי בהשוואה לדוחות דומים בעבר, הפעם פורסם דוח מאוזן והוגן יותר. עם זאת, נמסר כי "הדוח עדיין מצטט באופן נרחב ארגונים פוליטיים מוטים ולא אמינים". בהודעת המכון נמסר כי "ארגון 'בצלם' צוטט ואוזכר ב-69 מקרים, ולאחר מכן אמנסטי אינטרנשיונל (53), המרכז הפלסטיני לזכויות אדם (50) ואל-מיזאן (29). גם אונר"א וארגון האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים מצוטטים בהרחבה".
היועצת המשפטית של המכון, אן הרצברג, אמרה כי "חוסר המומחיות הצבאית של הוועדה פגעה בחקירה. הדבר בולט במיוחד במקומות שבהן ועדת החקירה דנה באמצעי הזהירות האפשריים שישראל יכלה לכאורה לנקוט, זיהוי של מטרות צבאיות, נחיצות צבאית והסטנדרטים הראויים למפקד צבאי שקול".
אלוף-משנה (במיל') פנינה שרביט-ברוך, לשעבר ראש המחלקה לדין בינלאומי בפרקליטות הצבאית, טוענת כי הדוח מסויג ומאוזן ביחס לדוחות שפורסמו בעבר. "הדוח ביקורתי כצפוי. יש בו קביעות שמטילות אחריות על שני הצדדים, אולם הוא הרבה יותר מאוזן ומנוסח בצורה מאופקת לעומת דוח גולדסטון. הם נזהרים בקביעה של הטלת אחריות מוחלטת ומשתמשים בלשון זהירה: 'ככל הנראה', 'אם אכן הטענות נכונות' וכן הלאה. גם זה שיפור", אמרה.
לדבריה, הדוח לוקה בחסר. "ברור שצריך עוד חקירות כדי להטיל האשמות פליליות על ישראל, אבל יש בהחלט ביקורת משתמעת על שימוש בכוח וגם על בחירת המטרות, כי ישראל צריכה להראות שהייתה מטרה צבאית בעת שפגעה באוכלוסייה אזרחית. בחלק מהמקרים שבדקו לא מצאו עילה צבאית, אבל מודים שהם לא היו בשטח והמידע מוגבל", אמרה.
"הדוח לא נחרץ נגד ישראל ומקבל חלק מהאמירות הכלליות על השימוש שנעשה במבנים אזרחיים. לגבי מידתיות - אומרים שהתקיפות שנעשו גרמו לנפגעים רבים ותוך כדי המבצע לא נעשו מספיק מאמצים להפסיק את זה. (מחברי הדוח) חושבים שהייתה איזושהי מדיניות ולפיה במקומות שבהם ניתנו אזהרות היו אזרחים שנשארו והפכו למטרות לגיטימיות, ועל זה מותחים ביקורת. משרד החוץ טוען שהדבר לא נכון, אך מעדויות חיילים עולה שכן.
"הדוח ביקורתי אבל יש פה פתח להסדרים מצדה של ישראל. לא אומרים את הדברים עם סימני קריאה או נקודות מוחלטות, אלא כטענות שמאפשרות לישראל להגיב עליהן. הדבר לא נכתב בצורה פסקנית. הטון רגוע וגם מאוזן בכך שיוצאים נגד פעולות חמאס והפרות דיני מלחמה - לא פשעי מלחמה, אבל דיני מלחמה. אי אפשר על סמך זה להגיש כתבי אישום. עולה מזה שהדברים צריכים בירור נוסף לפני שמפיקים מסקנות ברמה של עבירות פליליות".
גורם משפטי בכיר הוסיף על כך ואמר: "הוועדה נכשלה בכך שבדוח היא יוצרת סימטריה מוסרית בין מדינת ישראל לחמאס, למרות שמדינת ישראל היא מדינת חוק וחמאס הוא ארגון טרור".
בנט: "קושרים לנו את הידיים"
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיב מוקדם יותר לממצאי הדוח ודחה בתוקף את המסקנות. "הדוח הזה הוא דוח מוטה. הוועדה שכתבה אותו מונתה על ידי מועצה שקוראת לעצמה 'מועצה לזכויות אדם' ובפועל עושה הכל חוץ מלדאוג לזכויות אדם. היא מגנה את ישראל יותר מאשר את איראן, סוריה וקוריאה הצפונית יחד", אמר. לדבריו, "ישראל עושה הכל כדי לשמור על הדין הבינלאומי".
גם שר החינוך, יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט, התייחס לדוח החקירה של הוועדה הבינלאומית ואמר בפתח ישיבת סיעתו כי "קושרים לנו את הידיים". לדבריו, "זה דוח עם דם על הידיים, כי הוא מתיר רצח יהודים. (הדוח) מנסה להפוך דם יהודי למוצר הזול בעולם המערבי. הוא כובל את ידי החיילים שלנו מלהגן על תושבי הדרום".
לפניות לכתב אמיר תיבון: amir.tibon@walla.co.il
(עדכון ראשון: 16:30)