שטייניץ לוואלה: "כשאתה מכין אופציה צבאית זה למקרה שתצטרך להשתמש בה"

(צפו בפאנל מומחים באולפן וואלה בנושא הגרעין האיראני)

הסכם הגרעין המתהווה בין המעצמות לבין טהראן מלא בחורים, כך לתפיסת ישראל - והוא עשוי להכשיר באופן חוקי את איראן כמדינת סף גרעינית. בירושלים אומרים כי הסכם כזה, אם יופר, עדיין יאפשר לאיראן לדלג לפצצה בתוך שלושה חודשים. עם זאת, יש בו גם נקודות חיוביות. אם יקום מנגנון אכיפה רציני, ההסכם יכול לעכב באופן משמעותי את פרויקט הגרעין של איראן, שתזכה מצדה להסרת הסנקציות.

אז האם ההסכם הוא טוב או רע לישראל? ראש הממשלה בנימין נתניהו מתייחס לנושא האיראני כמקשה אחת ואינו מוכן לפרק את הדיון בעניין לחלקים – מבחינתו זה או החרפת סנקציות או ביטול הפרויקט. הנשיא ברק אובמה מבין את העמדה הישראלית ואת החשש מ"איום קיומי". בהתאם לכך דאג הבית הלבן להרחיק את איראן מפצצת גרעין.

עוד בנושא האיראני
הבנות הגרעין עם איראן: האם ההסכם טוב או רע ליהודים?
"המסמך שהודלף: כך ישראל תפעל נגד הסכם הגרעין"
איראן סותרת את ארה"ב: הסנקציות יוסרו מידית - ולא בהדרגה

אלא שהביקורת בישראל כלפי התפיסה של האמריקנים היא לא רק על הלוגיקה שלפיה יש להרחיק את משטר האייתוללות מפצצה - אלא גם על המכלול. בעוד שבירושלים קבעו שההסכם צריך לכלול פירוק ונטרול, כמו ההסכם שהביא לפירוק פרויקט הגרעין הלובי בשנת 2003, הצליחו האיראנים לכפות על ארה"ב הסכם של הקפאה ופיקוח - כפי שנעשה עם קוריאה הצפונית ב-2007. התוצאה בקוריאה ידועה.

ראש הממשלה נתניהו צודק לכאורה. לגישתו, אם איראן הסתירה לאורך השנים את הפרויקט ואם הוכח מעל לכל ספק שהיא חותרת לפצצת גרעין, אז צריך להעניש אותה ולנהוג בה בחשדנות יתרה עד כדי חתירה לפירוק הפרויקט. אולם, האינטרס של המעצמות הוא לא האינטרס הישראלי, ואפילו ערב הסעודית, מובילת המדינות הערביות הסוניות המתונות, החלה להשלים עם התהליך.

לפני שנתיים העניין הזה החל לחלחל, והגישה בעולם עברה מפירוק התכנית להקפאה. לשם המחשה, גורמים במערכת הביטחון סיפרו ששר הביטחון לשעבר אהוד ברק היה הרבה יותר חד בנוגע לתקיפה צבאית באיראן בהשוואה לנתניהו כעת. בנוסף, ברגע ששר הביטחון משה יעלון נכנס לתפקיד העריכו בארה"ב כי הסיכוי לתקיפה פוחת. שינוי הגישה בקרב האמריקנים יצר אפקט דומינו ואחרי אובמה הלכו שאר המעצמות. מתקפת החיוכים של המשטר באיראן ריככה אף היא את דעת הקהל העולמית.

בראיון לוואלה חדשות אישר השר לענייני מודיעין יובל שטייניץ שהאפשרות למתקפה צבאית באיראן "היא לא כל כך רלוונטית כרגע", וש"היא לא הייתה כל כך רלוונטית בעבר". לדבריו, "זה לא נכון שהעולם התעורר רק בגלל האופציה הצבאית, אלא בעיקר בגלל מערכת הסברה ציבורית, בגלל נאומים, בגלל דיאלוג ובגלל ראיונות שניהלנו. כך הצלחנו לעורר את העולם לשם".

ישראל נמצאת כרגע בקרב מאסף במטרה למזער נזקים לקראת ההסכם המסתמן. בתשובה לשאלה אילו אמצעי לחץ נוספים יש לישראל פרט לאיום הצבאי השיב שטייניץ: "האמת שלישראל אין יותר מדי מנופי לחץ. זה בכלל פלא שהצלחנו להשפיע על הדיאלוג – גם אם זו השפעה שרחוקה מלהספיק".

בנוגע לאופציה הצבאית הבהיר השר כי ראוי שלישראל תהיה כזאת. "את האופציה הזאת אנחנו לא מכינים רק כשוט דיפלומטי. כשאתה מכין אופציה צבאית, זה למקרה שתצטרך להשתמש בה, ולא בשביל לאותת לעולם. לא בנינו אופציה צבאית כדי להשפיע על העולם. המטרה העיקרית של האופציה הצבאית לא מדינית".

שר הביטחון יעלון אמר בשבוע שעבר כי האיראנים והמערב לא יגיעו להסכם, אך גם לא יכריזו על פיצוץ השיחות. לכן, מה שנותר ברקע זה הצהרת כוונות מעורפלת, שכל צד בשלב זה מפרש אותה בדרך שהוא רואה לנכון כדי לרצות את הציבור בבית. בפועל, הפרסומים של מחלקת המדינה האמריקנית לא מתיישבים באותו האופן שבו הם מתפרשים על ידי האיראנים. העובדה שלא מדובר במסמך כתוב, מאפשר לשני הצדדים לעסוק בפרשנויות ובהצהרות מבלי באמת לגלות מחויבות למילים. "יש פה משהו בסגנון של מריחה", אמר שטייניץ, "זו הצגה לתקשורת של הסכם שלא ברור אם הוא 'מבושל' בכלל. גם לא ברור איך זה מחייב את שני הצדדים אם ההצהרה לא כתובה".

