ביום שאחרי ההבנות: האם עוד אפשר לסכל את ההסכם עם איראן?

(אובמה: "אם נתניהו מחפש את הדרך למנוע מאיראן גרעין - זו הדרך")

שר החוץ האיראני, מוחמד ג'וואד זריף, המריא אמש משווייץ בדרכו חזרה לאיראן, בעוד בארצו גורמי אופוזיציה כבר מתחילים לבקר אותו על הצהרת העקרונות המשותפת עם המעצמות בנושא הגרעין. השיחות שהסתיימו אחרי יותר משבוע ללא הסכם, ואפילו ללא "הסכם מסגרת" של ממש, הולידו לבסוף הבנות כלליות שעוררו את חמתם של הקיצוניים בטהראן. "זה הסכם כניעה", הודיע חבר פרלמנט הנחשב למבקר חריף של זריף ושל נשיא איראן רוחאני. חבר פרלמנט אחר מיהר להכריז על "הסכם רע מאוד" שמאכזב את העם האיראני.

הביקורת הפנימית הזאת בטהראן יכולה להעמיד בסכנה את המשך המשא ומתן בין איראן למעצמות, שאמור להסתיים ב-30 ביוני. אלא שבשעות הלילה קיבל זריף סיוע מכיוון צפוי ומוכר – לשכת ראש הממשלה בירושלים, שהודיעה כי נתניהו אמר לנשיא אובמה שהעקרונות שגובשו בלוזאן "מסכנים את קיומה של מדינת ישראל". על תוכן הקביעה אפשר להתווכח: כבר אתמול הודו כמה מהמבקרים הקשים ביותר של אובמה בנושא האיראני כי הפרטים שפורסמו בהצהרת העקרונות המשותפת מפתיעים לטובה. גארי סאמור, יועץ לשעבר של הנשיא שכיום מייעץ לארגון "מאוחדים נגד איראן גרעינית", ארגון שקיבל בעבר תרומה נכבדת מפטרונו של נתניהו, שלדון אדלסון, שיבח את הצהרת העקרונות ואמר כי היא מקיפה ומשמעותית.

מצד שני, מאמר המערכת של הוושינגטון פוסט הבוקר קבע כי ההסכם המסתמן "רחוק ממה שאובמה התחייב להשיג", וקרא לנשיא לקיים דיאלוג פתוח ואינטנסיבי בנושא עם מתנגדי ההסכם בארה"ב ובמזרח התיכון.

כך או אחרת, הביקורת של נתניהו – מוצדקת או לא – תשמש חבל הצלה עבור זריף ורוחאני כל אימת שיתקפו אותם בימים הקרובים הגורמים הקיצוניים יותר בטהראן. לנוכח דבריו של נתניהו, כל המבקרים הקשוחים של רוחאני וזריף בתוך איראן ייאלצו כעת להסיר את הכובע. נתניהו הרי מתאר את השניים כגיבורים שהצליחו להונות את המערב ולהעמיד בסכנת קיום של ממש מדינה שיש לה את חיל האוויר החזק ביותר במזרח התיכון, ארסנל גרעיני מפותח (על פי פרסומים זרים), צבא חמוש במיטב הטכנולוגיה וצוללות מתקדמות.

עוד על ההבנות בין איראן למעצמות:
אובמה: "אם נתניהו מחפש את הדרך למנוע מאיראן גרעין - זו הדרך"
האיראנים יצאו לחגוג ברחובות: "עכשיו אפשר לנשום"

מאז כניסתו ללשכת ראש הממשלה ב-2009, נתניהו מהמר באופן קבוע על הקונגרס האמריקני כמסלול העיקרי להכשלת דיפלומטיה עם איראן. גם הדברים התקיפים שאמר אמש מכוונים בראש ובראשונה לאוזניהם של המחוקקים בוושינגטון. האפשרות להכשיל את ההסכם דווקא דרך חיזוק הקיצוניים בטהראן – למשל באמצעות חלוקת תשבחות לאובמה ולקרי, הדגשת תרומתה החשאית של ישראל למשא ומתן, ולגלוג על ויתוריהם של האיראנים – כנראה מעולם לא עלו בדעתו. כאשר נתניהו אומר שההסכם "מסכן את קיומה של ישראל", ומדגיש ש"איראן מקבלת הכול ולא נותנת כלום", הוא מחזק את זריף ואת רוחאני, אבל היעד שלו הוא בעיקר להחליש את אובמה וקרי. זו אסטרטגיה לגיטימית, בייחוד לנוכח העובדה שגם אובמה לא ממש שופע מחמאות עבור נתניהו, אבל הבעיה היא שעד כה, בכל צומת משמעותי לאורך הדרך, הקונגרס נכשל בעיכוב המהלך הדיפלומטי של אובמה.

הרפובליקנים בקונגרס ניסו לקדם בחודשים האחרונים שתי יוזמות חקיקה להכשלת ההסכם עם איראן. יוזמה אחת, שקראה להטיל סנקציות חדשות על טהראן, הפכה אמש לבלתי-רלוונטית לחלוטין. אפילו הסנאטור החתום עליה, מארק קירק, הודה בריאיון לאתר "בלומברג" כי עד ל-30 ביוני, תאריך היעד להסכם הסופי עם איראן, אין סיכוי שהחקיקה שלו תזכה לרוב הדרוש. הסנאט האמריקני לא יטיל סנקציות חדשות על איראן רגע אחרי שהאיחוד האירופי וכל המעצמות המובילות בעולם הודיעו שהסכם גרעין נמצא בהישג יד.

