הפתרון לבעיות התנהגות במסגרות חינוך מיוחד – השעיה

מסגרות החינוך המיוחד אמורות להיות המסגרות היחידות המסוגלות להתמודד עם דפוסי התנהגות בעייתיים של ילדים בעלי צרכים מיוחדים. אלא שמתברר כי גם במסגרות החינוך המיוחד של משרד החינוך ובמועדוניות של משרד הרווחה בוחרים להתמודד עם התנהגות הילדים, הנובעת מהלקויות שמהן הם סובלים, בצורה של השעייתם.

בפועל, הילדים בעלי המוגבלות השכלית-התפתחותית אינם מבינים את פשר הצעד, והמשמעות המעשית שלה היא הענשת ההורים, הנאלצים להפסיד ימי עבודה. במקרים רבים, כשמדובר בילדים הזקוקים להשגחה צמודה שהורה אחד אינו יכול להתמודד איתה לבדו, שני ההורים נאלצים להפסיד יום עבודה כשהילד נשלח הביתה מבית הספר.

דוח של ארגון "קשר", ארגון לשינוי חברתי הפועל לסייע להורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים ולחזק את מעמדם, מעלה על בסיס עדויות הורים כי עשרות ילדים מושעים מהמסגרות הללו בכל שנה, ולרוב יותר מפעם אחת. במשרד החינוך אין היום נתונים על מספר הילדים שהושעו מבתי הספר לחינוך מיוחד, מה שמעלה שאלה בדבר יכולת המעקב של המשרד אחר שיטת הענישה.

עוד ידיעות על חינוך מיוחד:
בשל בעיות תקציב: כ-200 תלמידי חינוך מיוחד עלולים להיפלט
לא בבית ספרנו: שילוב ילדים מיוחדים - רחוק מתמיד
בגלל פוליטיקה? "כיתת חינוך מיוחד בקרוואן ירוד"

רביד דר, אמו של נדב, ילד אוטיסט מורכב (המצריך השגחה צמודה) בן 14, כבר למודת השעיות מבית הספר לחינוך מיוחד "לוטם" ברחובות. נדב הושעה פעמים רבות בשל התנהגות אלימה כלפי הסביבה ואף כלפי עצמו, התנהגות אופיינית לאוטיסטים מורכבים. "אנחנו לא מתכחשים להתנהגות הזו ולוקחים אחריות כי אנחנו מודעים לכך שנדב ילד קשה ובעייתי, אך השעיית ילד מבית ספר לחינוך מיוחד, שחינוך אוכלוסייה זו היא ייעודו, היא אבסורדית", אומרת דר. "בשום מצב לא אמורים להשעות ילד מבית הספר, אך ב'לוטם' זו הייתה המדיניות של המנהלת. היא ציטטה לי חוזר מנכ"ל שלפיו מותר להשעות ילד בגין אלימות, אבל אין חוזר מנכ"ל ייחודי למסגרות חינוך מיוחד, אז מה זה רלוונטי? הענישה הזו לא מובנת לו, על כן אין בה טעם".

אחרי שהושעה שוב ושוב, החליטו דר ובעלה להוציא את נדב מבית ספרו ולהעבירו לבית הספר "דקלים" בירושלים, ושם גילו מציאות שונה לגמרי. "לאחר המעבר הבנתי כמה הצעד הזה לא יעיל, לא הגון ולא מוסרי", אומרת דר. "היום אני יודעת שאם יש בעיה, הם יודעים שלא ההורים הם שצריכים לפתור אותה. הם נלחמו על שעות סיוע והשגחה צמודה, והיום גם כשיש מקרים קשים יותר הם מעולם לא חשבו להשעות את נדב".

גם ש', אם לנ', ילד אוטיסט בן 10, הבינה שהשעיה אינה פתרון. "לפני כמה חודשים חווה נ' תקופה קשה, ואם בדרך כלל הוא מכה על הגוף שלו הוא החל להכות אנשי צוות. זה יותר דומה לטפיחה על הגוף בעוצמה. זה לא נעים אבל בהחלט לא מסוכן", מסבירה ש', שבנה לומד בכיתת חינוך מיוחד בבית ספר רגיל. "באחד הימים הוא תפס את חולצתה של המורה, והמנהלת הודיעה לי שלמחרת הוא לא יכול להגיע לבית הספר כי הוא מושעה".

עוד באותו יום ביקשו מש' להגיע ולקחת את בנה הביתה, אך היא סירבה בטענה שמדובר בפרס בעיניו. "זו הייתה תקופה שבה הוא לא רצה ללכת לבית הספר, אז לבוא ולקחת אותו הביתה זה חיזוק חיובי על התנהגות עבורו ועונש רק בשבילי", היא מסבירה. לבסוף נשאר נ' בבית, ובעקבות האירוע כונסה ועדת השמה, ועדה בין-תחומית הקובעת שיבוץ ילדים בעלי צרכים מיוחדים. זו קבעה כי המקום המתאים ביותר עבורו הוא הכיתה שבה הוא לומד, ושממנה הושעה. "לא ויתרתי ולקחנו באופן פרטי אשת מקצוע שעבדה עם צוות הכיתה. היום, אחרי שמצאנו את התכנית הנכונה עבורו, אין אירועי אלימות. הבנו שהוא היה מתוסכל, ורק היה צריך למצוא את הדרך להנגיש עבורו את התפקיד שלו בבית ספר. זה רק עניין של גישה, כי הבן שלי לא היווה סכנה. וכך סברה גם ועדה מקצועית. השעיה היא הפתרון הקל אך זה ממש לא פתרון".

