בעוד שמונה ימים בלבד תידרש הרשות הפלסטינית לשלם משכורות ל-180 אלף הפקידים שהיא מעסיקה, ועדיין לא ברור מהיכן יגיע הכסף. בישראל, ולמעשה אצל ראש הממשלה בנימין נתניהו, התקבעה ההחלטה שלא לחדש את העברת כספי המיסים לרשות, וזאת בניגוד לעמדתם של הגורמים המקצועיים במערכת הביטחון.
בחודשיים האחרונים מצאה הרשות הפלסטינית פתרון שאיפשר לה להתגבר, חלקית, על העיצומים שהטילה ישראל, באמצעות ערבויות והלוואות מהבנקים. כך, הצליחה הרשות לשלם כ-60% מהמשכורות. אלא שהפתרון הזה איבד מהרלוונטיות שלו. לדברי בכירים ברשות הפלסטינית, הבנקים כבר אינם יכולים להלוות כספים לרשות, ואת המשכורת הבאה של חודש מרץ - פקידי הרשות אינם צפויים לקבל אפילו באופן חלקי.
בסופו של דבר, ייתכן שיימצא פתרון, ולו זמני וחלקי, לסוגיה. ייתכן שהפקידים יקבלו נתח קטן יותר ממשכורתם. אלא שככל שחולפים החודשים, ומשכורתם של הפקידים הולכת וקטנה, כך גם מידרדר המצב הכלכלי בגדה, וכך הולכת וגוברת האפשרות להסלמה. ההבנה הזו היא שעומדת למעשה מאחורי ההתראות שהשמיע שר החוץ האמריקני ג'ון קרי, שאמר בעקבות שיחתו עם עמיתו הבריטי פיליפ האמונד, כי הוא חושש מהתמוטטות של הרשות הפלסטינית ומהפסקת התיאום הביטחוני.
האבסורד, הוא שראשי הדרג המדיני אינם טורחים להטריד את עצמם בסוגיה הזו. כלומר, בעוד שצה"ל "עומד על הרגליים", ובפיקוד המרכז, בשב"כ וביחידות המיוחדות נערכים להסלמה אפשרית בגדה בחודשים מרץ-אפריל, בין היתר על רקע הקפאת העברת כספי המיסים הרי שהסוגיה הזו כמעט ואינה זוכה להתייחסות מצד ראש הממשלה או שר הביטחון. יתרה מכך, גם כלי התקשורת אינם ממהרים לדון בסכנה של עימות עם הפלסטינים בחודשים הקרובים.
נתניהו, שר הביטחון משה יעלון וחברי הקבינט האחרים, רחוקים מלשנות את עמדתם לגבי סוגיה זו. בעיניהם, הקפאת כספי המיסים הייתה צעד הולם להחלטת הרשות הפלסטינית לפנות לבית הדין הפלילי הבינלאומי. ההשלכה על השטח ברורה להם: התערערות התיאום הביטחוני בין הצדדים (ואולי אפילו השעייתו), תסיסה שתלך ותגבר בקרב תושבי הגדה, גם נגד הרשות ובעיקר בקרב השכבות החלשות בחברה הפלסטינית; ודחיקתו לפינה של יו"ר הרשות אבו מאזן).
לקריאה נוספת
קרי מזהיר: הרשות עלולה לקרוס בשל הקפאת כספי המסים
אין כסף, יש דאגות: בלי המשכורות תבוא ההסלמה הקטלנית
כך ישראל תוקעת את העיר שתמנע את האינתיפאדה הבאה
כלומר, ההיגיון אומר שהאינטרס הישראלי הוא דווקא להעביר את הכספים לרשות, כדי שהתיאום הביטחוני עם ישראל יישמר, כפי שקורה היום. הרי הרשות עוצרת מאות אנשי חמאס בשנה, מסייעת בסיכול פיגועים, כולל נגד מתנחלים וצה"ל, והצליחה אפילו לשמור על השקט בגדה במהלך המלחמה בעזה. אבל עם כל הכבוד לאינטרס הביטחוני הישראלי, יש כעת בחירות. וההחלטה להקפיא את כספי המיסים לא תשונה בעתיד הקרוב, בוודאי שלא לפני 17 במרץ. נתניהו אינו מתאבד פוליטי ולא צפוי לעשות צעד שיחזק את "הבית היהודי". ומה באשר לצורך בהרגעת הרוחות? זה כנראה יכול להמתין. שמאות אלפי הפלסטינים שממתינים למשכורת הזו, יחכו.
גם ברשות הפלסטינית לא מצפים שלמחרת הבחירות, יחדש נתניהו את העברת המיסים. ההערכה הרווחת ברמאללה היא שגם בשבועות שלאחר מכן, כלומר במהלך ימי הרכבת הקואליציה, כספי המיסים יישארו בישראל. ברשות גם הבינו את הצורך בהנמכת הפרופיל לקראת הבחירות, מתוך חשש שעימות ולו דיפלומטי עם ישראל - ישרת את נתניהו. מכאן נובע ההסבר לשקט התקשורתי הפלסטיני באשר לפנייה לבית הדין הפלילי הבינלאומי או למועצת הביטחון.
ברשות מבינים שבימים שבהם אין משכורת בבנק, לשטח יש חוקים משלו. כבר כעת חווה המשק הפלסטיני האטה מסוימת לנוכח הצמצום במשכורות, 400-500 מיליון שקלים מדי חודש. בתחילת מרץ הבא עלינו, זה כבר יהפוך למשבר של ממש. משכורות פקידי הרשות הינן המנוע המשמעותי ביותר לכלכלת הגדה, והמשך האי-תשלום משמעו השבתת המנוע הזה. אם תתחיל מחאה עממית, אפילו על רקע כלכלי נגד הרשות, יהיה קשה מאוד להעריך לאן הזעם יתנקז.
הפלסטינים על החלטת ישראל להקפיא הכספים: "פשע מלחמה"