הרשויות בישראל לא בודקות את בקשותיהם של מבקשי המקלט שאינם שוהים במתקני הכליאה, ובמקביל, למרות שבקשותיהם של השוהים במתקן "חולות" כן נבדקות, התהליך אורך זמן רב כך עולה מדוח שמפרסם היום (ראשון) "המוקד לפליטים ולמהגרים". הדוח עומד על הכשלים במערכת בקשת המקלט בישראל ובפרשנות המשפטית לדין הבינלאומי, אשר מובילים לטענת "המוקד" להכחשת מעמד הפליטות שלו זכאים מבקשי מקלט מאריתריאה ומסודאן.
על פי הנתונים המוצגים בדוח, ההכרה באזרחי סודאן ואריתריאה כפליטים נותרה מזערית בהשוואה למדינות העולם. שיעור ההכרה במבקשי מקלט ממדינות אלה במדינות המערב נע בין 70% ל-80%, ואילו בישראל 0.19% בלבד. מבין הבודדים שהוכרו כפליטים בשנים 2013-2011, שניים בלבד הם אזרחי אריתריאה, ואף לא אחד הוא אזרח סודאני.
עוד בוואלה! חדשות:
מאמץ מרתוני לאשר את "חוק המסתננים" החדש בכנסת
חרף פסיקת בג"ץ: רשות ההגירה מזמנת זרים ל"חולות"
דעה | התיקון לחוק ההסתננות אינו מציאותי
מנגד, באותן שנים נדחו 5,901 בקשות מקלט. תושבי חבל דארפור שבסודאן קיבלו בשנת 2007 תושבות ארעית בישראל, ולפי הדוח לא נדחתה אף בקשת מקלט של מי שמגיע מחבל זה. עם זאת, ניכר כי הרשויות מעדיפות להימנע מהכרעה בבקשות אלה, ולא לקבלן.
עוד מעלה הדוח, כי בפועל נבחנו בקשות המקלט רק של מי שהוחזק במעצר. למרות שזירוז בחינת בקשות המקלט של מי שמוחזק במעצר הוא רצוי, ב"מוקד" מתריעים כי בפועל נוצר מצב שבו כלל לא נבדקות בקשות של מי שאינו מוחזק במתקן כלשהו. למעשה, לא ידוע על אף מבקש מקלט שאינו כלוא וקיבל בשנים האחרונות החלטה בנוגע לבקשת המקלט שלו.
למרות ששני התיקונים לחוק למניעת הסתננות, שנחקקו ונפסלו על ידי בג"ץ, קבעו כי היעדר החלטה במשך שישה עד תשעה חודשים מהווה עילה לשחרור ממאסר, לא קיימת קביעה דומה בנוגע לבקשות המקלט של השוהים במתקן "חולות". מצב זה מאפשר לרשויות להשתהות בבחינת בקשות המקלט, חרף שלילת חירותם של המבקשים.
הדוח נוגע גם לשינוי במונחים המתייחסים למצבם המשפטי של מבקשי המקלט. במשך שנים, התייחסה המדינה למבקשי המקלט כבעלי "הגנה זמנית", אולם לאחרונה חדלו הרשויות משימוש במונח זה, ואף התכחשו לכך שהשתמשו בו בעבר. את מקומו תפס המונח "אי-הרחקה זמנית". על פי מחברי הדוח, השינוי ככל הנראה נובע מההבנה כי על המדינה להעניק זכויות מסוימות לבעלי הגנה זמנית, בהתאם לנהוג במדינות אחרות, והמשך השימוש בו עשויה להצדיק את הדרישה להענקת אותן זכויות.
"המצב הנוכחי מבטיח את הימצאותם בשולי החוק"
לטענת "המוקד", דפוסי הדחייה של בקשות המקלט מעידים גם הם על פרשנות לקויה של הדין הבינלאומי. הודעת דחייה קבועה, בעלת נוסח אחיד וזהה לכל המבקשים, מונפקים עבור אזרחי אריתריאה. על פי ההודעה, "עריקה מהצבא או הימלטות מגיוס כפוי אינן מהוות עילות מקלט מספקות", ולכן הבקשה נדחית. אולם בה בעת, מובהר כי נוכח מדיניות "אי הרחקה זמנית", המבקש לא יגורש.
בניגוד לכך, בקשות המקלט של אזרחי סודאן נדחות תוך שימוש בנימוקים שונים וקטנוניים, כך לפי מחברי הדוח. בין הנימוקים, צוינו בדוח חוסר אמינות המבוססת על סתירות מדומיינות, קושי לזכור פרטים, סתירות בפרטים שוליים שאינם נוגעים ללב בקשת המקלט, מחקר דל אודות התנאים במדינת המוצא ובעיות בתרגום.
הדוח מעלה כי מדינת ישראל מכירה בסכנה הנשקפת לחיי מי שיגורש ובכך שלא ניתן לגרשו, ולכן נמנעת מלעשות זאת, אולם במקביל מסרבת להכיר במעמדם של המבקשים כפליטים על פי האמנה הבינלאומית. המדינה "נמנעת מלגרשם, אך בו בזמן מסרבת להעניק להם מעמד כלשהו, מחזיקה אותם במתקני כליאה ובמתקן 'חולות', ופועלת באופן אקטיבי לעודדם לצאת למקום בו היא עצמה מודה כי נשקפת להם סכנה", צוין בדוח.
מחברי הדוח ממליצים לעגן בנוהל ברור את מצבם של מבקשי המקלט מסודאן ומאריתריאה. בין היתר, הם מתייחסים להימנעות הרשויות ממתן רישיונות עבודה מוסדרים, אשר לטענתם מבטיחה את הימצאותם בשולי החוק, ללא ביטחון וזכויות בסיסיות, ומביא לריכוז אוכלוסיית מבקשי המקלט באזורים מוחלשים. כמו כן, הדוח ממליץ על שחרור מידי של מבקשי המקלט המוחזקים, שבחינת בקשותיהם לא הסתיימה בפרק הזמן שנקבע.
לפניות לכתבת: danawp@walla.co.il