תקרית הירי שאירעה אתמול (רביעי) בגבול רצועת עזה, שבמהלכה נפצע קשה חייל צה"ל ונהרג פעיל מרכזי של חמאס, מהווה עוד שלב בהידרדרות הממושכת והאיטית, אך הקבועה, ביחסים בין ישראל וארגון הטרור. במידה רבה, אנו נמצאים בתחילתה של הסלמה שאף אחד אינו רוצה בה, אך היא שם - וסופה אינו ידוע.
לכאורה, לאף אחד מהצדדים אין רצון בסבב נוסף של לחימה. ישראל בראשות בנימין נתניהו אינה מעוניינת כעת במלחמה שעלולה להביא לסיום כהונתו של ראש הממשלה. חמאס, המוכה והחבוט ממבצע "צוק איתן", מבין שיכולתו הצבאית אינה מאפשרת לו הרפתקה נוספת נוסח זו של הקיץ האחרון. אלא שבדומה לסבבים אלימים קודמים, ייתכן שההתפתחויות בשטח מצליחות לייצר מציאות משלהן. כלומר, הסלמה מקרית, מקומית, עשויה להוביל לתגובה קשה יותר של אחד הצדדים ומשם חילופי המהלומות רק ילכו ויחריפו. זה מזכיר מעט את המצב בדרום ערב "צוק איתן", למרות ששם עוד הייתה סיבה מובהקת יותר לחמאס לרצות בעימות צבאי - המצוקה הכלכלית הגואה.
עוד טורים של אבי יששכרוף:
גם פופוליזם של תקופת בחירות לא ידרדר אותנו להסלמה
חזק מול החמאס? כשאבו מאזן החליט לפנות לאו"ם
הפנייה הפלסטינית לאו"ם: אבו מאזן משחק שחמט מול נתניהו
חמאס לא מיהר לקבל אחריות על הירי לעבר החייל הישראלי היום. אולם בשונה מהירי של רקטת הקסאם בסוף השבוע שעבר, אז היה ברור כי קבוצה סלפית קטנה עומדת מאחורי הירי, לא ברור כלל שחמאס עצמו אינו אחראי לירי הצלפים. הארגון גם לא מיהר להרגיע את הרוחות. להיפך, התגובה המידית של חמאס הייתה כי ישראל ניסתה לחצות את הגבול עם עזה ומכאן התגובה הפלסטינית. האתרים של הארגון התהדרו בשהיד החדש מבין שורותיו, אך מנגד לא נכתבו איומים יוצאי דופן בעלי משמעות מידית. חמאס שב והסתפק בקריאה לכל הפלגים להיפגש כדי לקבוע את אופי התגובה לירי הישראלי.
הצרות של חמאס: התרסקות כלכלית וביקורת מבית
לא ברור בשלב זה עד מתי חמאס ייזהר מלגלוש לעבר עימות נרחב יותר. המצב בעזה מוסיף להיות רע, גרוע יותר בהשוואה לזה שלפני המלחמה, והביקורת הפנימית נגד חמאס ברצועה רק הולכת וגדלה. על פי התקשורת הפלסטינית, רק 2% מכלל הסיוע שהובטח לשיקום עזה, הגיעו ליעדם. משמעות הדבר היא שלמרות שישראל מאפשרת כעת להכניס חומרי בניין לשיקום הרצועה, לתושבים אין יכולת ממשית לרכוש אותם.
הכלכלה המתרסקת של הרצועה הובילה גם לוויכוח לא פשוט באשר להמשך דרכו של חמאס. בעוד הזרם המרכזי של הזרוע הצבאית כבר נערך לסבב האלים הבא (ניסיונות שיגורים לים, הקמת מכשולים קרקעיים מול הגבול עם ישראל ועוד), באגפים היותר פרגמטיים של הארגון, נשמעים היום קולות מלאי ביקורת גם נגד חמאס עצמו.
שלשום פרסם אחד מראשי הארגון בעזה, ראזי חאמד, הידוע כאחד ממובילי הזרם המתון יותר, מאמר שבו הוא אומר כי ארגונו שלו "לכוד באמונת 'ההתנגדות' שלו". הוא שב וקרא לאחדות פלסטינית שהיעדרה מונע, לדבריו, ראייה אסטרטגית משותפת ומוביל לאסון לאומי. מנגד, ראשי חמאס אחרים אינם מסתירים את התקרבותם האחרונה לאיראן, שייתכן שנובעת ממצוקה כלכלית קשה, בין היתר על רקע ההתקרבות בין קטאר למצרים וההתרחקות של דוחא מהאחים המוסלמים.
לפניות לכתב אבי יששכרוף: aviissacharoff@walla.com
(עדכון ראשון: 23:00)