פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מי בישראל מנסה להצית אינתיפאדה?

      על אף שיתוף הפעולה של ממשלת ישראל עם הרשות הפלסטינית והניסיונות למנוע התלקחות עד כה, צעדים כמו שיבוש אספקת החשמל לגדה והקפאת המסים לרשות, העלולים להביא להתפרצות אלימה, מעוררים תמיהה בקהילה הבינלאומית, וגם בישראל

      מי בישראל מנסה להצית אינתיפאדה?
      צילום: רויטרס, עריכה: גדי וינסטוק

      (שר החוץ קרי תוקף את הקפאת כספי המסים לרשות הפלסטינית, בשבת)

      האם יכול להיות שממשלת ישראל מנסה, שלושה שבועות בלבד לפני הבחירות לכנסת, להתסיס את האווירה בשטחים? את השאלה הזו, שנשמעת ברגע הראשון כמו תיאוריית קונספירציה מוזרה, שואלים את עצמם לאחרונה יותר ויותר גורמים בקהילה הבינלאומית, ברשות הפלסטינית ואפילו בתוך מערכות השלטון בישראל. הסיבה להעלאת החשד הזה היא סדרת החלטות שקיבלו בשבועות האחרונים גורמים רשמיים בישראל, המגדילה את הסבירות להתפרצות אלימה בגדה המערבית.

      ההחלטה של חברת החשמל אתמול (שני) לנתק למשך כשעה את הערים הפלסטיניות ג'נין ושכם מזרם החשמל בשל חובותיה הכבדים של הרשות הפלסטינית, שאינה מסתמנת כצעד חד-פעמי, היא רק החוליה האחרונה בשרשרת. לכך קדמו החלטת הממשלה להקפיא את העברת כספי המסים שישראל גובה מהפלסטינים לידי הרשות הפלסטינית, והחלטתו של שר האנרגיה והמים, סילבן שלום, לאסור את חיבור העיר הפלסטינית החדשה רוואבי לרשת המים. הפעולות הללו, ששלושתן נעשו למרות אזהרות נחרצות בנושא מצד גורמי מקצוע במערכת הביטחון, יוצרות אצל משקיפים חיצוניים את הרושם ש"מישהו בישראל כמעט מתחנן שתפרוץ אינתיפאדה".

      לקריאה נוספת:
      פרשנות | 180 אלף חביות נפץ מעבר לפינה
      כך ישראל תוקעת את העיר שתמנע את האינתיפאדה הבאה
      כספי המסים שוב לא הגיעו לרשות: חשש מהסלמה בגדה באפריל

      ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון משה יעלון בביקור פצועי התקרית בהר דב בבית החולים רמב"ם (ערן גילווארג)
      הבינו את החשיבות של העיר הפלסטינית החדשה. נתניהו ויעלון (צילום: ערן גילווארג)

      שני גורמים מרכזיים מנעו התפרצות עממית אלימה ברחבי הגדה בשנים האחרונות. הראשון הוא הרשות הפלסטינית, שהוכיחה לא פעם בתקופה הזו שיש ביכולתה לשלוט על המתרחש בגדה. גם בימי המבצעים "עמוד ענן" ו"צוק איתן", המשיכה הגדה להיות אחד המקומות השקטים ביותר במזרח התיכון, אם לא השקט ביותר. הרשות ביצעה גלי מעצרים המוניים בקרב פעילי חמאס וג'יהאד, סיכלה פיגועים קשים ושמרה כל העת על התיאום הביטחוני על אף המתיחות בין הדרג המדיני הישראלי לזה הפלסטיני.

      החלטת ישראל להשעות את העברת כספי המסים, וכתוצאה מכך לאפשר תשלום חלקי בלבד של משכורות פקידי הרשות, ובראשם חברי המנגנונים, פוגעת פגיעה קשה ביכולת של הרשות לתפקד, ובוודאי ביעילותם ובמורל של כוחות הביטחון הפלסטיניים. הרשות, שהבהירה בכל הזדמנות כי היא מתנגדת לאינתיפאדה, עלולה להפוך לבלתי-רלוונטית אם הקפאת העברת כספי המסים תימשך. במקרה הגרוע פחות, היא תקרא לאנשי פתח לצאת לרחובות. בתסריט החמור יותר היא פשוט תקרוס, כפי שהזהיר רק בשבוע שעבר שר החוץ האמריקני ג'ון קרי. את הוואקום יוכלו למלא גורמים אלימים, החל מחמאס ועד לתנועות ג'יהאד קיצוניות יותר.

