פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      האוצר יבדוק: האם כיל ייצאה טכנולוגיות בניגוד לתנאי מניית הזהב?

      במהלך מאבק העובדים נגד החברה, הם העלו טענות בנוגע להפרה לכאורה של הסכמיה עם המדינה, ולדבריהם זו הסיבה לניסיונות הפיטורים. יו"ר הוועד: "כיל פועלת באגרסיביות מבלי לדפוק חשבון לאיש, כולל למדינה"

      האוצר יבדוק: האם כיל ייצאה טכנולוגיות בניגוד לתנאי מניית הזהב?
      צילום: שי מכלוף, עריכה: גדי וינסטוק

      (עובדי כיל חוזרים לעבוד לאחר השביתה, לפני כשבועיים)

      מאבק הפיטורים בחברת כיל היה מוכר לכל, ובמהלכו, בעוד העובדים השמיעו את קולם על מנת להשיג את מבוקשם ולשמור על הפרנסה שלהם, הם פנו בין היתר אל משרד האוצר וטענו כי הנהלת החברה בישראל חורגת מסמכותה ומבצעת מהלכים עסקיים בניגוד לתנאי מניית הזהב של החברה. יו"ר מועצת עובדי מפעלי ים המלח מקבוצת כיל, ארמונד לנקרי, נפגש לפני כחודש עם החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי בויאנג'ו, והציג בפניה מסמכים המוכיחים לטענתו הפרות קשות של תנאי מניית הזהב מצד כיל.

      לפני 20 שנים, כשחברת כיל נמכרה לשאול אייזנברג שהיה בעל השליטה הראשון בה, נחתם הסכם בין כיל לבין המדינה, המותיר בידי האחרונה את מניית הזהב. משמעות המנייה היא מתן זכות וטו למדינה בכל הנוגע להעברה של כיל או של חלקים ממנה מחוץ לישראל, על מנת להגן על האינטרסים החיוניים של המדינה. במהלך המאבק, טענו העובדים כי מאחר שכיל ייצאה חלק מהטכנולוגיות שלה אל מחוץ לישראל, לא היה צורך בעובדים בארץ ולכן תוכננו הפיטורים הנרחבים בחברה.

      עוד בנושא:
      יו"ר ועד מפעלי ים המלח פורש מהליכוד: "איבדה את ערכיה"
      עיצומים במפעלי ים המלח: "הנהלת כיל מזלזלת בעובדים"
      עובדי כיל הפורשים: "זורקים אותך מהבית ונוסעים במרצדס"

      מאוד עובדי כיל מפגינים מול מפעלי כיל בים המלח, מרץ 2015 (שי מכלוף)
      עובדי כיל מפגינים במפעלי ים המלח, מרץ (צילום: שי מכלוף)

      תשובת המדינה לפניית המועצה לאיכות השלטון העלתה מידע מפתיע – כיל לא פנתה למדינה בנושא מזה שבע שנים. "בשבע השנים האחרונות חברת כיל לא פנתה למדינה בנושא מניית הזהב אל הרשות לחברות ממשלתיות", לשון תשובת המדינה. לפני שבועיים, זומנו מנהלי כיל לבירור בנושא מניית הזהב במשרדה של החשבת הכללית באוצר.

      לנקרי התייחס לתגובת המדינה לתנועה לאיכות השלטון, ואמר כי "זה לא מפתיע שכיל לא ביקשה אישורים מרשות החברות הממשלתיות למהלכים של הוצאת החברה מישראל, כי כמו שלמדנו בשביתה, הנהלת כיל לא רואה בעיניים ופועלת בכוחניות ובאגרסיביות מבלי לדפוק חשבון לאיש כולל למדינת ישראל". הוא הוסיף: "אני מאוד מקווה שמשרד האוצר יפעל לתקן את המעוות, אחרת כיל תמשיך במהלכים שלה להוציא את החברה מישראל בניגוד לתנאי מניית הזהב, מה שיוביל לקריסת הנגב והברחת אוצרות הטבע של ישראל לחו"ל".

      ארמונד לנקרי, יו"ר ועד עובדי כיל, מאי 2015 (מגד גוזני)
      "מהלכי כיל יובילו לקריסת הנגב ולהברחת אוצרות טבע לחו"ל". לנקרי (צילום: מגד גוזני)

      מהמהלכים שהציגו העובדים לגבי החברה התקבלה תמונת מצב בעייתית, מאחר שנעשו צעדים רבים הנוגעים לייצוא חלקים מכיל ללא אישור המדינה. בין המהלכים שעליהם הצביעו העובדים, הייתה הסטה של עיקר ההשקעות שמקורן ברווחי כיל בארץ לפרויקטים מרכזיים ולשיתופי פעולה בחו"ל, הכוללת שימוש בידע ובטכנולוגיה ייחודיים שפותחו בישראל, ובהם מיזם משותף עם "יונאן יונינואה" הסינית ועם "אלאנה פוטאש". כמו כן, מדובר בייצוא מחלקות ה-IT והרכש מישראל לחו"ל והעברת מהנדסים לחו"ל, שם הם יעבירו ידע ייחודי שנרכש בישראל והקמת מרכזי שירותים משותפים בישראל, באירופה, באמריקה ועוד.

      בהסכם שנחתם בין כיל למדינה נכתב בסעיף 6.3.1 כי "מכירה או העברה של נכסים מהותיים של החברה או הקניית כל זכות אחרת בנכסים כאמור (להלן: "העברה") שלא במהלך העסקים הרגיל של החברה, יהיו חסרי תוקף ללא הסכמתו של המחזיק במניית המדינה המיוחדת, אשר יהיה רשאי להתנגד להעברה של נכס מהותי כאמור רק אם היא עשויה לדעתו לפגוע באחד האינטרסים החיוניים של המדינה כהגדרתם לעיל". לפיכך, אם טענות העובדים יתבררו כנכונות, מדובר יהיה בהפרת ההסכם. בעוד כחודש, ועדת בדיקה שהקים המשרד כדי לבחון את הנושא, צפויה לתת את מסקנותיה.

      מכיל נמסר בתגובה: "כיל פועלת אך ורק כמתחייב מהוראות מניית הזהב, ותשובות מפורטות המוכיחות זאת ניתנו ויינתנו למשרד האוצר. מניית הזהב נועדה להבטיח שמירה על העניינים החיוניים של המדינה ואת מימוש האינטרס הציבורי בישראל מפעילות החברה, וכיל אכן מממשת את האינטרס הציבורי יותר מכל חברה אחרת בישראל, כולל היותה המעסיק הגדול ביותר בנגב. כיל משקיעה 1.5 מיליארד כל שנה בנגב, יותר מאשר כל חברה אחרת, וכיל היא עמוד השדרה של הנגב והיא המקור לכ- 20% מכלל הפעילות הכלכלית בנגב"

      לפניות לכתב יניר יגנה: Yanir9310@walla.com