"אני אלחם באנשים הרעים האלו", מבטיחה סיגלית בצלאלי, בעת שהיא עושה את דרכה לנקודה שבה איבדה את חייה בתה, סגן הילה בצלאלי, במהלך החזרות לטקס הדלקת המשואות הממלכתי בהר הרצל ב-2012. שלוש שנים עברו מאז האסון, וסיגלית, מנהלת אתר הר הרצל, לא רק עצובה על מותה של בתה, אלא גם מאוד כועסת. עיקר כעסה מופנה לעבר המדינה, שבחרה שלא להאשים את האחראים האמיתיים, לתפיסתה, למחדל - מנהלת מרכז ההסברה דאז, חנה הכהן, שהייתה האחראית המרכזית לפיקוח על ההכנות לקראת הטקס, ומפיק האירוע, אלכס סלע.
"הם תפסו את הש"ג", קובעת סיגלית, תוך שהיא מביטה בעצב על החיילים שמתאמנים בימים אלו לקראת טקס הדלקת המשואות של השנה הנוכחית. "לא שהם לא אשמים, אבל החליטו להעניש רק אותם. יש אנשים כמו חנה הכהן, שהייתה אחראית על המכרזים, והם לא היו תקינים. נעשו דברים לא הגיוניים שצריכים להיעקר מהיסוד. היא לקחה יועץ בטיחות בלי שום תעודה כלשהי. יש לו תעודה של מורה דרך ופתאום הוא יועץ בטיחות? הכול קומבינות. שמור לי ואשמור לך. זה נגע חברתי שצריך לעקור אותו - וזה הזמן".
האסון בהר הרצל - עוד כותרות:
צפו בהורי הילה בצלאלי מטיחים בנאשמים: "האויבים האלה לא יחיו ביננו"
האסון בהר הרצל: "הפרקליטות התעלמה מאחראי עיקרי לכשל"
האסון בהר הרצל: הפרקליטות הגישה שישה כתבי אישום
לפני כמה חודשים נחשף בוואלה חדשות כי במקום להשעות את הכהן על תפקודה באירוע, משרד ראש הממשלה העניק לה סמכויות נוספות וקידם אותה לתפקיד משמעותי - האחראית על קידום יוזמות בשגרירויות ישראל בחו"ל. "היא הגיעה אליי הביתה לנחם אותי", מספרת בכאב סיגלית.
"אמרתי לה - 'בבקשה, משהו קטן, תזכירו את הילה בטקס, היא כל כך רצתה להשתתף בטקס הזה. היא אמרה לי - 'סיגלית תעשי לי טובה, הטקס מוכן, זה נגמר'. ההתנהלות הזו לא נובעת מגישה בלתי אנושית, אלא בגלל שהיא ידעה שזה בגללה". לדבריה של סיגלית, "האסון הזה יכול היה שלא לקרות אם היא הייתה מתנהלת כמו שצריך. והיא יודעת טוב מאוד למה כתבי אישום לא הוגשו נגדה. אבל מי שמחליט לא אני. אני כועסת, נורא כועסת".
האסון בהר הרצל אירע בצהרי ה-18 באפריל 2012. בשיא חזרות תרגילי הסדר המסורתיים של דגלני צה"ל לקראת טקס הדלקת המשואות קרס גשר התאורה. הגשר מחץ למוות את סגן בצלאלי ופצע שבעה חיילים נוספים. מחקירת המקרה עלה כי כבל שחיבר את הגשר הכבד לבטונדה באמצעות ווים מיוחדים נקרע כתוצאה מטלטלת הרוחות העזות ששררו במקום. עם קריעת הכבל, שעל פי תקני הבטיחות אמור היה לעמוד בעומס הרוחות, החלה להיגרר הבטונדה וכך למעשה קרס הגשר.
בחודש דצמבר האחרון הגישה פרקליטות מחוז ירושלים לבית משפט השלום בעיר כתב אישום נגד חברת עיצוב במה בע"מ ונגד חמישה נאשמים נוספים בגין גרימת מותה ברשלנות של סגן בצלאלי. הנאשמים הם מנהל התפעול דאז של החברה טאימורז לאונידזה, סמנכ"ל התפעול לשעבר אלעד לביא, המנכ"ל לשעבר דורון לביא, מהנדס מבנים אשר נשכר על ידי החברה לשמש כמהנדס קונסטרוקציה אורן ורשבסקי, וכן יצחק צוקר ששימש יועץ בטיחות בעת תכנון וארגון הטקס, לרבות הקמת המבנה מטעם משרד ההסברה.
לפני כחודשיים הגיעה סיגלית מלווה עם בן זוגה, ירון, לפתיחת משפטם של הנאשמים. בפרץ רגשות, תקפו בני משפחת בצלאלי את האחראיים לאסון שהרג את בתם. "הם אשמים, הם רשלנים", הטיחה בהם לעיני המצלמות. "אני מניחה שכולם מבינים שזה רגע מאוד לא קל", היא מסבירה את התנהגותה באותו היום. "הייתי קצת נסערת לראות אותם בשיא הדרם, לא מראים איזו חרטה כלשהי. הם היו מאוד חתומים. הם ישבו שם בצורה בטוחה מאוד. ניסיתי לא להגיד כלום, אבל היה איזה רגע שאת רואה את עורכי הדין שלהם, חבורה של עסקנים מנסים לדחות את המשפט".
כבר שלוש שנים שסיגלית ממשיכה ללוות את החיילים לקראת הצעידה על רחבת המסדרים. "זה לא קל", היא מודה, תוך שחיילים מתאגדים סביבה, מחבקים אותה באהבה. "אני מרגישה שזה מה שהילה שלי הייתה רוצה שאני אמשיך לעשות. היא מאוד הייתה גאה - גם במקום הזה וגם בי. מגיל מאוד צעיר היא רצתה לצעוד. כשאני רואה את כל הצועדים מתאמנים זה מחסיר פעימה גדולה".
כאשר היא מבחינה שאחד החיילים נעמד על הבלטה, שעליה עמדה הילה בעת שעמוד התאורה קרס עליה, היא רצה לכיוונו של החייל וצועקת לעברו: "אתה עומד על המרובע שבו היא נהרגה". "אני מחפשת אותה ביניהם, אולי אני אשמע אותה", היא אומרת. "החיים קשים ועצובים בלעדיה. הילה שלי נהרגה בגלל אנשים רעים, בגלל אנשים רשלניים, בגלל חברה ותרבות שצריך לשנות אותם. כולי תקווה שלומדים את הלקח והחיילים שמתאמנים פה עכשיו יכולים להרגיש בטוחים בכך שמדינת ישראל עושה את הכי טוב כדי שביטחונם לא ייפגע".
תגובה של חנה הכהן טרם נמסרה. ממשרד ראש הממשלה טרם נמסרה תגובה.