לא מדובר בבעיה בלעדית של מסגרות החינוך. גם במועדוניות משרד הרווחה, המספקות מסגרת משלימה, פועלים באופן דומה. בישראל קיימות 117 מועדוניות לילדים בעלי מוגבלויות, המטפלות בכ-1,473 ילדים. מדוח ארגון "קשר" עולה כי רק עשר מועדוניות קיבלו בשלוש השנים האחרונות הדרכת "התערבות מכילה", הנותנת כלים לצוות להתמודדות עם התנהגות מאתגרת.

"ההשעיה מהווה פגיעה רגשית, כלכלית וחברתית במשפחות", אומרת מנכ"לית "קשר", תמי קרישפין. "הציפייה של המשפחות היא לקבל שירותי חינוך ורווחה בזכות ולא בחסד, ובאופן מקצועי ומותאם לצרכים של ילדיהם. תופעת ההשעיה היא בדיוק הפוכה לציפייה הלגיטימית הזו, ועל כן יש להסיר אותה מסדר היום תוך פיתוח דרכי מענה הולמות בתוך המסגרות".

פעמים רבות ניסו גופים חברתיים הפועלים למען ילדים בעלי צרכים מיוחדים לפעול לשינוי נוהלי משרד החינוך בנושא. בעקבות מקרה שבו סולק ילד אוטיסט מבית הספר משום שבכה בעת הצפירה ביום השואה, כפי שפורסם בוואלה חדשות, קיימה ועדת החינוך בכנסת, לבקשת הקואליציה לילדים עם צרכים מיוחדים, דיון חירום בנושא. בדיון נקבע כי יש ליזום חוזר מנכ"ל נפרד בנושא אלימות ילדים אלה, שלעיתים אינה רצונית ונובעת מהלקות שלהם. "לא יכול להיות שבישראל יש כזה שיעור גבוה של ילדים המוגדרים מופרעי התנהגות, ולא יגדירו כללי התנהלות מולם", אומרת יו"ר הקואליציה לילדים עם צרכים מיוחדים, רויטל לן כהן. "עד שלא יכתבו חוזר מנכל מיוחד לאלימות לילדים עם צרכים מיוחדים או ירעננו את הקיים לא ישתנה כאן כלום".

מנגד ישנם אנשי ההוראה, שלעיתים קרובות עומדים חסרי אונים אל מול התפרצויות האלימות של הילדים. "לדעתי לא צריך חוזר מנכ"ל אחר, כל ילד כזה נבחן לגופו. מותר להשעות ילד מספר מסוים של ימים, ואנחנו המורים צריכים רשת ביטחון עבור מקרים כאלו", טוענת צ', מורה בבית ספר יסודי לחינוך מיוחד ברמת גן. על פי צ', המורים מבחינים בין מקרים של אלימות תוך כדי התקף זעם לבין אלימות מכוונת, ומשתמשים בפתרון ההשעיה רק בסוג השני. כמו כן, לדבריה, בעבר ילד שהיה נוהג באלימות כלפי מורה היה מיד מושעה, אולם המנהלת החדשה בבית הספר שבו היא מלמדת לא מאפשרת לעשות זאת. "אני מאוד מתוסכלת מזה כי נהפכתי להיות שק האגרוף של חלק מהילדים שלי, ואין לי כלים להתמודד עם זה".

גם אורנה בירון, מנהלת המחלקה לחינוך מיוחד בהרצליה, מסבירה כי השעיה היא תמיד המוצא האחרון. "יש חוזר מנכ"ל המתייחס לאלימות, והוא אינו נפרד מהחינוך המיוחד, אבל ההתייחסות במוסדות לחינוך מיוחד הרבה יותר רגישה. היד פחות קלה על ההדק", היא טוענת. "הצוותים הרבה יותר סובלניים כשיש ילד בחינוך המיוחד אבל יש קווים אדומים לכל דבר".

ממשרד החינוך נמסר: "בנושא השעיית תלמידים המשרד פועל על פי חוזר מנכ"ל תש"ע 1 (א') – "קידום אקלים בטוח והתמודדות עם אירועי אלימות במוסדות החינוך". חוזר זה חל על כל תלמידי מערכת החינוך לרבות החינוך המיוחד. הרחקת תלמיד נעשית במקרים מאוד נדירים של התנהגות אלימה המסכנת את התלמיד או את הסובבים אותו. חשוב להדגיש כי הרחקה נעשית ביידוע ובאישור המפקח על החינוך המיוחד במחוז".

ממשרד הרווחה נמסר: "הצוותים במועדוניות בשירות לטיפול באדם עם אוטיזם של משרד הרווחה עוברים הכשרות שונות גם על ידי המפעילים של המועדוניות וגם על ידי משרד הרווחה. נוסף על כך, משרד הרווחה מארגן השתלמות לצוותים במסגרת בית הספר המרכזי להכשרת עובדים סוציאליים של משרד הרווחה".

לפניות לכתבות:
דנה ויילר-פולק - danawp@walla.co.il
רויטל בלומנפלד - revital.blumenfeld@walla.com