בית המשפט העליון דחה הבוקר (חמישי) את ערעורם של אסף יקותיאלי וברוך פרץ, שוטרים שהורשעו במאי 2012 בגרימת מותו ברשלנות של עומר אבו-ג'רביאן, שוהה בלתי חוקי מעזה, לאחר שהפקירו אותו. "הסיטואציה דוקרת את הלב ולא נותנת מנוח לקורא. התקשיתי להבחין בנימה של בושה או של צער", כתב בפסק הדין השופט יצחק עמית שישב בהרכב.
תחילת הפרשה ב-2008, כשאבו-ג'רביאן גנב מכונית והתהפך בכביש 6. כתוצאה מכך, הוא סבל משברים בעצם הבריח ובאגן, ואושפז למשך שבועיים בבית החולים שיבא בתל השומר כשבנוסף הוא סובל מדלקת ריאות. לאחר ששוחרר מבית החולים והועבר לידי המשטרה, הוא הוחזר בניגוד לנהלים חזרה לשטחים. יקותיאלי הסיע את אבו-ג'ריבאן לכביש 443, וסמוך למחנה עופר השאירו בכביש לבדו, כשהוא לבוש עדיין בחלוק של בית החולים, ללא נעליים וללא מזון או מים, זאת כשהקטטר עדיין משתלשל מגופו. פרץ היה הקצין התורן שאישר את המהלך.
גופתו נמצאה יומיים לאחר מכן בשולי הכביש המוביל מצומת עטרות לגבעת זאב, לאחר שככל הנראה מת מהתייבשות. בית משפט השלום בירושלים גזר 30 חודשי מאסר לכל אחד מהם, ולפני שנה קיצר בית משפט השלום בעיר את עונשם ל-21 חודשים. סנגוריהם של השניים לא הסתפקו בקיצור העונש ופנו לעליון בדרישה לזכות אותם.
לקריאה נוספת:
קוצר עונשם של שוטרים שהפקירו פלסטיני למוות
שנתיים וחצי מאסר לשוטרים שהפקירו למוות פלסטיני
אבי הפלסטיני שהופקר למוות תובע מיליונים מהמדינה
"קו ההגנה של פרץ בבית משפט השלום היה עלבון לשכל הישר. לשיטתו לא הוכח כלל כי הגופה שנמצאה היא של המנוח, והלה עודנו חי ובועט אי שם בעזה, וגם אם מדובר במנוח הרי שלא הוכחה סיבת המוות", כתב השופט עמית. "אכן, הגיונם של דברים שאנשים עם קטטר ועוטים פיג'מה של בית החולים 'שיבא' מתרוצצים על הגבעות סמוך לכביש 443, כך שהגופה יכולה להיות של כל אדם אחר, והגיונם של דברים שהמנוח נפטר סתם כך ממחלה פתאומית שתקפה אותו".
"נדרש שימוש בשכל הישר"
"כל אחד מהמבקשים הטיל את האשמה על רעהו, (פרץ אף טען כי הופעלה אלימות נגד המנוח בניידת, ג"ג) ושניהם בעטו את האשמה כלפי מעלה בטענה שהם רק הש.ג", הוסיף השופט. "בית המשפט אינו בוחן כליות ולב, אך ככל שניסיתי להבין איך קרה מה שקרה, דומני כי המקרה שלפנינו משקף את הבנתם הקלוקלת של המבקשים לגבי מה שנדרש מהם, סוג של 'דבקות במשימה' שעליה רבץ דגל שחור וכבד בדמות אדם פצוע וחסר אונים. השניים העדיפו להניח כי המערער מתחזה למבולבל, פרץ ביקש ככל הנראה להוכיח למפקדו בכר כי הוא מסתדר עם המטלה שהוטלה לפתחו, ויקותיאלי, שהיה זה הערב הראשון שלו בתחנת רחובות, ביקש להרשים את פרץ תוך שהוא מתרברב כי הוא מסתדר ומכיר את האזור".
השופט הוסיף כי "כל אלה אינם יכולים לגבור על העובדה הפשוטה שהשניים הביאו לכך שהמנוח הושאר בגפו באישון לילה בחושך, פיג'מה דקה לעורו וקטטר לגופו. המבקשים הלינו על היעדרו של נוהל, אך נוהל אינו תרופה לכל מכאוב. יש מצבים בהם אדם נדרש לעשות שימוש ב'מערכת הפעלה' הכוללת שכל ישר בצירוף קמצוץ של אנושיות ומוסר אוניברסלי".
לפניות לכתבת: gali.gnt@walla.com