בוושינגטון לא הופתעו מדבריו של קירק. בפועל, חקיקת הסנקציות שלו נכנסה להקפאה עמוקה ביום שבו נודע שראש הממשלה מגיע לנאום בקונגרס על אפו וחמתו של אובמה, ומבלי לתאם את הביקור עם הבית הלבן. יוזמת חקיקה כזו זקוקה לתמיכתם של כ-15 סנאטורים דמוקרטים ועצמאיים כדי להתגבר על וטו נשיאותי של אובמה. נאומו של נתניהו, שנתפס כהתרסה נגד הנשיא בסיוע הרפובליקנים, פגם קשות בסיכויים שמחוקקים דמוקרטים ירצו ללכת "ראש בראש" עם אובמה בנושא הסנקציות. ייתכן שאם לא יושג הסכם קבע ב-30 ביוני, החקיקה הזו תחזור לחיים – אבל בהיעדר התפתחות דרמטית כגון כישלון המגעים, אין מה לדבר כרגע על סנקציות חדשות.

יוזמת החקיקה המעניינת יותר, וזו שמטרידה באמת את אובמה ואת קרי, היא היוזמה שמקדם הסנאטור הרפובליקני בוב קורקר, שלפיה כל הסכם גרעין עם איראן יובא לאישורו של הקונגרס. ליוזמה הזאת יש כרגע כעשרה תומכים מקרב המפלגה הדמוקרטית, ולכן יש לה סיכוי ריאלי להגיע ל-67 תומכים, הרוב הדרוש כדי להתגבר על וטו נשיאותי. נאומו של נתניהו בקונגרס גרם לנסיגה זמנית של חלק מהתומכים הדמוקרטים, אבל הביקורת הקשה שהטיח ממשל אובמה בנתניהו לאחר הבחירות בישראל, גרמה למגמה הפוכה: הממסד היהודי בוושינגטון התייצב לימינו של ראש הממשלה באופן מובהק, והתחושה שאובמה "מחפש" את ראש ממשלת ישראל בהחלט עשויה לפעול לטובתו של נתניהו בקרב דמוקרטים מתונים, שרוצים להדגיש את מחויבותם לישראל דווקא על רקע היחסים העכורים בין המנהיגים.

גורמים בכירים בישראל מעריכים כי הדרך החכמה ביותר של אובמה להתמודד עם החקיקה של קורקר תהיה לנהל עליה משא ומתן עם קבוצת התומכים הדמוקרטים. במקום לשכנע אותם להצביע נגד, הוא יכול לשכנע אותם לרכך את החקיקה ולהפוך אותה לנסבלת יותר עבור הממשל. בשורה התחתונה, לאובמה חשוב שהקונגרס לא יקיים הצבעה על ההסכם עם איראן, שכן הרפובליקנים יצביעו פה אחד נגד ההסכם ובכך יפילו אותו. בתסריט כזה יסירו סין ורוסיה את הסנקציות מעל איראן באופן חד-צדדי, ומדינות אירופה יצטרפו זמן קצר לאחר מכן. המרוויחה הגדולה ממצב כזה תהיה איראן: היא תוכל לחזור לזירה הכלכלית הבינלאומית מבלי להיות כבולה להסכם כלשהו, ואילו את הנטל על כישלון המגעים לפירוקה מגרעין יטיל העולם על הקונגרס האמריקני, ואולי גם על ישראל.

אם הדמוקרטים יפעלו לריכוך החקיקה כך שהקונגרס "יעודכן" על ההסכם עם איראן ו"ישמיע את דעתו", אך לא יוכל בפועל לסכל אותו – לאובמה לא תהיה כל בעיה לראות את החקיקה הזאת מתקבלת. השאלה היא אם תסריט כזה יהיה מקובל על הרפובליקנים, וכמובן, מה יגידו נתניהו ושלדון אדלסון, התורם החשוב ביותר למפלגה הרפובליקנית לקראת מערכת הבחירות הקרובה.

אובמה יצטרך לעבוד קשה מול הדמוקרטים בסנאט, אבל במקביל הוא החל במאמץ חשוב לא פחות מבחינתו, המאמץ לפרק את "ציר ההתנגדות" המזרח-תיכוני להסכם עם איראן, הכולל לצד ישראל את מדינות המפרץ, את מצרים ואת טורקיה. ההודעה הדרמטית של הבית הלבן בתחילת השבוע על חידוש הסיוע הצבאי למצרים נועדה לשקם את היחסים הגרועים של הבית הלבן עם הנשיא א-סיסי ועם פטרוניו במדינות המפרץ. במקביל, המנהיג הראשון בעולם שאובמה התקשר אליו אמש כדי לעדכן אותו בנושא הבנות הגרעין, היה מלך סעודיה החדש, סלמאן. אובמה אף הנחה את מערכת המודיעין והביטחון בארצות הברית לסייע למבצע הצבאי שמדינות ערב מנהלות נגד הטרוריסטים החות'ים בתימן, שבהם תומכת אותה איראן שעמה הוא מנסה לקדם הסכם גרעין.

גולת הכותרת של הניסיון לשקם את היחסים עם מדינות ערב היא ההזמנה שאובמה שיגר למנהיגיהן להגיע לוושינגטון כדי לדון יחדיו בדרכים לשיפור מצב הביטחון באזור. זהו מהלך מחוכם, אבל לנוכח האכזבה האדירה בעולם הערבי מאובמה, סיכוייו להצליח בעת הזאת נראים נמוכים. הניסיון לחתור להסכם היסטורי עם איראן, ובמקביל לחדש את הברית עם הערבים, הוא המקבילה הדיפלומטית של "לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה".

לפניות לכתב: amir.tibon@walla.co.il