מאבק ההורים במצוקת כוח האדם בגני הילדים עולה שלב: בשבוע האחרון נשלחו יותר מ-500 מיילים לסגן שר החינוך, אבי וורצמן, המופקד על החינוך בגיל הרך במשרד החינוך, למנכ"לית המשרד מיכל כהן ולשר החינוך שי פירון, בדרישה להוסיף סייעת בכ-600 גני ילדים ציבוריים. המיילים נשלחו באמצעות אתר לשליחת מיילים אוטומטיים שבנו הורים המתנדבים ב"כולנו משפחה". "אנחנו קוראים למשרד החינוך לקחת אחריות לילדי הגן", אמרה טלי בריל, מראשי "הורים דורשים מהפך בחינוך". "זו התחייבות המדינה כלפינו, ההורים".
ההורים דורשים תוספת של סייעת בגנים שבהם נאלץ הצוות החינוכי, המורכב מגננת וסייעת אחת בלבד, לטפל ביותר מ-30 ילדים בתנאים לא סבירים. מצוקת ההורים הועלתה לדיונים בכנסת כמה פעמים בשנים האחרונות, לאחר יישום מסקנות ועדת טרכטנברג, שבעקבותיהן נפתחו גנים ציבוריים רבים לבני הגיל הרך והקלו כלכלית על ההורים, שהיו נאצלים לשלם לגנים פרטיים עד אז. לאחר יישום המסקנות, נהרו ההורים לחינוך הציבורי ולמרות שהגנים התמלאו הצוות המטפל נותר במתכונת הישנה: גננת וסייעת אחת.
עוד בנושא:
עיריות לגנים פרטיים: רוצים מיגון לרקטות? שלמו
חרף הסיכומים: סייעות משלבות יפוטרו בחופש הגדול
הישרדות - גרסת הגן העירוני
"חוקקו חוק שהוא חשוב ונכון", אמרה בריל, "אבל מתעלמים לחלוטין מהצרכים של הילדים. אנחנו לא ביקשנו דבר שאין בהמלצות וועדת טרכטנברג, אנחנו מבקשים שיתנו לילדים שלנו הזדמנות שווה במדינה הזאת. החינוך מתחיל בגן ולא בכיתה א'". לדבריה, המצב הנוכחי רק מחזק את המוסדות הפרטיים. "זכותם של הילדים היא לקבל את המינימום, אבל כשזה המצב, הורים בורחים בחזרה מהחינוך הציבורי ומערכת החינוך החלופית שוב מתחזקת. מי שממונו בכיסו שולח את ילדיו לגנים פרטיים והם זוכים לתנאים מטיבים לגיל הזה".
על מנת לספק פתרון למצוקת כוח האדם, הקצה משרד החינוך כאלף בנות שירות לאומי שיהוו כוח עזר לגני הילדים. עם זאת, בחלק מהרשויות תחמו את הסיוע עד לתום תהליך הגמילה של הילדים והסתגלותם לגנים. ברשויות "חזקות" יותר, מומנה תוספת סיוע לפרק זמן ארוך יותר. כך לדוגמה, עיריית תל אביב האריכה את הסיוע עד לינואר 2015. "זה שהורי תל אביב הצליחו לארגן עוד שלושה חודשים, רק מחדד את המצוקה במישור הארצי", אמרה עינב גוטרמן, מובילת ארגון "כולנו משפחה". "מה קורה בדרום, בפריפריה? שם אין אפשרות להוסיף סייעת. תקציב משרד החינוך הוא עצוב, אז למה לא יכולים לארגן 600 סייעות ולפתור מצוקות קשות? יש פה בעיה מערכתית". גוטרמן הוסיפה כי "אל מול פתרון כזה זניח, פשוט וזול, חייבים להקים קול צעקה. זה אבסורד".
"כשאין די כוח אדם, הילד מכונס"
משרד החינוך הזמין לפני כמה שנים דוח של האקדמיה הלאומית למדעים, תחת הכותרת "ממחקר לעשייה בחינוך לגיל הרך". מטרתו הייתה לסקור את הנושאים המרכזיים בחינוך של ילדים בגיל 8-3, ועל בסיס גובשו המלצות לגבי היחס שצריך להיות בין אנשי הצוות למספר הילדים בגן. לפי הדוח, בגילאי 4-3 מומלץ שיהיו גננת וסייעת על 16-14 ילדים, ובגילאי 6-5, מומלץ שיהיו גננת וסייעת על כל 20-16 ילדים.
"משרד החינוך עשה בתיאורה את כל הנדרש, אבל עד היום אין שירותים ראויים ומדיניות כלל ארצית. כשמדובר בילדים כה צעירים, זה נושא קריטי במיוחד", אמרה ד"ר תמר ארז, פסיכולוגית חינוכית והתפתחותית ויו"ר האגודה הישראלית לקידום הילד בגיל הרך. "אני מעריכה את המאמצים של המשרד להביא בנות שירות לאומי בהעדר תקינה ויש להן מוטיבציה נהדרת, אבל זה פתרון ביניים, עזרה ראשונה ולא פתרון של ממש. מגיע להורים ולילדים מערך טיפולי מקצועי שעבר הכשרה ראויה, עם ידע בזיהוי צרכים ומתן עזרה יעילה. באף מדינה מתוקנת זה לא מתנהל כך ישראל במקום הנמוך ביותר בהשקעה לגיל הרך במדינות ה-OECD".
ד"ר ארז הוסיפה כי בקרב ילדי הגנים הללו עלולות להתפתח השלכות שליליות ארוכות טווח ומבוססות מדעית. "ילד בגיל שלוש זקוק ליחס אישי, כאשר אין מספיק כוח אדם שמטפל בו ונותן לו תמיכה וביטחון, יש נסיגה רגשית וכשילד מתוח וסובל הוא מתכנס לתוך עצמו, או אפילו מתפרע ויוצר בעיות לסביבה". לדבריה, במקרה אישי שהיא נתקלה בו ילד שעבר מגן פרטי לגן ציבורי חווה רגרסיה וההשלכות היו חמורות. "הוא היה גמול כבר שנה שלמה, אך אחרי שנכנס לגן החובה לא קראו אותו נכון, הוא חזר להרטיב. הצוות קרא לאמו והיא החזירה אותו לגן פרטי ושם הוא שב להשתפר. את הטיפול הפסיכולוגי, ההורים עדיין משלמים וזה כבר עלה הרבה יותר ממה שחסכו בגן עירוני. עבור ילדים פגיעים יותר, המעבר טראומתי".
לירון ברמי, אם לילדה בת שלוש אשר הולכת לגן שבו יש 28 ילדים, סיפרה כי ביום שישי בתה חמקה משטח הגן והגיעה כמעט עד לכביש הראשי בקרית מוצקין. "בעלי הגיע לאסוף אותה ופתאום ראה אותה יושבת ברחבה ליד הגן, מטרים מהכביש הראשי", שחזרה. "אם היה מגיע כמה דקות מאוחר יותר היא כבר הייתה בכביש הראשי. כשהוא נכנס לגן וסיפר את זה לגננת ולסייעות הן נלחצו ואמרו שלא שמו לב". לדבריה, לא מדובר בפעם הראשונה שדבר כזה קורה. "מבירור עם הורים נוספים, הבנתי שזה קרה בעבר גם בגן הסמוך. הגננת והסייעת אומרות שהן מנסות להסתדר, אבל לא קל להן. פניתי מאז לעירייה ואני בקשר עם סגן ראש העיר בנושא".
לפניות לכתבת רויטל בלומנפלד: revital.blumenfeld@walla.com