13% מהנזקקים לטיפול רפואי ויתרו על כך בשנה החולפת בשל קשיים כלכליים - כך עולה מנתונים שמפרסם היום (חמישי) משרד הבריאות על אודות אי-השוויון בבריאות בישראל. מדובר ביותר מ-252 אלף בני אדם, אשר העידו כי לא פנו לקבלת טיפול רפואי מטעמים כספיים. עוד עולה מהדוח כי 11% ויתרו על תרופות מרשם, ולא פחות מ-42% ויתרו על טיפולי שיניים בשל קשיים כלכליים.
לפי הדוח, קיימים הבדלים משמעותיים בין המוותרים על טיפול רפואי ותרופות על פי בסיס תעסוקתי. כך, למשל, שיעור המוותרים על טיפול רפואי בקרב בלתי-מועסקים גבוה פי שניים משיעורם בקרב מועסקים. באשר לוויתור על תרופות, נמצא כי שיעור המוותרים בקרב הבלתי-מועסקים גבוה פי שלושה משיעורם בקרב המועסקים. הקשר בין ההכנסה לוויתורים על שירותי בריאות בולט עוד יותר בתחום טיפולי שיניים: לא פחות מ-72% מהשייכים למשקי הבית העניים ביותר, 521 אלף איש לערך, דיווחו על ויתור על טיפולי שיניים. זאת, לעומת 18.4% מקרב בעלי הכנסה גבוהה מ-4,000 שקלים לנפש.
כתבות נוספות בוואלה! חדשות:
עלייה של 30% בתלונות בגין אפליית בעלי מוגבלות
זינוק במספר הילדים הסובלים מהתעללות פיזית
הרופאה שסיפקה רעל לנאשם ברצח נשותיו תושעה ל-8 שנים
בחינת התפלגות המוותרים על פי מצב כלכלי מגלה כי 28.4% מקרב בעלי הכנסה חודשית ממוצעת לנפש של עד אלף שקלים ויתרו על טיפול רפואי, לעומת 12.6% בקרב בעלי הכנסה מ-1,002 עד 4,000 שקלים ו-3.6% מקרב בעלי הכנסה גבוהה מ-4,000 שקלים. בקרב המוותרים על תרופות, נמצא כי בשכבת בעלי הכנסה נמוכה ביותר (עד 2,000 שקלים) שיעור המוותרים עומד על 25%, בהשוואה ל-11% מהזקוקים לתרופות במשקי בית עם ההכנסה של 4,000-2,001 שקלים. בקרב בעלי הכנסה לנפש בגובה 4,000 שקלים ויותר, שיעור המוותרים הסתכם ב-2.7%.
עוד בדק הדוח כמה זמן ממתין תושב ישראל שצריך לפגוש רופא יועץ בקהילה ומהם המשתנים המשפיעים על זמן ההמתנה. ביישוב ממעמד חברתי-כלכלי גבוה, כשליש ממתינים חודש ויותר. לעומת זאת, ביישובים ממעמד חברתי-כלכלי בינוני ונמוך שיעור גבוה יותר ממתינים לבעלי מומחיות שאינה שכיחה (רופאים אליהם נדרשת הפנייה מ"ש). ההבדלים בשיעור הממתינים חודש ויותר לפי מומחיות שכיחה ושאינה שכיחה בולט בהשוואה בין מרכז לפריפריה: ביישובים מרכזיים שיעור הממתינים חודש ויותר למומחים לא שכיחים הוא 38%, לעומת 56% הממתינים כך בפריפריה.
פערים גדולים בשיעורי התמותה בין יהודים וערבים
בתחום תוחלת החיים והתמותה, מציגים הנתונים פערים מדאיגים בין יהודים לערבים. בשנת 2012 עמד שיעור התמותה בישראל על שישה גברים ו-4.4 נשים לכל אלף איש. בשנה זו, שיעור התמותה בקרב גברים יהודים ואחרים עמד על 5.8, ובקרב נשים יהודיות ואחרות - 4.3. לעומת זאת, בקרב האוכלוסייה הערבית באותה שנה, שיעור התמותה הסתכם ב-7.6 בקרב גברים ו-5.7 בקרב נשים לכל אלף איש.
