אחרי פרסום דוח החקירה של ישראל על מבצע "צוק איתן", הפלסטינים תקפו היום (ראשון) את מסקנותיו, שלפיהן חמאס ושאר ארגוני הטרור ברצועת עזה ביצעו פשעי מלחמה, ולא ישראל. חמאס טוען כי הדוח "חסר ערך" והרשות הפלסטינית הבטיחה כי תמשיך לדרוש חקירה בינלאומית בנושא. הדוח הנגדי חובר בתגובה לדוח ועדת החקירה של האו"ם על המבצע, אשר עתיד להתפרסם השבוע.
"פשעי המלחמה של ישראל היו ברורים משום שהם בוצעו בשידור חי לעיני המצלמות", מסר דובר חמאס ברצועת עזה סמי אבו זוהירי. כמו כן, הוא הכחיש כי פעילי הארגון ביצעו פשעי מלחמה וטען כי הם רק הגנו על הפלסטינים.
כמו כן, דובר הממשלה הפלסטינית, איהאב בסיסו, אמר לסוכנות הידיעות הצרפתית כי "הכחשתה של ישראל כי היא פגעה בכוונה באזרחים בעזה היא המשך לפשעים שביצעה ברצועה".
הדוח הנגדי שהפיץ משרד החוץ כולל פירוט של האירועים אשר הובילו למבצע בקיץ 2014, כולל פירוט של פשעי המלחמה שביצעו חמאס וארגוני הטרור ברצועת עזה. כמו כן, הדוח פירט את התנהלות צה"ל במהלך המבצע והאתגרים הצבאיים והמשפטיים מולם התמודד, לרבות לחימה בשטח רווי אוכלוסייה אזרחית וארגון טרור המשתמש באזרחים כמגינים אנושיים.
הדוח עוסק גם במנגנוני הבדיקה והחקירה שישראל הפעילה לאחר "צוק איתן", בדגש על החקירה העצמאית שביצע צה"ל בליווי הפרקליט הצבאי הראשי (פצ"ר), אלוף דני עפרוני. החקירה העצמאית של הפצ"ר הותקפה בזמן התרחשותה על ידי גורמים במערכת הפוליטית, בראשם השר נפתלי בנט. ואולם, בשבועות הקרובים צפויה החקירה להיות הכלי המרכזי של ישראל בבואה להדוף את הטענות של דוח האו"ם.
נוסף על כך, מפרט הדוח את המאמצים שישראל נקטה בתחום ההומניטרי תוך כדי הלחימה, בדגש על הכנסת ציוד רפואי, מזון ואספקה לעזה. זאת, על אף שחמאס וארגוני הטרור תקפו את מעברי הגבול בעת מעבר הסחורות. כמו כן, יצויין כי גם בשנה שחלפה מאז הלחימה, ישראל העבירה לעזה יותר סחורות וציוד הומניטרי מאשר כל גורם אחר בקהילייה הבינלאומית.
הדוח מפרט גם על המהלכים המדיניים שהתרחשו תוך כדי "צוק איתן", כאשר חמאס דחה כמה הצעות להפסקת אש שגובשו בסיועה של מצרים, הצעות שישראל קיבלה ושמדינות הליגה הערבית תמכו בהן. כמו כן, מציג הדוח מקרים שבהם חמאס הפר הפסקות אש זמניות שאותן התחייב לקבל, מה שגרם לחידוש הלחימה.
הדוח של האו"ם אמור היה להתפרסם בסוף החודש אולם בשבוע שעבר גורמים דיפלומטים העריכו כי קטעים מתוכו צפויים להתפרסם כבר בימים הקרובים. טרם ברור באיזו מסגרת יפורסמו הקטעים מתוכו.
