ההורים של ילדי הגנים בתל אביב ובאילת פתחו היום (שישי) מחדש במחאות שהחלו בקיץ האחרון נגד צפיפות וטיפול לקוי בילדיהם בגני הטרום-טרום-חובה. במקום ללכת לגן, ההורים והילדים בתל אביב הגיעו למוקדי המחאה שנפתחו ביפו, כיכר רבין ורמת אביב, והרימו קול זעקה על כך ש-35 ילדים נמצאים תחת עיניהן של גננת אחת וסייעת אחת בלבד. "גן זה לא מחסן ילדים", נכתב על שלט ענק שההורים והילדים צבעו יחד והניפו אל מול עיריית תל אביב. אמנם העירייה לא דיווחה כמה ילדים לא הגיעו לגנים הבוקר, אך מארגני המחאה הצביעו על היענות מרשימה גם במגזר הערבי וגם במגזר הדתי-לאומי. כמו כן, ארגון ההורים הארצי וועד ההורים היישוביים תומכים בהורים ומלווים אותם במחאה.
המאבק, שניצניו החלו עוד במחאה החברתית ב-2011, תפס תאוצה בתל אביב בקיץ האחרון אז נמצא פתרון ביניים שסיפק לגנים בתל אביב סייעת נוספת לשלושת החודשים הראשונים של השנה. שלושת החודשים חלפו וכעת המחאה מתעוררת מחדש. בחודש שעבר, השתתפו הורי הילדים בישיבת מועצה בתל אביב שבה דרשו להאריך את זמן הסיוע בגנים עד לסוף השנה ופתחו את דף הפייסבוק, "גן זה לא מחסן ילדים", אך לפי שעה אין תוצאות.
עוד ידיעות בנושא חינוך:
בשל בעיות תקציב: כ-200 תלמידי חינוך מיוחד עלולים להיפלט
שוב: בוטלה בחינת בגרות שהודלפה ברשתות החברתיות
מכללת אורט הרמלין תיסגר בסוף הסמסטר: "מחטף מכוער"
"מאז תחילת המחאה, הבעיה לא נעלמה אלא בדיוק להיפך", הסבירה אחת ממארגנות השביתה, עינת קינן. "היום אנחנו מבקשים בפעם המאה מראש העיר שיתפנה מעיסוקיו ויבוא לדבר איתנו כדי לפתור את הבעיה. אין עכשיו ממשלה, אנחנו לפני בחירות וצריך מבוגר אחראי". לדברי קינן, אם חד הורית לילדה בת שלוש, הבעיה טמונה בסדרי העדיפויות של העירייה. "לעיריית תל אביב יש כסף, זה עניין של סדרי עדיפויות. שחולדאי יוריד מרתון אחד, אירוע תרבות אחד ותיפתר הבעיה. הוא נבחר ציבור וגם הילדים שלנו הם תושבים שלו. צוות הגננות מדהים, אבל הן לא יכולות לחבק 15 ילדים בבת אחת". היא הוסיפה כי "לא ייתכן שבשמונה עיריות בסביבתנו הבינו את המצוקה ומימנו סייעת נוספת, ואצלנו לא".
באילת ההורים הצטרפו למאבק במהלך השבוע וגם הם השביתו היום את הגנים ואף יצאו להפגנה במרכז העיר, בטענה שגננות הופכות לשמרטפיות בגלל כמות הילדים תחתן. "סייעת נוספת לא רק תעזור לשמור עליהם. אני רוצה שהילדה שלי תלמד ערכים, חגים וצבעים", הסבירה ליאן דנה, אם לשני ילדי גנים באילת וממובילי המאבק באזור. "היא כבר בת שלוש והצוות המטפל, שהן גננות מעולות, עושות עבודה מכל הלב ומשקיעות בילדים אבל קורסות תחת הנטל. הן הופכות לבייביסיטר, וזה הכול". לטענת דנה, מעבר לקשיי הצפיפות קיימים ליקויים במתקני הגן ומצבם הכללי מוזנח. "לא נגעו בגנים כאן כבר 20 שנה", אמרה. "המתקנים לא בטיחותיים, לא מוגנים, הכול ישן ומתקלף. אבל לגנים אין קול. אנחנו הרמנו עכשיו את הכפפה עם השביתה, אבל זו רק ההתחלה". היא הוסיפה: "עברתי מהרצליה לפני עשר שנים, ואני מסתכלת מה קורה שם ומקנאה. למה הילדים שלי כאן צריכים לקבל פחות משם? הם לא ילדים סוג ב'".
פתיחתם של גנים ציבוריים לגיל הרך, היא תולדה של מסקנות ועדת טרכטנברג שהוקמה לאחר המחאה החברתית לפני שלוש וחצי שנים. בעקבותיה, הורחב חוק חינוך חובה חינם והפך תקף כבר מגיל שלוש. מטרת החוק הייתה להקל כלכלית על ההורים ששילמו עד אז לגנים פרטיים. לאחר יישום המסקנות, הילדים החלו למלא את הגנים אבל בעוד הגנים בתפוסה מלאה הצוות המטפל נותר עם גננת אחת וסייעת אחת בלבד, על פי תקינה מיושנת שקבע משרד התמ"ת לפני עשרות שנים.
בשנה האחרונה התקיימו מחאות הורים ספונטניות ודיונים רבים בכנסת בנושא העומס בגני הטרום-טרום-חובה ברחבי הארץ, ומשרד החינוך החליט להעניק פתרון ביניים בדמות מאות בנות שירות לאומי שיוצבו לעזר בגנים. עם זאת, בבדיקת וואלה! חדשות עלה כי הסיוע נעשה בצורה לא אחידה, ובגנים רבים לא מתקבל סיוע כלל. בהיעדר פתרון, נוצר מצב שבו על אף שזו לא אחריותן הבלעדית, רשויות חזקות כלכלית החלו לממן על חשבונן סייעת נוספת לכל גן עירוני חלקן לשנה שלמה וחלקן לשלושה חודשים. זאת, ברשויות חלשות, נותרים הילדים עם גננת אחת וסייעת אחת בלבד.
לפניות לכתבת רויטל בלומנפלד: revital.blumenfeld@walla.com