גם בתחום תמותת התינוקות נרשם אי-שוויון בין יהודים לערבים. בשנת 2013, עמד שיעור תמותת התינוקות בישראל על 3.4 לאלף לידות. בקרב יהודים ואחרים השיעור הסתכם ב-2.5, לעומת האוכלוסייה הערבית, שם מתו 6.3 תינוקות על כל אלף לידות. מבחינת סיבות מוות לתמותת תינוקות, הסיבות השכיחות לתמותה באוכלוסייה היהודית הן גורמים רפואיים לאחר הלידה, ואילו במגזר הערבי הסיבה העיקרית למקרי המוות היא מומים מולדים, בדומה לשנים קודמות.
משרד הבריאות השווה לראשונה בין המחוזות בביצוע פרוצדורות וצריכת שירותי בריאות. קטגוריות אלה משקפות הן את מצבה הבריאותי של האוכלוסייה באותו אזור והן גורמים שאינם רפואיים, כגון הקצאת משאבים, אופי תעסוקת הרופאים, מומחיות, הכשרה ועוד. התחומים שבהם קיימת שונות נמוכה בין מחוזות מעידים על התאמה מיטבית בין אספקת השירותים למצבה הבריאותי של האוכלוסייה. מנתוני המחקר עולה כי שונות נמוכה יחסית נמדדה בהשוואה בין המחוזות בביצוע ניתוחים לכריתת רחם, אשפוזים ללא ניתוח, אשפוז לתיקון שבר בצוואר הירך ובצנתורים טיפוליים. השונות הגבוהה ביותר נמדדה בניתוחי מעקפים - עד כדי יחס של פי 1.9 בין המחוז עם השיעור הגבוה לבין המחוז עם השיעור הנמוך - וניתוח להחלפת מפרק ברך (פי 1.78). שיעור הניתוחים הגבוה ביותר לניתוח מעקפים ולהחלפת מפרק ברך נמצא במחוז צפון.
על פי התחזיות הנכללות בדוח, בשני העשורים הקרובים צפויה אוכלוסיית בני ה-65 ומעלה בישראל לגדול כפליים: מכ-883,000 נפש לכ-1.64 מיליון נפש בשנת 2035. הצפי הוא שעד שנה זאת, שיעור אוכלוסיית בני ה-65 ומעלה יעמוד על 14.6% מכלל האוכלוסייה. נראה כי העומס על מערכת הבריאות רק יגדל, ועמו גם הפערים ואי-השוויון.
"כל עוד אין תכנית אסטרטגית המצב יחמיר"
הארגונים החברתיים רופאים לזכויות אדם, האגודה לזכויות האזרח ומרכז אדווה הגיבו לדוח של משרד הבריאות ומסרו כי "הנתונים מדברים בעד עצמם". בהודעה משותפת נמסר כי "בכל רגע נתון יש בישראל יותר עניים, יותר משפחות עניות עובדות, יותר משפחות חד-הוריות שנמצאות בסיכון לעוני ויותר קבוצות שמודרות מזכותן לחיים בכבוד. משרד הבריאות, שקבע את צמצום הפערים כיעד אסטרטגי בשנים האחרונות, מפרסם דוח על אי-שוויון ופערים בכל שנה. עם זאת, כל עוד לא תהיה תכנית לאומית ברמת משרד ראש הממשלה, תכנית לסגירת פערים בבריאות שתשלב בתוכה גם מדדים חברתיים-כלכליים - המצב יחמיר". עוד נמסר כי "כל עוד תקציבי קידום הבריאות ורפואת הקהילה, שמהווים את אבני היסוד למאמץ זה, ימשיכו ויקוצצו הפערים רק ילכו ויעמיקו. לאור ההחלטה על קיום בחירות ופיזור הכנסת, אנו חוששים מאד מכך שגם הרפורמות שכן אושרו, כמו הרפורמה בבריאות הנפש והתכנית לקיצור תורים במערכת הבריאות הציבורית, יגנזו".
בסוף הדוח מונה המשרד את הפעולות לצמצום הפערים שנסקרו בו, בהם סכום של 100 מיליון שקל במסגרת תקציב הבריאות לשנים 2016-2015, שהיו אמורים להיות מוקצים לטובת צמצום פערים בבריאות, אך עם פיזור הכנסת העברתו תתעכב. "אנו מחויבים מקצועית ומוסרית לנושא של צמצום פערים בבריאות", נכתב. "המשרד נחוש גם להמשיך להקצות משאבים וכוח אדם על מנת לכוון את מערכת הבריאות לצמצום פערים, לייצר עבורה את התמריצים והכלים לכך ולפקח על העשייה בתחום זה".
לפניות לכתבת מור שמעוני: mor.shimony@walla.com