תחילה אמור היה הדוח להתפרסם במרץ, אולם פרסומו נדחה לסוף החודש הזה לבקשת הוועדה, על מנת שזו תוכל "לשקול מידע נוסף", שככל הנראה התקבל במסגרת החקירה. זאת, כחודש לאחר שהודיע יו"ר הוועדה, המשפטן הקנדי וויליאם שייבאס, על התפטרותו עקב טענות בישראל ובקרב ארגונים פרו-ישראליים כי הוא מוטה לטובת הפלסטינים, לאחר שנתן לאש"ף ייעוץ משפטי בתשלום. האמריקנית מארי מקגוואן דייוויס, חברת הוועדה, מונתה במקומו לתפקיד.
את הוועדה מינתה מועצת זכויות האדם של האו"ם במטרה לחקור חשד לפשעי מלחמה הן מצד ישראל והן מצד חמאס במהלך הלחימה בקיץ האחרון החל מחטיפת שלושת הנערים הישראלים ועד לתום מבצע "צוק איתן".
הבוקר תקף ראש הממשלה בנימין נתניהו בפתח ישיבת הממשלה את דוח ועדת החקירה של האו"ם. לדבריו, "יהיה זה בזבוז זמן לקרוא אותו". נתניהו הסביר כי מסקנות הדוח נגד ישראל נוסחו מראש, עוד לפני שהבדיקה כלל החלה.
הדוח האלטרנטיבי שיגן על ישראל
פרט לדוחות של ישראל ושל האו"ם, מכון המחקר NGO Monitor יחד עם ארגון UN Watch מפרסמים בימים אלה ספר בן 215 עמודים תחת הכותרת: "משלימים את הפערים: הממדים החסרים ב'וועדות החקירה' מטעם האו"ם ומטעמם של ארגונים לא-ממשלתיים בלחימה בעזה". בין מחברי הספר: קולונל ריצ'ארד קמפ, פרופ' ג'ראלד שטיינברג, עוזי רובין ואחרים. בין הנושאים שבהם עוסק הספר הם ייצור וייבוא של רקטות לתוך הרצועה, מימון חמאס וניצול לרעה של סיוע הומאניטרי.
פרופ' שטיינברג אמר בראיון לאולפן וואלה!NEWS כי בניגוד לארגונים שפועלים בשם ה"סיוע ההומניטרי וזכויות אדם", מכון המחקר שלהם מבצע חקירה עובדתית שאינה מונעת משיקולים פוליטיים. פרופ' שטיינברג הוסיף כי מניסיונם בוועדות אחרות של האו"ם, הם צופים כי ועדת החקירה הנוכחית תגנה את ישראל על שביצעה לכאורה "פשעי מלחמה, בעוד שהיא תתעלם מפשעי מלחמה שביצע חמאס.
"אני אופתע אם בדוח של האו"ם יפורסם שחמאס ירו 4,563 טילים ורקטות נגד חפים מפשע בישראל", הוסיף פרופ' שטיינברג שהביע שביעות רצון מפעילות ממשלת ישראל כהכנה לדוח האו"ם. הוא התייחס לטענות של ארגון "שוברים שתיקה" ואמר כי מדובר ב"200 עמודים של טענות אנונימיות בלי רקע ובלי קונטקסט. הם מספרים סיפורים בלי להבין את התמונה הכוללת". פרופ' שטיינברג הבהיר כי הוא אינו טוען שצה"ל נקי לגמרי, אבל חלק טמא כי חלק מהטענות של הארגון מבוססות על "זיכרונות ועיוותים". לדבריו, אם יש להם טענות, אפשר להגיש אותם לבדיקה במקומות הרלוונטיים.
"זה לא קרב אבוד מראש, אחרת לא היינו עוסקים בזה", הסביר את מטרת הספר. "אנחנו יכולים יחד להשפיע על מדיניות אירופיות ועל מדינות דמוקרטיות אחרות להצביע נגד אימוץ הדוח הזה, ולגרום למצב שבו הנציגים שלהם בתוך מועצת זכויות האדם של האו"ם שואלים שאלות נוקבות ,ובכך לפגוע באמינות הדוח ולשנות תמונת המצב".