הנקודה החיובית הראשונה היא ההסכמה להשאיר "רק" 5,000 צנטריפוגות פעילות ועוד אלף מוכנות להפעלה במתקן בפורדו, במקום 9,000 שפועלות כיום. עם זאת - ישראל התעקשה כי בפורדו לא יהיה מתקן להעשרת אורניום בטענה שגם אם הצנטריפוגות שם בסטטוס לא פעיל, אם המתקן יוותר על כנו, תהיה זו החלטה דרמטית כשבוחנים את היכולת של איראן לפרוץ במהירות לייצור פצצה.

הנקודה הנוספת היא שאיראן תוכל להחזיק עד 300 ק"ג אורניום מועשר ברמה של 3.5% על אדמתה. מה שמדאיג את ישראל זה חוסר הבהירות בנוגע למה ייעשה עם החומר שנשאר או האם הוא יועבר מחוץ לאיראן. ההתפתחות החיובית הנוספת היא ההחלטה שההגבלה הזו תימשך 15 שנים ולא עשר כמו שהוסכם קודם לכן בין הצדדים.

"זו הצלחה ולנו יש לנו חלק גדול בה", אמר שטייניץ והוסיף: "נאום נתניהו לפני שלוש שנים באו"ם הבליט את סוגיית העשרת האורניום לרמה של 20% עם תמונת הקו האדום (האיראנים החלו אז להעשיר לרמה זו, א"ב). חברנו לצרפתים שהתנגדו. שכנענו אותם להטיל וטו, והם פוצצו את הסכם הביניים. בנאום בקונגרס דיבר נתניהו על עשר השנים שבסופן תהפוך איראן למדינת סף ובפועל זה הורחק ל-15 שנים. בלעדינו זה לא היה קורה".

לא ברור עד כה איזה מנגנון יפקח על הסכם עתידי ואילו כלים ייתנו לסוכנות לאנרגיה אטומית כדי לבדוק את מתקני הגרעין של איראן, את התהליכים והניסויים שבוצעו במתקנים תת-קרקעיים ואת המחויבות האיראנית להימנע מהסתרה והונאה, כפי שנהגה מתחילת הפרויקט.

החור השני הוא האפשרות להמשיך ולפתח צנטריפוגות מתקדמות, שיאפשרו לאיראנים להעשיר אורניום במהירות גדולה פי עשרה מהמהירות היום. מומחים במערכת הביטחון מעריכים כי איראן תוכל לסיים את הפיתוח שלהן בתוך חמש שנים במקרה הטוב, עבורה, או שמונה שנים במקרה הרע. כך, היא תוכל להחליף את אלף הצנטריפוגות הקיימות בפורדו כדי להאיץ תהליכים וכדי לצמצם עוד יותר את הזמן הדרוש להעשרת האורניום לרמה גבוהה.

חור נוסף בהסכם המתהווה הוא חוסר ההתייחסות של ארה"ב לניסויים צבאיים שביצעו עד כה האיראנים במתקנים השונים, בדגש על פרצ'ין. עד היום חמקו האיראנים מלתת תשובות בנושא. התעלמות מסוגיה זו, אומרים גורמים במערכת הביטחון, מאפשרת לאיראן להבין כי היא מקבלת הכשר מאחורי הקלעים להמשיך בתהליך המחקר והפיתוח.

מוקדם לקבוע אם נתניהו נכשל בהפעלת הלחץ על ארה"ב ועל מעצמות נוספות כדי למנוע התקפלות מול איראן. על פניו נראה שהאיראנים והאמריקנים עדיין לא מוכנים לחתום על הסכם כתוב, ולכן הסתפקו בהצהרות שבעל פה. לדבריו של שטייניץ, ממשלת ישראל שמורכבת בימים אלו תתגייס בקרוב למערכה חדשה שתעסוק בהסברה. "אנחנו מדברים", אמר השר לענייני מודיעין והוסיף: "זה כלי רב עוצמה שהוכיח את עצמו. נתניהו נתן הצהרות. גם בארה"ב ובאירופה מתעוררים ספקות לגבי ההסכם הזה. יש דרישה לסתום חלק מהפרצות. זה משפיע על הקונגרס ועל ראשי המשלחות". לטענתו, יש פערים גדולים בין הצדדים, שלא יאפשרו חתימה על הסכם בעוד שלושה חודשים, כפי שהחליטו הצדדים. "רק שניים-שלושה נושאים נסגרו מתוך יותר מעשרה, וחובתנו לדאוג לשיפורים ולתיקונים".

נראה שראש הממשלה ושותפיו המדיניים למאבק בפרויקט הגרעין האיראני משלימים - גם אם באיטיות - עם האפשרות שאיראן הצליחה שוב לסובב את המערב ולשמור על המסלול שמוביל אותה לייצור פצצת גרעין, תוך כדי שהיא מפרה את האיזון במזרח התיכון על ידי מימון והכוונת טרור.

על השאלה אם הדיאלוג עם איראן מונע מישראל לבצע פעולות התקפיות וצבאיות אמר שטייניץ: "מדינת ישראל תמיד ראתה את עצמה ריבונית להגן על עצמה בכוחות עצמה נגד כל איום - ללא קשר למה חושבים אחרים".

לפניות לכתב אמיר בוחבוט: amirbohbot@walla.com

(עדכון ראשון: 20:48)