מסגרת לנוער פורע חוק נפתחה בתחילת החודש במושב חבצלת השרון, אך תושבי המקום אינם מרוצים מהיוזמה, שלטענתם מסכנת את בני משפחותיהם. הספות, המיטות והפופים בסלון של "דארנא - בית רועי" עדיין מדיפים ריח של חדש, אבל ההתנגדות לא איחרה לבוא, ולטענת השכנים, המקום מסוכן לילדיהם מאחר שבהוסטל משוכנים בני נוער עבריינים שביצעו עבירות מין. מנגד, במשרד הרווחה והנהלת המסגרת טוענים כי מדובר בבני נוער שיצאו ממסגרות סגורות לאחר אבחון, כצעד לקראת שילובם בחזרה בקהילה. בתווך, נגלית שוב התופעה שבה אנשים תומכים בשיקום צעירים בקהילה, אם כי הרחק מהקהילה שלהם עצמם.
הסערה החלה כשאחת מדיירות המושב השכירה את ביתה, המתפרס על שטח של 2.5 דונם, לעמותת "דארנא", שביקשה להקים במקום מסגרת לשיקום בני הנוער. מדובר במסגרת שבה שוהים בימים אלו שלושה נערים בני 18-15. בשנה הקרובה תגדל המסגרת ל-14 נערים ועד 2016 תכלול 24 נערים.
"היא ניהלה משא ומתן עם העמותה בהסתר מהשכנים והרשויות, והידיעה על כך הגיעה אלינו רק בסמוך לאכלוס הבית בתחילת החודש", תיאר תושב ותיק במושב. "התושבים נמצאים בחרדה גדולה מעצם נוכחותם של נערים עברייני מין, שכבר עם הגעתם הסתובבו חופשי ביישוב כשהמתחם שלהם לא מגודר, ללא שמירה שתבטיח את שלום ילדי המושב".
עוד בוואלה חדשות:
"שלום, בא לך לעשות כיף?": נעצר חשוד באונס של כמאה ילדות
חייל חשוד בהדלפת עשרות מבצעים של צה"ל לימין הקיצוני
קרן האור: בן ה-9 שגייס מאות מתנות למען ילדים חולים
ועד המושב והמועצה האזורית עמק חפר פנו לבית משפט השלום שבנתניה בבקשה לקבל צו מניעה לפעילות המסגרת. בין היתר טענו לשימוש חורג בקרקע פרטית ולסיכון תושבי המושב. למרות שבית המשפט דחה את בקשתם, התושבים לא מוותרים ובימים אלו מנסחים עתירה נוספת.
"המושב סובל כבר 40 שנה מבית מלון שהוקם כאן והפך להיות מסגרת לילדים נזקקים", סיפר תושב המקום. "ועכשיו מסתובבים לנו כאן נערים ללא חולצות ומגיעים בקלות לבתי המשפחות. אנחנו לא מתנגדים לקיומו של מקום אך יש דרך לעשות זאת, תוך הבטחת ביטחוננו בצורה ראויה. אנחנו מרגישים שזה לא נעשה וילדינו נמצאים בסיכון ממשי כשאין כל פיקוח, ולכן קמה הזעקה".
"ילדים שהם דור רביעי לכרוניקה של כישלון"
אלא שמהזווית של מנהלי המסגרת, הדברים נראים ונשמעים קצת אחרת. "היום המסגרת כוללת בסך הכול שלושה נערים, על זה כל הרעש", אמר תומר בוהדנה, מנהל המקום. "מדובר בבני נוער שמגיעים למקום אחרי תקופת אבחון ארוכה, שבמהלכה נבדקת מסוכנותם ויכולתם לשהות בקהילה זאת במטרה להכין אותם לחזרה לביתם".
"הזמנתי את השכנים הסמוכים ואת תושבי המושב לקבלת שבת אצלנו, לראות שאין לנערים קרניים וזנב", סיפר בוהדנה. "כדי לראות שמדובר בילדים למשפחות קשות יום או משפחות עולים שלא התערו, ממעמד סוציו-אקונומי, נמוך דור שלישי או רביעי לכרוניקה של כישלון. עם זאת, השכנים התקשו להתמודד עם מצב שבו הם צועקים ומקבלים יד מושטת בתגובה".
לדבריו, התושבים הבהירו כבר מהרגע הראשון שהנערים אינם רצויים במושב. "אודי ואני (אודי גלברד, יו"ר העמותה - דו"פ) הגענו לשיחה שזימן המושב, במטרה להסביר מה הולך להיות, אבל הם רק איימו עלינו ולא אפשרו לנו להשיב על אף שאלה ששאלו", הוסיף. "הרגשנו שעשו בנו לינץ' שבסופו אף איימו: 'אנחנו נדאג שלא תהיו כאן, באופן חוקי או לא חוקי'. על המדינה להחליט אם היא רוצה מסגרות בקהילה".
לא מדובר בפעם הראשונה שבה נאלצים משרד הרווחה ומנהלי מסגרות להתמודד עם התנגדות שכנים להקמת מוסדות בקהילה. "אנחנו נתקלים בהתנגדות תושבים בכל הקמה של מסגרת, גם כשמדובר במסגרות לנערות", הבהירה טל יוגב, מנהלת רשות חסות הנוער. "אני מבינה שזה מלחיץ אנשים, אך מדובר בילדים ובני נוער שלא יכולים להיות מנודים. אנחנו חווים את זה בכל מקום ולא רק בחסות הנוער, וגם אם היה מדובר בהוסטל לבעלי פיגור שכלי היו התנגדויות. אך יש לנו את כל מנעד המסגרות והילדים השוהים במקום הם ילדים שנמצאו מתאימים לשהות במסגרת פחות סגורה ולהשתלב בקהילה על פי הגדרת המקום שילמד אותם כיצד להתנהג בקהילה, כצעד לפני חזרתם הביתה".
גם ד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה לשלום הילד, לא מתרגש מהתנהלות התושבים וטען כי אם יתנו הזדמנות עוד יכולים גם להרוויח מהמקום. "המאבקים האלה קיימים כל הזמן, למרות שפעם אחר פעם מתברר שהעסק עובד וזה לא כצעקתה", אמר קדמן. "ברור שאם אנו רוצים לשקם ילדים ובני נוער צריך לעשות את זה לא באזורי תעשייה אלא במקומות שיזכירו דגם של קהילה בה ישתלבו - זו הדרך הראויה והנכונה. חשוב לזכור שלכל אחד מחר יכול להיווצר מצב בו יהיה לו ילד עם פיגור או ילד שהסתבך בסמים אז צריך לשים את הפחדים וההיסטריה בצד, לוודא שיש אמצעי פיקוח והגנה ראויים, אבל אסור לפגוע בשיקום שחייב להיות בקהילה ודווקא בקהילות חזקות".
לפניות לכתבת: danawp@walla.co.il