פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הטבח "בשרלי הבדו": העיתון עבר את גבולות חופש הביטוי?

      בעקבות הפיגוע עולות השאלות אם הקריקטורות שפרסם העיתון נגד האיסלאם לא נגועות בגזענות, ולמה בעצם מהללים את מי שלעג למוסלמים, אבל מחרימים קומיקאי צרפתי שלועג ליהודים? "בצרפת אין גבול לחופש הביטוי"

      הטבח "בשרלי הבדו": העיתון עבר את גבולות חופש הביטוי?

      בעקבות הטבח במערכת המגזין הסטירי "שרלי הבדו" בפריז, שבו נרצחו עשרה מעובדי העיתון, התעוררה מחדש שאלת גבולות חופש הביטוי. העיתון הפרובוקטיבי נודע בקריקטורות העוקצניות שלו, המכוונות כלפי סמלי דת ועוסקות בנושאים שנחשבים לעתים לטאבו. עם זאת, יש מי שטוען כי האיורים נגועים בגזענות, ויש אף מי שתוהה מדוע הקומיקאי דיודונה, שלועג ליהודים, נחשב לאנטישמי.

      הח"כ לשעבר דניאל בן סימון, שגדל בצרפת, הסביר כי מאז האיסלאמיזציה בפוליטיקה באירופה, הקריקטורה הלכה צעד אחד קדימה. "כשראיתי קריקטורות של הנביא מוחמד, אמרתי לעצמי 'אלוהים אדירים, רק שזה יעבור פה בשלום', אך האיומים הגיעו, אחד אחרי השני", אמר בן סימון. "עם זאת, אי אפשר להבין את צרפת בלי להבין את חופש הביטוי ואת העובדה שאין גבול לחופש הביטוי. אפשר לעשות הכול, לומר הכול ולצייר הכול. כי על זה מושתתת צרפת ועל זה נסובה המהפכה הצרפתית".

      הטבח ב"שרלי הבדו" - כל הכותרות:
      היסטריה בצרפת: אזלו כל העותקים של "שרלי הבדו" החדש
      הטבח ב"שרלי הבדו": תיעוד חדש של המחבלים אחרי הפיגוע
      המופתי של מצרים מזהיר: "שרלי הבדו החדש יעורר גל שנאה"

      השער של גיליון "שרלי הבדו", הראשון שייצא לאחר רצח העיתונאים, ינואר 2015 (צילום מסך , טוויטר)
      "על זה מושתתת צרפת". הגיליון החדש של "שרלי הבדו" (צילום מסך מטוויטר)

      בהקשר לדיודונה, שהורשע כמה פעמים בהסתה לגזענות ובהכחשת השואה, אמר בן סימון כי הוא נותן פרשנות פוליטית שלפיה היהודים שולטים בצרפת. "במובן הזה ההשפעה שלו, בגלל ההתמקדות ביהודים, היא בעייתית מאוד. יכול להיות שהשאלה הזאת, 'למה מותר ליהודים ואסור למוסלמים' היא לגיטימית. למה אוסרים על דיודונה להופיע בזמן שמאפשרים לשרלי הבדו להתפרסם היא שאלה שראויה להישאל", אמר. דיודונה המציא את ה"קנל", מועל היד ההפוך שהפך לסמל של נאו-נאצים ברחבי אירופה, וגם טבע את המונח "שו-אננס", שלועג במרומז לשואת היהודים.

      הקומיקאי הצרפתי דיודונה. פריז, ינואר 2014 (AP)
      "אסור על פי חוק לצחוק על אנשים שמתו בשואה". הקומיקאי דיודונה (צילום: אי-פי)

      "האג'נדה העומדת מאחורי הקריקטורות של 'שרלי הבדו' אומרת ששום דבר לא קדוש", טוען המאייר שי צ'רקה, קריקטוריסט העיתון "מקור ראשון". לדבריו, אף שהוא מביע צער וזעזוע עמוק על הטבח הנורא, הוא אינו יכול להזדהות עם הקריקטורות. "מבחינתי יש דברים קדושים. אם אלוהים צריך להופיע בקריקטורה שלי אני לא אצייר אותו, אלא אמצא דרך אחרת להזכיר אותו בתוך הקריקטורה, ורק אם אני חושב שהוא חלק בלתי-נפרד ממה שאני רוצה להגיד עליו", הסביר. "הם עשו את זה פעמים רבות, לא מתוך ביקורת עניינית, אלא פשוט מתוך רצון לחלל את הקודש של מישהו אחר". צ'רקה הוסיף כי "לחלל קודש של מישהו אחר זה בריונות לכל דבר, רק שזה נעשה בציור ואי אפשר להשוות את זה ממש לאלימות אמיתית".

      העיתונאי ג'ונתן סלם, עולה חדש מצרפת ששם לו למטרה להפיל את דיודונה, טוען כי בצרפת אפשר לצחוק על הכול ועל כולם. "אפשר לצחוק על מוחמד, על יעקב, על אברהם, על ישו. מצד שני, לצחוק על מה שקרה בהיסטוריה ועל מה שקרה לאנשים שמתו בידיים של הנאצים זה אסור וזו אנטישמיות שאסורה על פי דין", אמר. "דיודונה הוא גם איש פוליטי. הוא רץ שבע פעמים לבחירות. כשהוא רץ לבחירות, הוא משתמש באותן מילים שבהן הוא משתמש בהופעות שלו. הוא צוחק על יהודים ועל השואה בבחירות, והוא צוחק על השואה ועל יהודים גם בהופעות שלו".