גם פופוליזם של תקופת בחירות לא ידרדר אותנו להסלמה

ניתן רק לנחש מה היה קורה אילו הרקטה האחרונה, שנורתה בשישי מרצועת עזה לכיוון הנגב, לא הייתה משוגרת בתקופת בחירות. רמז? כלום. הרקטה הבודדה נורתה לשטח פתוח ולא נפגעו ממנה בני אדם. בימים רגילים, מן הסתם היינו שומעים קצה של דיווחון בתחנות הרדיו ואתרי האינטרנט על האירוע. אולם בתקופת בחירות, כל ירי שכזה גורר בעקבותיו שורה של איומים והכרזות לוחמניות נוסח "תתפסו אותנו", הכרזות שלכלי התקשורת קשה להתעלם מהן.

לדרג הביטחוני בישראל ברור בשלב זה שחמאס אינו מעוניין בהסלמה. הארגון עדיין מלקק את פצעי המלחמה האחרונה ואינו ערוך למלחמה מול ישראל. על אף ההצהרות הדרמטיות שנשמעו מכיוון הפוליטיקאים הישראלים - אפשר להירגע, גם בישראל אף אחד לא חושק כעת במלחמה נוספת מול עזה, בוודאי לא ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהבין מזמן שמלחמות זה רע לעסקים (פוליטיים).

נכון, חמאס שיגר לא מעט רקטות בזמן האחרון לכיוון הים, כחלק מהניסויים שלו ובמסגרת חילופי המסרים בינו לבין ישראל; ונכון, חמאס אפילו ניסה לשקם חלק מהמנהרות ההתקפיות שלו, אם כי ללא הצלחה יתרה עד כה. אלא שעל אף הדיווחים בכלי התקשורת בנוגע לרצועת עזה, למערכת הביטחון הישראלית אין כרגע ידיעה ברורה, כלומר אינדיקציה פוזיטיבית, שאכן מלט שהועבר לעזה משמש כיום את חמאס לבניית מנהרות. ההערכה הכללית בישראל היא שלנוכח התפתחותו של שוק מלט שחור ברצועה, תיתכן גם זליגה בקנה מידה מצומצם לעת עתה, של מלט לידי חמאס. ושוב, עדיין אין הוכחה לכך שאכן הדבר קרה.

חמאס, מצדו, עושה לא מעט כדי להבהיר שפניו אינם להסלמה ואף עצר את יורי הרקטה. יתרה מזאת, מוסא אבו מרזוק, אחד מראשי הארגון, אמר זאת בצורה המפורשת ביותר שיכולה להיות. חמאס גם טרח ב-48 השעות האחרונות והזהיר את שלל הפלגים הפלסטינים בעזה שלא לנסות שוב לירות לעבר ישראל. צה"ל מצדו תקף מטרה אחת בודדת, של מפעל בטון הנמצא בתוך מחנה אימונים מפורסם של חמאס, חיטין, שהופצץ כבר יותר מפעם אחת. עדיין לא ברור אם המפעל הזה קיבל את המלט מהשוק השחור הסוחר בתוצרת הישראלית או שמא ממקור אחר.

מה הסיבה, אם כן, לירי האחרון לעבר ישראל? ייתכן שהיא פשוטה יותר ממה שנהוג לחשוב. ייתכן שהפעם לא היה כאן "מסר" של חמאס, אלא ארגון סורר שנהנה לעשות חיים קשים לישראל ולשליטי עזה. ועדיין, על אף ההסבר הפשטני הזה, צריך לומר, השיקום האיטי של הרצועה, לצדו של האופק המדיני השחור, עלול להוביל את שני הצדדים לעימות נוסף תוך כמה חודשים בלבד. חומרי הבנייה אמנם עוברים לעזה אט אט, אך הבעיה כעת היא בהימנעותן של מדינות תורמות רבות מלהעביר את המיליארדים שהתחייבו לתת לרצועת עזה, כדי לשקמה. ובהיעדר כסף שיועבר לבעלי הבתים שניזוקו, אין מי שיוכל לקנות את החומרים הללו מידי הרשות.