חזק מול החמאס? כשאבו מאזן החליט לפנות לאו"ם

תושבי עזה שפשפו אתמול (חמישי) את עיניהם בתדהמה, חלקית לפחות, כשתחת עינם הפקוחה של אנשי כוחות הביטחון של חמאס, התאספו במרכז העיר מאות אנשי פתח כדי להביע את תמיכתם במי שהיה אויבם של אנשי חמאס, מוחמד דחלאן, בכיר פתח לשעבר. מטרת ההפגנה הייתה לצאת נגד החלטתה של הנהגת הרשות הפלסטינית לפסול את חברותם של דחלאן ואנשיו בה. במהלך ההפגנה הונפו תמונותיו של דחלאן ושל סמיר משהראווי, שהיה גם הוא בכיר פתח ברצועה, אך לא נראו כמעט תמונות של יו"ר הרשות אבו מאזן. הבודדות שכן הונפו הושחתו על ידי המפגינים.

מסתבר שקואליציות מפתיעות נולדות לא רק בישראל של ערב הבחירות, אלא גם ברצועת עזה שלאחר המלחמה. ההפגנה אתמול ממחישה את גודל האיבה, לא רק בין דחלאן לאבו מאזן, אלא גם בין חמאס לרשות. להתיר לאנשי פתח בעזה להניף את תמונותיו של בכיר התנועה לשעבר, שרדף בעברו מאות אנשי חמאס, אינו עניין של מה בכך. מדובר בביטוי לעוצמת הפיצול ולקרע בין שני הארגונים, שנראה כי מסרב להתאחות. אם לרגע אחד בחודש מאי עוד היה נדמה שעזה והגדה הולכות לקראת פיוס בעצם הקמת ממשלת האחדות, נראה ששרי ממשלת ישראל אז והיום יכולים להירגע: הפיוס מת, הפיצול חזר על כנו. ממשלת הרשות אינה מצליחה לפעול באופן ממשי ברצועה, חמאס כמובן נמנע מפעולה בגדה.

אחד האישים שביטאו את המגמה הזו השבוע, הוא אחד מראשי החמאס, מחמוד א-זהאר, שטען לאחר חגיגות יום השנה להקמת החמאס כי "אבו מאזן איבד את הלגיטימציה שלו". מנגד, הרשות הפלסטינית המשיכה גם השבוע במעצרים של אנשי חמאס וג'יהאד איסלאמי בגדה, תוך שמירה על התיאום הביטחוני עם ישראל, אך באופן שקט וחשאי יותר. כמו כן, מנעה הרשות מחמאס לקיים עצרות ברחבי הגדה לרגל יום השנה להקמתו. כמה מראשי הפתח, כמו ג'יבריל רג'וב וסאיב עריקאת, אמנם הבטיחו לאחר מותו של השר הפלסטיני זיאד אבו עין כי התיאום הביטחוני יסתיים, אך בפועל הוא נשמר ובקפידה. יתרה מכך, אבו מאזן, כך מתברר, לא אהב את הנמהרות של רג'וב ועריקאת והורה לשמר את התיאום הביטחוני, לפחות לעת עתה. גם בעיניו האיום המוחשי ביותר לשלטונו בטווח הזמן המידי אינו ישראל וההתנחלויות, אלא הניסיונות של חמאס להביא להפלתו.

חשוב להדגיש כי אין זה אומר שמעמדו של אבו מאזן אינו חזק, כמעט כתמיד. אין לו מתחרים פוטנציאליים בגדה או סכנה של ממש לשלטונו. יחד עם זאת, בשבועות האחרונים, ניכר כי הביקורת נגדו מתוך המחנה של פתח ואש"ף, או כפי שהישראלים נוהגים לתאר זאת: "מתוך הנגמ"ש", עלתה לטונים לא מוכרים. תחילה היה זה עימות גלוי עם יו"ר "ההסתדרות" הפלסטיני, איש הפתח בסאם זכארנה, ובהמשך היה משבר כמעט גלוי עם מזכ"ל הוועד הפועל של אש"ף, יאסר עבד רבו, שכמה מסמכויותיו קוצצו. ההצהרות של רג'וב ועריקאת וכאמור ההפגנה בעזה, הן רק ההמשך לקולות שעולים נגד אבו מאזן מתוך המחנה.

ואיך זה קשור לפנייה למועצת הביטחון? בפתח נשמעים בשבועות האחרונים יותר ויותר קולות נגד הקו הפשרני של אבו מאזן. המחנה הניצי בתנועה אינו מקבל בהבנה את מדיניות ההכלה של הרשות מול ישראל, גם לאחר מותו של אבו עין וגם את הקו המבולבל בכל הקשור לפנייה למועצת הביטחון. אמנם שלשום הוצגה לבסוף הבקשה הירדנית בפני חברות מועצת הביטחון בבקשה להכיר במדינת פלסטין, אולם עצם ההימנעות מקביעת מועד להצבעה, גרם שוב לאי נחת מצד הציבור ותומכי הפתח. ההצבעה על ההחלטה, יכולה למעשה להידחות כעת בשבועות ארוכים.

"יא מלט, מתגעגעים אליך, יקר. בלעדיך כולנו מרוששים, יא מלט, אתה תמיד במחשבותינו, אנחנו, הפועל והתעשיין, אף אחד לא שואל עלינו (בלעדיך)". את השיר הזה כתב עוד לפני המלחמה בעזה, הזמר העממי המפורסם אסלאם איוב. גם בימים שלאחריה, השיר נותר רלוונטי על אף שהשיקום החל, אך בקנה מידה מצומצם מאוד. אותו איוב פרסם לפני כמה שבועות שיר בעזה שעוסק באי שיקומה לאחר המלחמה. הוא שר ליד בתי הספר של אונר"א שמלאים עדיין בעשרות אלפי פליטים שאיבדו את בתיהם במלחמה, והקליפ שהופק לו אף מתעד את ההיקף העצום של ההרס ברצועה.

האו"ם סופר כ-108,000 בתים שניזוקו באופן חלקי או כליל ברצועת עזה במהלך מבצע "צוק איתן". כ-20,000 מהם נהרסו לחלוטין, והיתר באופן חלקי. בשבועות האחרונים כ-9,200 מבעלי הבתים הללו כבר קיבלו את חומרי הבנייה הנדרשים להם לשיפוץ הבית, כולם כמעט בעלי בתים שניזוקו חלקית. הבעיה הגדולה של תושבי הרצועה, של חמאס ושל הרשות, היא שרק חלק מזערי מכספי התרומות המובטחות לשיקום עזה, הועברו עד כה לרשות. כלומר, אפילו תושבי עזה שיכולים כעת לקבל את חומרי הבניין שהעבירה ישראל לרצועה, אינם יכולים לעשות זאת בגלל מחסור חמור בכסף – אין מי שישלם את המחיר של המלט והברזל הנדרשים לבניית בית. המצב הזה מעורר דאגה רבה בקרב צמרת חמאס שחוששת מהתגברות העוינות כלפי הארגון בעזה וגם בישראל, שמבינה שאם השיקום של הרצועה ייעצר, זה עלול להביא את חמאס לתגובה אלימה. רק השבוע הגדיר זאת מחמוד א-זהאר, "אעמאר או אנפג'אר"- שיקום או פיצוץ.

לפניות לכתב אבי יששכרוף: aviissacharoff@walla.com