(החייל שהדליף מידע מואשם בריגול חמור)
שירות הביטחון הכללי הגביר לאחרונה את מאמציו לפענח את פעולות "תג המחיר" בשטחים ולטענת פעילי ימין, אנשיו משתמשים בשיטות אגרסיביות במהלך החקירות כדי להגיע לתוצאות הרצויות מבחינתם. בין היתר, נטען כי העצורים נחקרו במשך שעות רבות כשהם אזוקים, כי הוטחו בהם קללות ואיומים וכי לא הוצגו ראיות לחשדות נגדם. כמו כן, הוצאו צווי פרסום רבים על פרטי חקירות ונמנע מהעצורים להיפגש עם עורכי דין. לדברי ארגון חוננו, "זאת שיטת פעולה שהולכת ומתרחבת וכל ייעודה למנוע מבוכה מהשב"כ על אי-הצלחותיו בפיצוח המקרים".
אחד האירועים האמורים שמותרים רק כעת לפרסום קשור להצתת בית בחרבת כרמל שבאזור דרום הר חברון בסוף דצמבר האחרון. בית פלסטיני הוצת אז כתוצאה מהשלכת בקבוק תבערה לסלון הבית דרך חלון שנופץ. נוסף על כך, על קירות הבית רוססה המילה "נקמה" וכתובות נוספות. על החקירה הוצא צו איסור פרסום למשך חודש, שהסתיים לפני כמה ימים - במרץ האחרון, שלושה חודשים אחרי האירוע, נעצרו שני צעירים כבני 20 מקריית ארבע ומהשומרון בחשד שביצעו את פעולת "תג מחיר" זו. השניים הוחזקו במעצר במשך 11 ימים, כשבתשעה מתוכם נמנע מהם מפגש עם עורך דין. השניים שתקו בחקירתם ובסופו של דבר שוחררו ללא אשמה, אך הוצא נגדם צו הרחקה מנהלי לשנה מיהודה ושומרון ואחד מהם גם הורחק למשך חצי שנה מירושלים.
מחוננו נמסר כי העצורים מסרו לעורכי דינם שייצגו אותם מטעם הארגון כי הם נחקרו במשך שעות רבות, ולעתים גם 16 שעות ברצף, כאשר הם אזוקים לכיסא. לדבריהם, במהלך חקירתם הושמעו לעברם צעקות ואיומים, ורק בהמשך החקירה הוטחו בהם האשמות של ממש. עם זאת, לכל אורך הארכות המעצר שלהם לא הוצגו שום ראיות.
לקריאה נוספת בנושא
נדיר בחומרתו: הקושי בגיבוש כתב אישום נגד "חייל מרגל"
אישום: חייל איים על פלסטיני והכריח אותו להסיעו ליצהר
בחוננו תיארו מקרים דומים נוספים - רק אתמול נעצרו שני צעירים בחשד לפשיעה לאומנית והוצא נגדם צו מניעת מפגש עם עורך דין וצו איסור פרסום על פרטי הפרשה. כמו כן, ציינו בחוננו גם את החייל אלעד יעקב סלע, שמואשם בריגול חמור לאחר שהדליף לכאורה פרטים רגישים לפעילי ימין. סלע נעצר והותר לו להיפגש עם עורך דין, אך לאחר כשבועיים הוצא צו איסור על פגישות נוספות עמו ועל פרסום פרטי הפרשה. עוד טען הארגון כי לפני כמה ימים נעצר נער בחשד לביצוע פעולת "תג מחיר", אך פרטי החשדות והחקירה נמצאים תחת צו איסור פרסום והוא אינו יכול להיפגש עם בא כוחו. נוסף על כך, ב-23 במרץ נעצרו שתי צעירות, שלטענת חוננו, נחקרו בחשד לארגון מהפכה. נאסר עליהן להיפגש עם עורך דין במשך יום, אולם גם הן שוחררו ללא הגשת כתב אישום נגדן.
אירוע בולט אחר התרחש בחודש אוקטובר האחרון - ארבעה פעילי ימין נעצרו בחשד להצתת מסגד בכפר עקרבה שבשומרון כשבוע וחצי לפני כן. על חלק מהחשודים נאסר להיפגש עם עורך דין למשך חמישה ימים ועל אחרים למשך לשלושה, יחד עם צו איסור פרסום שהוטל על פרטי המקרה למשך חודשיים.
עורך הדין חי הבר, שייצג חלק מהחשודים מטעם הארגון, אמר כי "התנהלות השב"כ החרידה אותי. אחד הלקוחות שלי היה בן 14 - ילד צנום ונמוך שנראה כמו בן שמונה. הוא הובא להארכת מעצרו במדי אסיר, שהיו גדולים עליו בכמה מידות, כשהוא ללא נעליו ועם כפכפי אסירים". לדבריו, "כששאלתי על פשר העניין, הסבירו לי שזה הנוהל למי שנחשב עצור ביטחוני. האריכו לו את המעצר פעמיים, אבל בסוף שחררו אותו באמצע הארכת המעצר השנייה".
לדבריו, "לא הטיחו בו האשמות קונקרטיות ורק העלבות וצעקות. הוא היה שבור לגמרי". גם ארבעת החשודים האלו שוחררו בסופו של דבר בלי שהוגש נגדם כתב אישום. הם אף פרסמו סרטון ובו סיפרו על חקירתם. "מדובר בתיקים במדרג הרבה יותר נמוך מבחינת החומרה שמייחסים להם, ובנפנוף בפוטנציאל להשלכות לאירועי 'תג מחיר' יש לפעמים גם דמגוגיה ולא רק אמת".
מארגון חוננו נמסר: "המשטרה והשב"כ הובכו פעם אחר פעם מכך שמבוצעים מעצרים של חשודים ב'תג מחיר' ברעש גדול ובסופו של דבר מתברר כי אין ראיות נגדם. הוצאת צו איסור הפרסום פותרת למערכת את הבעיה - כך הציבור כלל לא מודע למעצר חשודים, שחלקם קטינים בני 14 בלבד, בידי השב"כ, בתנאים קשים ובלי שניתן להם לפגוש עו"ד. כמובן שהם גם אינם מודעים לשחרורם ללא תנאי ובלי שנמצאו ראיות נגדם".
בנוגע לאיסורי המפגש עם עורי דין נמסר מהארגון כי "בעבר היה מדובר בצעד ששמור למחבלים המוגדרים כפצצות מתקתקות, אך כיום הדבר הפך לשגרה גם כאשר מדובר בקטינים יהודים החשודים בעבירות רכוש כנגד ערבים. לטעמינו המערכת איבדה את הכיוון המוסרי ואינה מבדילה בין אוהב לאויב. להתייחס לנער יהודי בן 14 כאילו היה אחרון המחבלים? מהיכן זה מגיע? זו דמוקרטיה?".
יש לציין כי ביוני 2013 הסמיך הקבינט המדיני-ביטחוני את שר הביטחון להכריז על פעילי "תג מחיר" התאחדות בלתי-מותרת. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בהחמרה בפעילות נגד הפעילים, אך היא הייתה מרוככת יותר מהמלצת שרת המשפטים דאז ציפי לבני והשר לביטחון הפנים יצחק אהרונוביץ' להגדירם ארגון טרור. הגדרתם התאחדות בלתי-מותרת הרחיבה את סל הכלים שבידי השב"כ והמשטרה במסגרת חקירותיהם וכן בהחמרת הענישה בבתי המשפט.