      הגורם השני לכך שאיומי האינתיפאדה השלישית לא התממשו עד כה הוא רמת החיים בגדה. לפחות מאז 2007, אז השתלט חמאס על עזה, זו השתפרה באופן משמעותי. הכלכלה הייתה המורפיום של ישראל, תרופת פלא שגרמה להמונים להישאר בבתיהם גם בימים סוערים, ולא לצאת לאינתיפאדה שלישית. עם זאת, דווקא בימים האחרונים אנחנו עדים לפעולות ישראליות הפוגעות בתנאי החיים הבסיסיים ביותר של הפלסטינים, כמו עצירת אספקת החשמל. האם כך יצליחו מדינת ישראל וחברת החשמל להאיץ ברשות הפלסטינית לשלם את חובותיה? הרי לרשות אין כרגע יכולת לשלם אפילו משכורות. גורמי מקצוע תופסים את הראש אל מול ההחלטה הזו, ויותר מכך אל מול העיתוי המוזר שלה.

      שר החוץ האמריקני ג'ון קרי בוועידה לשיקום עזה בקהיר, אוקטובר 2014 (רויטרס)
      הזהיר כי הקפאת כספי המסים תגרום לקריסת הרשות. קרי (צילום: רויטרס)

      לזכותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו יש לומר כי בשש שנותיו האחרונות בתפקיד, הוא ידע למנוע משבר של ממש בגדה המערבית באמצעות התנהלות טקטית שקולה ונכונות להקשיב לגורמי הביטחון המכירים את השטח. הוא תמך בחיזוק העבודה המשותפת של צה"ל עם כוחות הביטחון הפלסטיניים, שהוכיחה את עצמה כיעילה עבור שני הצדדים. כאשר ירושלים החלה לבעור לפני כמה חודשים, הוא מיהר להרחיק את עצמו מחברי הכנסת הפירומנים שעלו להר הבית, ותיאם עמדות עם מלך ירדן כדי להרגיע את המהומה. כאשר שר בכיר בממשלתו ערך פגישות עם יריבו המושבע של אבו מאזן, מוחמד דחלאן, הוא שיגר מסרי הרגעה למוקטעה דרך ראש השב"כ.

      הדוגמה הטובה ביותר להתנהלות הזהירה של הממשלה בראשותו הייתה בנייתה של העיר הפלסטינית החדשה רוואבי, שהתקדמה בשנים האחרונות למרות המחלוקת המדינית הקשה בין ראש הממשלה בירושלים למנהיג הרשות ברמאללה. רוואבי, שאמורה להיות "מודיעין הפלסטינית", היא התגלמות השלום הכלכלי שנתניהו ניסה לקדם כתחליף לנסיגות מהשטחים. אפילו שר הביטחון משה יעלון, שקשה לכנותו יונה פוליטית, הבין את החשיבות של עיר היאפים הפלסטינית כפרויקט כלכלי-חברתי ואת היכולת שלה לתרום להרגעת הרוחות. לכן, ההתעקשות הנוכחית של ממשלת ישראל לא לאפשר לחבר את רוואבי לרשת המים, שעליה דווח בוואלה חדשות בסוף השבוע האחרון, נראית כמו סטייה של ממש מהקו הזהיר לטובת קו של התגרות והתססת האווירה.

      גורם מדיני ישראלי אמר בתגובה, כי החלטת חברת החשמל נעשתה באופן עצמאי על ידי החברה, ללא כל קשר לדרג המדיני. כמו כן, לדבריו, חברת החשמל איימה כמה פעמים בשבועות האחרונים לבצע צעד כזה, והוא יצא לפועל למרות התנגדות נחרצת של מתאם פעולות הממשלה בשטחים, אלוף יואב מרדכי.

      דיפלומט מערבי בכיר ששוחח לאחרונה עם בכירי הממשלה בישראל על ההחלטות הללו, אמר כי איש אינו מצפה מישראל ומהרשות הפלסטינית לקדם מהלכים דרמטיים כלשהם לפני הבחירות, אבל אינו מבין מדוע ישראל מתעקשת על צעדים שליליים. "רוואבי היא הדוגמה האבסורדית ביותר, כי זה אינטרס מובהק של ישראל לאפשר רמת חיים גבוהה יותר לפלסטינים, אבל גם נושא המסים מעורר אצלנו הרבה שאלות", אמר הדיפלומט. "אם רוצים למנוע פיצוץ, אפשר לפתור את זה. אבל אם מתעקשים לא לפתור את זה, יכול להיות שרוצים משהו אחר".

      (עדכון ראשון: 19:34)