חטיפתם והוצאתם להורג של בני הערובה היפנים והטייס השבוי הירדני היו חוליה נוספת בשרשרת פעולות בעלות אופי דומה שביצעה המדינה האיסלאמית (דאעש) בשנה החולפת. תעשיית החטיפות של בני ערובה בסוריה התמקדה באזרחים מערביים ובהם עיתונאים ומתנדבים שהגיעו לאזורי הקרבות למטרות הומניטריות ונקלעו לשטחים שבשליטת דאעש. המדינה האיסלאמית, מצדה, ניצלה את ההזדמנות למטרות רווח כספי ותעמולתי.
חטיפותיהם של האזרחים המערביים, האמריקאים והבריטים, הסתיימו לרוב בהוצאתם להורג אחרי שהוכרחו לפנות לממשלותיהם ולהפציר בהן לשנות את מדיניותן ולהימנע מלתקוף את אנשי המדינה האיסלאמית, והטילו עליהן את האחריות הישירה למותם הצפוי. זמן קצר לאחר מכן הוצאו בני הערובה להורג בעריפת ראש מתועדת. המופעים האלו נועדו בעיקר לצרכי תעמולה ולוחמה פסיכולוגית כדי להטיל אימה ומורא על ציבור הצופים וכדי לבסס את הנרטיב של אכזריות חסרת סייגים ובלתי ניתנת לעצירה שביקשה המדינה האיסלאמית להקרין כלפי יריביה במערב.
מסע הכיבושים של דאעש | סיקור מיוחד בוואלה! חדשות
חטיפות אחרות שביצעו אנשי המדינה האיסלאמית של אזרחים מערביים, מצרפת ומספרד, נועדו לסחיטת כספי כופר והסתיימו בשחרור בני הערובה בחיים, בתיווך של גורמים פרטיים בלתי רשמיים. חלק מהמתווכים פעל בשירות משפחות בני הערובה ללא עירוב רשמי של ממשלותיהם.
פרסום הדרך המזוויעה בה הוצא להורג הטייס הירדני, מועז קסאסבה, שהצטרף לחטיפתם ורציחתם של שני בני הערובה היפנים, קנג'י גוטו והרונה יוקאווה, חתם פרק נוסף במסכת מופעי הסנאף הרצחניים שמפיק ומפיץ דאעש באמצעות המדיה החברתית.
דרישתם הראשונית לקבל 200 מיליון דולרים עבור החטופים היפנים, ודרישתם המאוחרת לשחרור מחבלת הכלואה אצל הירדנים, היוו ניסיון נוסף לסחוט כסף ולשחרר טרוריסטים מהכלא. תביעות אלו השתלבו במטרתם לשסות את המדינות הנסחטות זו בזו ולגרום לעימות ביניהן. אולם המטרות הללו לא רק שלא הושגו הפעם, אלא גרמו לתוצאה הפוכה. ירדן מפגינה נחישות להשיב מלחמה שערה ולהגביר את מעורבותה בלחימה במדינה האיסלאמית, ויפן ביטאה את דבקותה בהמשך מדיניות הסיוע למדינות ולאזרחים שנפגעו מפעולותיה הברוטליות.
בהתנהלותה הנוכחית, חשפה המדינה האיסלאמית שני עקרונות יסוד מרכזיים המנחים את אסטרטגיית הפעולה שלה: ניסיון לבסס דימוי עוצמה של מעצמה בהתהוות, ולחשוף את חולשתן של המעצמות המערביות ובעלות בריתן מקרב המדינות הערביות - ואת חוסר האונים מולה. ומקביל, היתה זו קריאת תגר בוטה של המדינה האיסלאמית על ערכיה של החברה המודרנית המערבית, שאומצו כקוד מנחה בטיפול בשבויים ובבני ערובה שמעניק להם הגנה וחסות מפני הוצאה שרירותית להורג, ללא משפט הוגן.
התקפותיה של הקואליציה הבינלאומית על מעוזי המדינה האיסלאמית וסיועה לגורמי כוח מקומיים בעיראק ובסוריה הביאה בחודשים האחרונים לבלימת תנופת הישגיה ואנשיה סופגים אבדות יומיומיות. הפרת החוקים והכללים המקובלים בשטחים אותם כבשה ואכזריותה הבוטה המוחצנת, מגייסים נגדם את דעת הקהל במדינות אשר אזרחיהם נפגעים על ידה ומחזקים את נכונותם של מנהיגים להירתם לפעילות הכוללת הנדרשת להבסתה.
ההישג המידי לו זכתה כביכול המדינה האיסלאמית כתוצאה ממעשי הזוועה הנוכחיים שביצעה, בהשגת פרסום ובהטלת אימה על אזרחים ואולי גם על לוחמים, החוששים מגורל דומה לזה של הירדני והיפנים, עלולים לפעול נגדה כבומרנג בשל הזעם, הרצון לנקמה והבנת הצורך בחיסול האיום הנשקף ממנה מקרבים את קצה.
יורם שוייצר, הוא ראש התוכנית לחקר טרור ומלחמה בעצימות נמוכה במכון למחקרי ביטחון לאומי, יעל בספורד היא מתמחה במכון.
המכון למחקרי ביטחון לאומי יקיים ב-16-17 בפברואר בתל-אביב את הכנס הבינלאומי השנתי בהשתתפות בכירים מהצמרת המדינית-ביטחונית בישראל ואורחים משפיעים מהזירה הבינלאומית. הכנס יעסוק בסוגיות הביטחון הלאומי, לאור ההתפתחויות האזוריות, ויבחן את האתגרים וההזדמנויות לישראל בסביבה גועשת.
לפרסום מאמרים בוואלה! דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד