איום דאעש

כך נולדה מכונת ההרג הרצחנית שמאיימת על העולם

אבו אחמד, בכיר דאעש שהיה כלוא בעיראק עם מנהיג הארגון, חושף בראיון עומק ל"גרדיאן" כיצד התפתחה התורה הקיצונית של הארגון - ממש מתחת לאף של הסוהרים האמריקנים

מערכת וואלה! חדשות
אבו-בכר אל בגדאדי בהופעתו הפומבית היחידה עד כה, במסגד במוסול בראשית הקיץ. (צילום: מערכת וואלה!, דיפולט)

בהנהגתו של אבו בכר אל-בגדאדי, הפך "דאעש" בשנה החולפת לארגון הג'יהאד המאיים ביותר בעולם. בין היתר, הוא רשם לזכותו כיבושים נרחבים בסוריה ובעיראק, הוא משעבד מאות אלפים ומתפאר בהוצאות פומביות להורג.

כתב ה"גרדיאן" הבריטי מרטין צ'ולוב קיים בשנתיים האחרונות סדרת ראיונות עם אבו אחמד, אחד מבכירי הארגון. דבריו, אשר נחשפו אתמול (חמישי), שופכים אור על הקמת "המדינה האיסלאמית" ועל עלייתו של אל-בגדאדי לגדולה.

בקיץ 2004 עצר צבא ארצות הברית את אבו אחמד, עיראקי סוני, והוא נלקח למחנה המעצר בוכא שבדרום המדינה. לאחר קליטתו בכלא, הוא סיפר כי שני חיילים אמריקנים הובילו אותו לחצר הפתוחה, ושם ראה את האסירים האחרים. "מיד הכרתי כמה מהם", אמר. "חששתי מ'בוכא', אך כשהגעתי לשם, זה היה הרבה יותר טוב ממה שחשבתי, בכל צורה".

מסע הכיבוש של דאעש - עוד בוואלה! חדשות:
קרי: אסור להגביל את הלחימה בדאעש לעיראק ולסוריה
לראשונה: מטוס איראני תועד מפציץ מטרות של "דאעש"
סוריה: "לוחמי דאעש פעלו לראשונה מתוך שטח טורקיה"

טוב לדעת (מקודם)

הטכנלוגיה בנעליים שתציל אתכם מכאבי הגב והברכיים

לכתבה המלאה
"אם לא היה כלא אמריקני בעיראק, דאעש לא היה קיים עכשיו". שחרור אסירים ממחנה המעצר בוכא, 2009 (צילום: AP)

"לא היינו יכולים להיפגש כולנו, ככה, בבגדאד או בכל מקום אחר", אמר אבו אחמד. "זה היה מסוכן מדי, בלתי-אפשרי. כאן, לא רק שהיינו בטוחים, אלא היינו מאות מטרים מהנהגת אל-קאעדה". עצורים רבים הובלו על ידי הכוחות האמריקניים אל המצודה המבודדת שבלב המדבר, והם אלה שהפכו במרוץ השנים למנהיגי ארגון "המדינה האיסלאמית".

בבוכא פגש אבו אחמד לראשונה את אבו בכר אל-בגדאדי. "גם אז הוא היה אבו בכר (שמו של ממשיך דרכו של הנביא מוחמד), אבל לא ידענו שהוא יהפוך למנהיג". האסירים תיארו אותו כמרוחק, אך הסוהרים דווקא ראו בו גורם ממתן בסביבת מחנה המעצר. צבא ארצות הברית עצר את אל-בגדאדי בפברואר 2004 בפלוג'ה, מוקד לחימת הכוחות הסונים נגד האמריקנים, כשהוא בן 33.

"לא היינו יכולים להיפגש כולנו, ככה, בבגדאד או בכל מקום אחר". מחנה המעצר בוכא, 2009 (צילום: AP)

"הרגשתי שהוא מחביא דבר-מה, משהו אפל שהוא לא הראה לאחרים", שחזר אבו אחמד. "אל-בגדאדי היה אדם שקט, אך יש לו כריזמה. יכולת להרגיש שהוא אדם חשוב, אבל היו אחרים שהיו יותר חשובים. למען האמת, לא חשבתי שהוא יגיע כל כך רחוק.

"עם הזמן, בכל פעם שהייתה בעיה במחנה, הוא היה במרכזה. הוא רצה להיות ראש הכלא, וכשאני נזכר בזה כעת – הוא השתמש במדיניות של 'הפרד ומשול' על מנת להשיג את מה שרצה, מעמד. וזה עבד".

"הצבא האמריקני רחש לו הרבה מאוד כבוד"

בדצמבר 2004, הסוהרים העריכו כי אל-בגדאדי אינו מהווה סיכון עוד, והוא שוחרר

בסוף אותה השנה, בדצמבר 2004, הסוהרים העריכו כי אל-בגדאדי אינו מהווה סיכון עוד, והוא שוחרר. "הצבא האמריקני רחש לו כבוד רב מאוד", הוסיף אבו אחמד. "אם הוא רצה לבקר אנשים במחנה מעצר אחד, הוא היה יכול, אבל אנחנו לא. ובמשך כל אותה תקופה, הוא הוביל אסטרטגיה חדשה מתחת לאף שלהם – להקים את 'המדינה האיסלאמית'. אם לא היה כלא אמריקני בעיראק, דאעש לא היה קיים עכשיו. בוכא היה מפעל. הוא בנה את כולנו".

כשאל-בגדאדי נעצר, צבר המרד הסוני ברחבי עיראק נגד האמריקנים תאוצה במרכז המדינה ובמערבה. הוא עמד אז בראש ארגון קטן ולא מוכר באופן יחסי, "ג'יש אהל א-סונה אל-ג'מאעה", שהיה רק אחד מבין עשרות התארגנויות סוניות, שהתקבצו לבסוף תחת ארגון "אל-קאעדה בעיראק", שהפך בהמשך ל"מדינה האיסלאמית בעיראק". למרות זאת, אל-בגדאדי מצא דרך להבחין את עצמו משאר המנהיגים בבוכא – הוא טען שיש לו קשר משפחתי ישיר לצאצאיו של הנביא מוחמד.

ספר טלפונים על התחתונים

אבו אחמד ממשיך: "היה לנו הרבה זמן לשבת ולתכנן. זאת הייתה הסביבה המושלמת. הסכמנו להתאחד כשנצא". הוא סיפר כי הדרך להתאחד הייתה פשוטה. "כתבנו את הפרטים של האחרים על הרצועה האלסטית של תחתוני הבוקסר שלנו. כשיצאנו, התקשרנו. כל מי שהיה חשוב עבורי, היה כתוב על הרצועה האלסטית. היו לי מספרי הטלפון שלהם, הכפרים מהם הם מגיעים", סיפר.

לוחם דאעש במדבר במזרח סוריה, החודש. (צילום: צילום מסך, יוטיוב)

"זה היה ממש פשוט, הבוקסרים עזרו לנו לנצח את המלחמה", אמר. "עד 2009 רבים מאתנו שבו לעשות בדיוק את מה שעשינו לפני שנתפסנו – אך הפעם, עשינו את זה טוב יותר", הוסיף אבו אחמד. על פי הערכות הממשלה העיראקית, 17 מתוך 25 המנהיגים המבוקשים ביותר של "המדינה האיסלאמית" בעיראק ובסוריה היו בבתי כלא אמריקניים בין השנים 2004 ל-2011.

באמצע שנת 2005, כחצי שנה לאחר שחרורו של אל-בגדאדי, שוחרר אבו אחמד אף הוא ומיהר להצטרף לחברים שפגש במחנה בוכא, ולמלחמתם באמריקנים ובשיעים. "הייתה סיבה לכך שפתחנו במלחמה הזאת", טען. "זה לא היה משום שהם היו שיעים, אלא כי השיעה דחפה אותנו לכך". לדבריו, "הצבא האמריקני תכנן את ההשתלטות על עיראק, ונתן להם את המדינה. הם שיתפו פעולה".

"אמריקה המעיטה באחריותה לעליית אל-בגדאדי"

"עד 2009 רבים מאתנו שבו לעשות בדיוק את מה שעשינו לפני שנתפסנו – אך הפעם, עשינו את זה יותר טוב"

בשנת 2006 תפס אבו אחמד תפקיד מרכזי במכונת ההרג של "המדינה האיסלאמית". הוא סיפר כי אבו בכר אל-בגדאדי הפך לשליחו של אבו עומר, מנהיג הארגון דאז. "הוא הפך לאדם הקרוב אליו ביותר", סיפר. "לפעמים הוא כתב את ההודעות שהועברו לאוסמה בן לאדן. כשאבו עומר נהרג (בפעולה אמריקנית בשנת 2010), אבו בכר מונה למנהיג".

את החור שנפער בעקבות מותם של אבו עומר ושל סגנו, אבו איוב אל-מסרי, מילאו במהרה פעילים ששהו יחד עם אל-בגדאדי בבוכא. "עבורם, זה היה בית ספר לניהול", סיפר אבו אחמד. "לא הרגשנו פער בכלל, כי כל כך הרבה אנשים עברו הכשרה בכלא". לדבריו, "כשמלחמת האזרחים בסוריה הפכה לרצינית, לא היה קשה להעביר את המומחיות שלנו לאזור לחימה אחר".

"המעטתי בערכו של אל-בגדאדי, ואמריקה המעיטה בערכו של התפקיד שלה בהפיכתו למה שהוא כיום", סיכם אבו אחמד. הוא נשאר חבר בדאעש, אף שהוא טוען כי הוא מתנגד לפעולות הארגון. "זה לא שאני לא מאמין בג'יהאד, אני כן", טען, אבל הוסיף: "הטעות הכי גדולה שעשיתי הייתה להצטרף אליהם". לדבריו, אם הוא ינטוש את הארגון כעת, הוא ומשפחתו ייהרגו. "אילו אפשרויות יש לי? אם אני עוזב, אני מת", קבע.

אילו אפשרויות יש לי? אם אני עוזב, אני מת". שחרור אסירים מבוכא, 2009 (צילום: AP)

בהתייחסות לבכירי הארגון המקורבים לאל-בגדאדי, הוסיף אבו אחמד: "יש כאלה שאינם שם בגלל האידיאולוגיה, אלא אנשים שהתחילו בבוכא, כמוני". לדבריו, "זה נהיה יותר גדול מכל אחד מאתנו. אי אפשר לעצור את זה עכשיו. זה מחוץ לשליטתו של אדם כלשהו, לא של אל-בגדאדי ולא של אף אחד אחר במעגל שלו".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully